פיטורי שוטר לאחר חקירת מח"ש

המערער, יליד 1964, התגייס לשירות במשטרת ישראל בשנת 1989 והגיע לדרגת רס"מ. במועד פיטוריו שירת המערער כשוטר סיור בשיטור העירוני, לאחר שהועבר מתפקידו ביחידת ההוצאה לפועל בנצרת בשל פתיחת חקירה בעיניינו במחלקה לחקירות שוטרים שפרטיה יובאו להלן: ביום 31.1.2013 התייצב חברו של המערער (להלן: החייב) לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל בנצרת.

...

טענת השיהוי שהעלה המערער אף היא דינה להידחות ומקובלים עליי בהקשר זה נימוקיו של בית המשפט קמא בפסק דינו.

אך עם כל ההבנה לקשייו ולמצוקותיו של המערער אנו סבורים כי אין בידיו להצביע על פגם שנפל בהחלטת הפיטורין המצדיק את התערבותנו בפסק-דינו של בית המשפט קמא.

הערעור נדחה, אפוא.

לשיטת העותר, מדובר בשינוי נסיבות מהותי שמצדיק דיון מחדש בעיניינו, לרבות שימוע, אולם המשיבים סבורים כי עברו המשמעתי המכביד של העותר, בשילוב העובדה שמסר בחקירותיו השונות, הן במישטרה והן במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), גרסאות סותרות ביחס לשאלת איפסון נשקו האישי – מצדיקים את הותרת החלטת הפיטורים על כנה, ללא צורך בקיום שימוע; מה-גם שלא קיים הליך שכזה, במקרה של שוטר שפוטר.

העותר ציין בחקירה האמורה, בין-השאר, כי הגיע לזירה לאחר שהירי בוצע, וכי לא נטל עִמו באותו היום את נשקו האישי – אשר נמצא בתוך מגירה; אולם בחקירותיו במח"ש סיפר, כי הנשק הושם בכספת הננעלת באמצעות קוד סודי שידוע רק לו. ביום 11.9.2011 נימסרה למפקד מג"ב דרום המלצתו של סממ"ר מג"ב דרום להורות על פיטוריו של העותר.

...

מכתבי-הטענות של המשיבים עולה, כי ההחלטה האמורה נשענה על המלצותיהן של קצינת מדור אמצעים מינהליים וראש מחלקת משמעת, שלא להיעתר לבקשות העותר, בין-השאר, היות שתיקון כתב-האישום אינו ממוטט את הקרקע שעליה נשענת החלטת הפיטורים, שכן "מדובר באדם לא אמין, עם טיב שירות לקוי לאורך השנים, שלו שני תיקים פליליים תלויים ועומדים". כפי שעולה מכתבי-הטענות, לאחר קבלת ההחלטה הנ"ל פנה העותר ביום 21.8.2011 למשיב 1, מפכ"ל משטרת ישראל, בבקשה לזמנו לראיון; וביום 3.10.2011 הודע לו כי המפכ"ל אימץ את המלצת ראש אמ"ש – שלא לקבל את העותר לראיון בפניו, מהנימוקים המפורטים בהמלצה.

ההכרעה אינה נדרשת, הואיל ובפועל המשיבים דנו בכל אחת מפניותיו של העותר, ובכלל זה – קיבלו לעיונם את המלצותיהן של קמ"ד אמצעים מינהליים ורמ"ד אמצעים מינהליים, לאחר סקירה מפורטת של הרקע והעובדות; ולאחר עיון במלוא החומר הרלבנטי – קיבלו המשיבים החלטה חדשה בעניינו של העותר – לפיה אין מקום להיעתר לבקשה להשיבו לשירות המשטרה, זאת על-יסוד טעמים שלא צוינו בהחלטה המקורית.

לאחר מתן גזר-הדין בעניינו של העותר, המליצו הגורמים האמורים שלא להיעתר לבקשתו להחזירו לשירות, על-אף שינוי הנסיבות, היות שהטעם לפיטוריו הוא "חוסר אמינותו של האיש, שבאה לידי ביטוי במסירת תשובות שונות ביחס לאותה שאלה". המשיבים החליטו לדחות את בקשותיו של העותר להחזרתו לשירות המשטרה, על-יסוד הטעמים שפורטו בהמלצות האמורות; ובכך קיבלו המשיבים החלטה חדשה, לפיה, על-אף תיקון כתב-האישום שהוגש נגד העותר, אשר נסיבותיו הִוו את הטעם העיקרי לפיטוריו – קיימות עילות שבעטיין יש להותיר את הפיטורים על כנם.

התוצאה אשר על כל האמור לעיל, העתירה מתקבלת, במובן זה שהמשיבים ידונו מחדש בבקשת העותר לשינוי ההחלטה אודות פיטוריו מהמשטרה, זאת לנוכח שינוי הנסיבות הנטען כתוצאה מההתפתחויות שחלו בהליך הפלילי שננקט בעניינו.

