פתיח
התביעה שלפנינו עניינה פיטוריו של ד"ר אדריאן כץ, רופא וטרינאר במקצועו (להלן: התובע), מעבודתו במועצה לענף הלול (נתבעת 1 - להלן: מועצת הלול), בפקוח על משחטות עופות, בעקבות פסק בוררות, שניתן ע"י פרופ' זאב טריינין, ביום 19.2.13 (נספח א' לתביעה - להלן: פסק הבוררות), בבוררות שהתקיימה בין מועצת הלול והנהלת השירותים הוטרינריים (להלן: המדינה), לבין הסתדרות הרופאים הווטרינריים בישראל (נתבע 3 - להלן: ארגון העובדים) וועד הרופאים הווטרינריים במועצת הלול (נתבע 4 - להלן: הוועד), בעיניינו של התובע, בקשר לכוונה לפטר את התובע מעבודתו במועצת הלול.
...
הועלו טענות להעדר עילת תביעה לתובע ולאחר ששקלתי טענות מקדמיות של הצדדים, החלטתי, שאכן, אין לתובע עילת תביעה לביטול פסק הבוררות, על כן, יש לדחות תביעתו, כבר עתה, מהעדר עילה; ומשלא צויינה עילת תביעה אחרת, כנגד פיטורי התובע, או כנגד מי מהנתבעים - נדחית בזאת התביעה.
טענת התובע בסיכומיו היא - כי משלא הגיעו לסיכום מוסכם אודותיו, בועדה הפריטטית, הועבר הסכסוך לבוררות ומאחר שכל הנתבעים היו צד להליך הבוררות, הינם צד דרוש לקיום ההליכים בתיק זה. לטעמו, הנטייה במשפט הישראלי הינה, שלא להיעתר למחיקת תובענות על הסף ולעשות כן במסורה, גם אם קיימת אפשרות קלושה שיזכה בסעד שהוא מבקש, והלכה זו נוהגת גם בבתי הדין לעבודה.
מקובלת עלי גם הטענה, כי פסה"ד בעניין בלילתי, אינו הולם לענייננו, הואיל והוא דן בתקיפה של החלטת ועדה פריטטית, על-ידי עובד פרטני, ואין מעמדה של החלטה כזו כמעמדו של פסק-בוררות.
מהמקובץ עולה, כי אין לתובע, במקרה שבפנינו, זכות תביעה עצמאית לביטול פסק הבוררות, ומאחר שעל כך נשענה תביעתו- נדחית התביעה, כבר עתה.
הואיל ולא הוצגה עילת תביעה אישית נגד ד"ר דולב, והיה ברור מראש, גם לפי התובע, שהחלטת ד"ר דולב בעניינו ניתנה במסגרת תפקידו במדינה וכפועל יוצא מהחלטת מועצת הלול לפטר את התובע - ישלם התובע הוצאות, לזכות המדינה, בסך 2,500 ₪, שכ"ט עו"ד; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן, יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד התשלום המלא.