פיטורי שוטר בגין גניבת מידע מאגר מידע

מהעובדות עולה בשעת צהריים ניכנס הנאשם לביתו של המתלונן בכך שפתח את דלת/חלון הבית שלא היה סגור וניכנס פנימה כשבתוך כך הבחין בו המתלונן ועיכב אותו עד לבוא השוטרים.

בעפ"ג (מחוזי חיפה) 49066-05-15 בלעום ואח' נגד מדינת ישראל [פורסם במאגרים] בהתייחסו למיתחם בעבירות של התפרצות לבית מגורים ציין בית המשפט: "מיתחם העונש ההולם שנקבע על ידי בית משפט קמא, שנע בין 10 ל 30 חודשי מאסר לכל עבירה אינו חורג מיגדרי מיתחמי הענישה הנקבעים בעבירות מן הסוג הנידון". בת"פ 11259-08-21 מדינת ישראל נ' אבו עלאן (ניתן ב 02.05.22) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, כניסה לבית מגורים וגניבה.

נסיבות המקרה כוללות הגעת הנאשם יחד עם שניים אחרים ממרכז הארץ לעיר ערד שבנגב במונית בה נהג הנאשם, במטרה להתפרץ ליחידת הדיור בה מתגורר המתלונן לאחר שהגיע אליהם מידע כי המתלונן מחזיק בסכום כסף של 120,000 ₪ בחדרו.

לצד הערכת השרות כי מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה הוחמר נוכח משבר שפקד אותו באותה עת (פיטורין מעבודה ותקופת הקורונה) והיעדר טפול פסיכיאטרי יציב וקבוע, העריך השרות כי במידה והנאשם יהיה במעקב פסיכיאטרי רציף ובטיפול תרופתי מתאים, ובאם ילווה על ידי גורם טפולי אשר ידריך ויכוון אותו, הוא יכול להמשיך ולנהל שגרת חיים נורמאטיבית ושומרת חוק ובהקשר זה יש להוסיף כי הנאשם כבר הישתלב במעקב רציף והוא נוטל את הטיפול כסדרו.

...

אשר על כן, כמו שירות המבחן, סבורני כי ישנה חשיבות להטלת ענישה טיפולית שיקומית בעניינו של הנאשם, על מנת לאפשר לו לשוב ולנהל שגרת חיים נורמטיבית ולהשתלב בתעסוקה כפי שעשה טרם מעצרו בגין העבירה הנוכחית.

אשר לרכיבי ענישה כספיים להם עתרה התביעה, סבורני כי בנסיבות החריגות של המקרה הנדון, לא יהיה נכון ולא יהיה זה ראוי להשית ענישה כלכלית.

סוף דבר - מכלל הדברים האמורים, לאחר שהבאתי בחשבון כל כלל השיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, לרבות שיקולי הרתעת הרבים, ולאחר שנתתי דעתי למשך התקופה אותה ריצה הנאשם מאחורי סורג ובריח בהליך המעצר, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו – למען הסר ספק הנאשם ריצה את ימי מאסרו.

ביום 18.9.2016 התייצב כונס הנכנסים בביתו של הנתבע מלווה בשני שוטרים, מומחה מחשבים וחוקר פרטי, לבצוע הצוו.

השאלות שבמחלוקת במסגרת פסק הדין דנן נדרש לשאלה - האם החברה הוכיחה כי בידה רשימת לקוחות המהוה 'סוד מסחרי' הראוי להגנה; האם מר כהן הפר את חובות האמון ותום הלב, בגין גניבת קניין החברה, באופן המצדיק שלילת פצויי פיטורין, בנסיבות כפי שהוכחו בפנינו? בנוסף, נדרש לשאלת זכאותו של מר כהן לסעדים שנתבעו על ידו במסגרת התביעה שכנגד: פיצוי בגין לשון הרע, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ומתן צו לשיחרור קופות.

על כן, "רק מספר בעלי תפקידים מצומצם נשאו בהרשאות גבוהות אלה (ובהם, הנתבע מתוקף תפקידו הבכיר כמנהל מערכות המידע). ורק הם יכולים להפיק או לייצר פעולות ייצוא של קובץ מאגר המידע בכללותו (שהוא ליבת העסק) מתוך מערכת הבמבי או להפיק דו"חות הכוללים מידע מסחרי סודי ביחס ליחסי המרה." (סעיף 2.8 לסיכומי התובעת) לצד טענה זו, טענה התובעת בסיכומיה, כי נקטה באמצעים סבירים נוספים, במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי.

...

בהקשר לזה נציין, כי בקשת התובעת לשלול מהנתבע את פיצויי הפיטורים שקיבל, בדיעבד – נדחית.

לטעמנו, לא נפל בהתנהגות הנתבע פגם המצדיק סנקציה קיצונית של שלילת פיצוי פיטורים.

סוף דבר: התביעה העיקרית - נדחית על כל מרכיביה למעט פיצוי בגין התנהלות מר כהן במסגרת יחסי העבודה.

על פי המתואר בכתב האישום, הנאשם עבד בחברת "פרודיקטה" (להלן: "החברה") במשך כעשר שנים עד לפיטוריו בחודש פברואר 2010.