במהלך הדיונים בעתירה הלין העותר, בין-היתר, על כך שהמשטרה הזדרזה להורות על פיטוריו יום לפני סיום חופשתו לקראת פרישה מחמת גיל, מבלי להמתין לתוצאות חקירת מח"ש. רק במחצית השנייה של שנת 2019 הוזמן העותר לשימוע במח"ש לקראת הגשת כתב-אישום; וביום 20.8.19, כשנתיים לאחר פתיחת החקירה, הוגש נגדו ונגד שני שוטרים נוספים כתב-אישום בבית-משפט השלום בחיפה.

...

לא ברור מהחלטת הפיטורין מהן העבירות אשר בגין החשד לביצוען הגיעה ראשת אמ"ש למסקנה שלפיה העותר אינו מתאים לשרת במשטרת ישראל, וראוי כי שירותו שאמור היה להסתיים כפרישה בשל גיל, יסתיים כפרישה מחמת פיטורין.

התוצאה אשר-על-כן, ומחמת חוסר הבהירות בהחלטת הפיטורין, מתקבלת העתירה, במובן זה שההחלטה בדבר פיטוריו של העותר מבוטלת, ובמקומה תינתן החלטה חדשה מפורטת ומנומקת, כאמור לעיל.

המשיבים ישלמו לעותר שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 12,000 ש"ח (כערכו היום), וכן ישלמו לו את אגרת העתירה (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה).

לאחר הגשת העתירה, הסתיימה חקירת מח"ש בפרשה זו. חומר החקירה הועבר לפרקליטות מחוז חיפה, אשר בחנה אותו, ואף זימנה את העותר לשימוע, שהתקיים ביום 19.2.08.

דרישה לצאת לחופשה, העברה לתפקיד אחר, העברה ליחידה אחרת (1) איש מישטרה החשוד בבצוע עבירה ולא פוטר ולא הושעה, והתמלאו אחד או יותר מהתבחינים שלהלן - יידרש לצאת לחופשה, או יועבר לתפקיד אחר או ליחידה אחרת: (א) נוכחותו של איש המישטרה בתפקיד או ביחידה מפריעה או עלולה להפריע לניהול התקין של החקירה או של המשפט.

סמכות פיטורי שוטר במישטרה – טיבה ומשמעותה לאחר דיון בתשתית הנורמאטיבית להפעלת סמכות פיטורי שוטר על פי פקודת המישטרה, נדון בטיבה של הסמכות ובשיקולים הרלבאנטיים להפעלתה, הקשורים קשר הדוק לאופיו של התפקיד המשטרתי ותכליותיו.

...

לסיכום הדברים: הסמכות לפטר שוטר מהמשטרה נתונה למפכ"ל המשטרה, והיא שמורה גם לשר המשטרה.

כבר נפסק, במקרה אחר שבו פוטר סוהר בנימוק של אי-התאמה לפי סעיף 80(ג)(2) לפקודה, כי 'אין [הנציב] מנוע מלהפעיל את סמכות הפיטורין המינהלית בשל כך בלבד שהעובדות, שבעטיין הגיע למסקנה כי סוהר פלוני אינו מתאים לתפקידו, יכלו להוות גם בסיס לאישום משמעתי או פלילי נגד אותו סוהר'".

במהלך תקופה זו הייתה באי כושר ולאחר שחזרה לעבודה באולם ארועים בו עבדה כמעצבת עובר לאירוע, לא הצליחה לעמוד בעומס ופוטרה.

בגין האירוע הגישה התובעת תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הוחלט, לאחר חקירה, לא להגיש כתב אישום פלילי ולהעביר את הטיפול למישור המשמעתי.

...

לאחר ששקללתי ואיזנתי את הראיות הגולמיות והואיל ואני סבורה כי על הנתבעות האחריות בשל התנהגות השוטר, ברם מצאתי כי היה אשם תורם של התובעת, נכון יהיה להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי בגין כאב וסבל, עזרת צד ג' לתקופה הראשונה שלאחר הארוע והוצאות, על סך גלובאלי של 35,000 ₪.

בחלוקה שבין הנתבעים לבין עצמם, אני סבורה שיש להטיל את מירב האחריות על השוטר שפעל כפי שפעל, ברם נראה כי השומר מטעם המל"ל יכול היה להתגייס להשקטת הרוחות ולא לאפשר לשוטר לנהוג בהפעלת כח בלתי סביר, ולכן יש לחייב אותו בשיעור של 10% מתוך כלל הפיצוי.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את נתבעת 1 בסך 31,500 ₪ ואת נתבעת 2 בסך 3,500 ₪.