פיטורים או התפטרות בעידנא דריתחא דיני עבודה

זאת, לאחר שהעדיף את גרסת המשיבה שלפיה המערער התפטר מעבודתו ולא פוטר כפי טענתו.

זו שלפיה, גם לו היה משתכנע כי המערער יכול היה ללמוד מדבריו של איתן על הכוונה לפטרו, הרי שעדיין לא היה מקום לקבל את תביעתו, היות ודובר בפיטורים "בעידנא דריתחא". בהקשר זה קבע בית הדין האיזורי, באופן חלופי, כי המשיבה עמדה בנטל להוכיח כי היתקיימו התנאים הנדרשים להוכחתם של פיטורים "בעידנא דריתחא". זאת לאחר שקבל את עדותו של עופר, שלפיה הוא פנה למערער טלפונית והציע לו לשוב לעבודה אולם המערער סרב להצעה זו וכן, בהסתמך על מכתבה של המשיבה מיום 12.7.10 שבו הוצע למערער לשוב לעבודה במשיבה.

...

לסיכום הדברים ניתן לומר כי נטל השכנוע בטענה של פיטורים "בעידנא דריתחא" מוטל על המעסיק הטוען להם.

מכתב לעובד הקורא לו לשוב לעבודה, תוך הטלת האחריות לסיומה עליו - אינו יכול להיחשב כעמידה בנטל זה. הוצאות אשר לטענת המערער המשיג על גובה ההוצאות שפסק לחובתו בית הדין האזורי ייאמר - כי לא מצאנו מקום להתערב בכך.

סוף דבר לאור כל האמור הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לנסיבות סיום העבודה, והאם מהוות פיטורים או התפטרות.

בית הדין הוסיף כי אותם "דברים קשים" להם טוענת המערערת היו למעשה תגובה מצד מר סטולר להחלטתה להיעדר מהעבודה ללא רשות ביום 13.10.10, בנגוד להנחיותיו ותוך "עשיית דין עצמי". מעדויות שני הצדדים עולה כי חילופי הדברים ביניהם נעשו תוך הרמת קול ואף צעקות, היינו "בעידנא דריתחא". משכך, גם אם מר סטולר אכן אמר למערערת "להיות בחופש לתמיד" (אמירה שמר סטולר מכחיש כי אמר) - "אין זה עולה לכדי אמירה ברורה וחד משמעית לפיטורים". משכך עזיבתה של המערערת את משרדי המשיבה באותו יום, ואי שובה לאחר מכן, מהוה התפטרות.

תכליות נוספות שהוזכרו הן הענקת פיצוי כספי לעובד בגין ה"בלאי" האנושי שניגרם לו במהלך שנות עבודתו אצל אותו מעסיק (רות בן ישראל, דיני עבודה (כרך ב', 2002) 743); פצויי פיטורים כתחליף לפנסיה - לעובד הפורש משוק העבודה; פצויי פיטורים לצורך הגדלת הכנסתו של העובד; ופיצויי פיטורים כגורם המחזק את הקשר בין העובד למקום העבודה (ע"ע 300274/96 שאול צדקא – מדינת ישראל, פד"ע לו 625 (2001); חוות דעתו של הנשיא (בדימוס) אדלר בעיניין קוקא).

...

בסכום ההוצאות שנפסק על ידי בית הדין האזורי בהחלטה שקדמה לפסק דינו, בשל ביטולה בדיעבד של המערערת של הסכמתה לפסיקה לפשרה, לא מצאנו לנכון להתערב, ונזכיר בקשר לכך כי לא נפסקו הוצאות לחובת המערערת במסגרת פסק הדין על אף שתביעתה נדחתה במלואה.

סוף דבר - הערעור נדחה, למעט כמפורט בסעיף 42 לעיל.

עם זאת בנסיבותיו הכוללות של המקרה מצאנו לנכון שלא לפסוק הוצאות.

על פי הפסיקה, במקרים מסויימים יש לאפשר לעובד לחזור בו מהתפטרותו, כך למשל, אם נאמרו הדברים "בעידנא דריתחא", ובילבד שביטל את התפטרותו תוך זמן קצר (ר' דב"ע לה/41-3 יעקב היגר – דינה שווארץ, פד"ע ז 24).

המבחן לביטול מעשה של פיטורים או התפטרות הוא אם המעשה נעשה בתנאים רגילים, שבהם התכוון הפועל לתוצאה של סיום יחסי העבודה.

לעניין זה אין כל משמעות לעובדה שעו"ד קריטי הנו עורך דין פלילי ולא עורך דין מתחום דיני העבודה, שכן ברי כי גם עורך דין מהתחום הפלילי היה מדגיש את העוול שנעשה לתובע, ככל שנעשה, בבקשתו לחזור לעבודה ועצם העובדה שאין לטענה זו כל זכר במכתבו, מעידה על כך שאין בה ממש.

...

כמו כן, אין לחייב את העירייה בתשלום שכר התובע לאחר מועד התפטרותו ועל כן, גם התביעה לסעדים הכספיים – נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

בשים לב לנסיבותיו האישיות הקשות של התובע, מצאנו לנכון שלא לחייבו בהוצאות לטובת הנתבעים, על אף דחיית התביעה.

לאחר שנאמרה האמירה לפיה התובע לא יוכל לייצג את הנתבע ורעייתו, קמו אלה ועזבו את המקום בחיפזון רב. מאוחר יותר יטען הנתבע שאינו חב בתשלום שכר טירחה, שכן העבודה לא הושלמה והתובע התפטר מייצוג.

· אין גם להיתעלם מהעובדה שכל אשר מתואר בפסק דין זה היתרחש במסגרת ייצוג בתביעה משפטית שאחת השאלות העיקריות שבה הייתה האם עו"ד הררי שייצג בעבר את הנתבע – פוטר כטענתו או התפטר כטענת הנתבע.

לצד זאת ומנגד עומדת אמירת התובע בסיום הפגישה, אמירה שלטענתו "הפטיר" ולטענה אחרת במהלך הדיון נאמרה בעידנא דריתחא.

יש לשמור על האנטרס לפיו "בעלי דין, עדים ועורכי דין רשאים להתבטא במהלך הדיון ללא חשש מפני תוצאות משפטיות של דבריהם", ור' ח' גנאים, מ' קרמניצר וב' שנור, דיני לשון הרע הדין המצוי והדין הרצוי (מהדורה שניה מורחבת 2019, בע"מ 368).

...

חלק רביעי – הערות לפני סיום וסוף דבר הערה ביחס לאמינותו של הנתבע פסק הדין שניתן לעיל מתייחס לראיות ולעובדות כפי שעלו ולקביעות משפטיות ועובדתיות העולות מתוכן.

סוף דבר כאמור בסעיף 7.5(ג) לפסק הדין אני מחייב את הנתבע בתשלום הסך של 98,534 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8/6/16 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

סעיף 4 להסכם מאפשר לעין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ לפטר את דוד יוסף בנסיבות של אי יושר, עבירות פליליות ואחרות המקובלות בדיני עבודה ללא תמורה חורגת מהמקובל בדיני העבודה.

את השאלה אם הפיטורים או ההתפטרות היו בעידנא דריתחא יש לבחון על פי השאלה אם המצהיר על כוונותיו חזר בו מדבריו תוך זמן קצר (דב"ע לה/3-41 יעקב היגר - דינה שוורץ, פד"ע ז 24).

...