מיזכר שערך השוטר אלכסנדר רומנוב ביום 20.12.11 (ת/2ג) מתאר כי הרכוש שהחזיר הנאשם הוחזר לגב' לביץ והיא חתמה על כך שאין לה כל טענה כלפי משטרת ישראל לגבי הרכוש שהוחזר.

שוים של הדיסקים נאמד בהתאם לנזק שנגרמה לחברה בשל גניבתם, ולא בהתאם לשאלה האם הנאשם עצמו יכול היה להפיק תועלת ממאגרי המידע שנצרבו על גבי הדיסקים, לפתוח אותם או למכור אותם לאחר.

...

משאלה הם פני דברים, טענתו של הנאשם לפיה החברה הייתה חייבת לו כסף בגין רכישת הציוד נדחית.

משאלה הם פני הדברים, אני קובעת כי היסוד "בלי תביעת זכות בתום לב" שבעבירת הגניבה, הן ביחס לדיסקים, הן ביחס למידע שאצור עליהם, הוכח מעבר לספק סביר.

סיכום לנוכח האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים או תפילה, לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין, מזכה אותו מעבירה של גניבה בנסיבות מיוחדות, לפי סעיף 384א(ב) לחוק, ומרשיעה אותו תחתיה, בעבירה של גניבה בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 384(א)(2) לחוק.

המאשימה טענה, כי הנאשם 1 ניצל את מעמדו והיותו רכז רשוי עסקים ועשה שימוש פסול במידע המסווג שקבל במסגרת תפקידו, לצורך הפקת רווחים כלכליים, ומעשיו אלו, כללו מחשבה ותכנון מוקדם.

ההגנה טענה, כי הנאשם 1 היה שוטר ששירת במשך כ-30 שנים, היה שוטר מוערך, אשר עבר העבירה בסיום שרותו, לפני פרישה לגימלאות, ואז נעצר, הושעה ולבסוף פוטר.

דיון והכרעה העבירות שעברו הנאשמים בעלי מאפיינים של פגיעה באמון הציבור, במערכת השילטון ובנסיבותיה, והנאשם 1 אף פגע פגיעה חמורה באמון הציבור במישטרה, תדמית המישטרה ואף ביטחון הציבור, עת פגע בעבודה של יחידת אתג"ר, הנאבקת, בין היתר, בתופעת גניבת רכבים.

בפסק הדין ע"פ 3554/16 יעקובוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים – 2017), הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של מערער, אשר שימש כמעקל מטעם רשות האכיפה והגביה, והיה מעורב בפרשיית הונאה, במסגרתה הציגו הוא ואחרים מצג שוא, כאילו המדובר בשוטרים, לצורך מימוש כלי רכב מעוקלים.

...

בית המשפט מצא לחרוג ממתחם הענישה, ביטל הרשעת הנאשם בדין והטיל עליו צו של"צ בהיקף 140 שעות, פיצוי למתלונן וקנס.

ברם, בסופו של דבר, מעשי הנאשם הסתכמו בכך ששאל מחברו מכשיר טלפון נייד ונתן לאביו לבצע שיחה ממנו.

סוף דבר לאחר עיון בטיעוני המאשימה בכתב; שמיעת טיעוני הצדדים על פה; עיון בתסקירי שירות המבחן למבוגרים; עיון בפסיקה שהוגשה; ולאחר שמיעת דברם האחרון של הנאשמים; גוזר על הנאשמים כדלקמן: נאשם 1 4 חדשי מאסר בפועל.

משך עשר שנים עד שנת 2010, עבד במשרה חלקית בחברה שבמשרדיה ביצע את העבירה הנדונה ומאז פיטוריו ועד לפני מספר חודשים לא עבד למשך פרק זמן משמעותי, עד לתקופה האחרונה בה החל לעבוד כמפעיל בריכה.

עוד אתחשב בכך, כי הגם ששוויו הכלכלי של מאגר המידע שגנב הנאשם היה גדול, הנאשם לא ניסה להפיק ממנו רווח לעצמו בדרך של מכירת המאגר או עשיית שימוש אחר בו. בחינת הפסיקה מלמדת, כי בגין מעשים דומים נגזרו על נאשמים עונשי מאסר בפועל, ולעיתים גם מאסר בעבודות שירות לצד רכיבים עונשיים נלווים; ברע"פ 7709/12 סולטן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 4.11.12), בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בהתפרצות למשרדים ומחסן של חברה וגניבת רכוש בשווי של כ- 200,000 ₪ ונגזרו עליו עשרים ושניים חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופצוי לחברה.

קביעת העונש המתאים לנאשם הנאשם בן 50 ולו הרשעה קודמה אחת בעבירות תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעה לשוטר, אשר בוצעו בשנת 2011, כחודשיים לאחר ביצוע העבירות בתיק הנוכחי.

...

בעפ"ג (מרכז) 37133-05-14 לשצינסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 8.7.14) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהתפרצות למבנה של חברה וגניבה ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

(עפ"ג (ב"ש) 4687-05-15 ג'מאעין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 9.9.15)) לנוכח האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם מתחיל בשישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ומגיע עד לשמונה- עשר חודשי מאסר בפועל, ולצדם מאסר מותנה, קנס ופיצוי לקורבנות העבירה.

לנוכח האמור לעיל מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים: עשרה חודשי מאסר בפועל.