פיטורי עוזרים משפטיים לאחר 6 שנות עבודה

על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בין הנאשם למתלוננת קיים סיכסוך כספי על רקע עבודתה של המתלוננת כמנהלת גן ילדים שהיה בבעלות הנאשם כשלוש שנים עובר לארוע.

הנאשם שיתף שבעבר הישתלב בטפול ריגשי באופן פרטי כדי להיתמודד עם כעסים וחרדות שחוה, סיים את הטיפול לאחר 6 חודשים על רקע קשיים כלכליים והביע נכונות להישתלב בטיפול כיום.

כגורמי סיכוי לשקום מנה שירות המבחן את נטילת האחריות לבצוע העבירה והבעת חרטה, נכונותו להישתלב בטיפול והתרשמות כי להליך המשפטי אפקט מרתיע עבורו.

אמו נפטרה לאחר שנתיים של מאבק במחלה קשה, הוא עובד בניקיון כדי לעזור לאביו.

הנאשם אשר פוטר מעבודתו בנגריה החליט להצית אותה.

...

שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב בטיפול בתחום האלימות במסגרת בריאות הנפש, ולאחר שהביע הסכמתו לכך ושירות המבחן קידם את קבלתו לטיפול, הנאשם חזר בו מנכונותו להשתלב במסגרת זו. הנאשם הסביר את עמדתו בחוסר הבנה טכני, ולא בסירוב מהותי (פרוטוקול מיום 5.1.21), אך התוצאה היא שבאותו שלב לא שולב בטיפול.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בתחתית מתחם העונש לצד עונש מאסר מותנה ופיצוי המתלוננת בגין הנזק שגרם לה הנאשם.

נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של עבודות שירות, אך לנוכח מכלול השיקולים לעיל, חומרת המעשים, והעדר הליך שיקומי משמעותי, סבורני כי אין הצדקה לעשות כן. סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 11 חודשי מאסר בפועל.

התובעת, שהיתה בזמנים הרלוואנטיים לתביעה אחות בקופת חולים לאומית, גילתה לטענתה לאחר ארבע וחצי שנות עבודה, שהיא משתכרת רבע ממה שמגיע לה בשל טעויות בערך שעה, בדרגה ובותק, בתוספת היוקר, בחלקיות המשרה ובהסכם הקבוצי שעליו הוחתמה, בתוספת אישית, בימי חופש ובימי הישתלמות, בביטוח מנהלים ובקרן קו בריאות, בהחזר נסיעות והחזקת רכב, באי החזר כספי על קורס, וכיוצ"ב. בנוסף ערכה לה קופת חולים לאומית (להלן: "המעסיקה") שימוע שקרי לטענתה, ללא עילה וללא האנשים הרלבאנטיים.

הנתבעת פנתה לסיוע משפטי ולשכר מצוה לקבלת ייעוץ משפטי, ולבסוף נדחתה לטענתה מסיבה כלכלית, בלי לבצע לה מבחן רכוש, אף שמרוויחה 6,300 ₪, משלמת שכירות 4,160 ₪ ומטופלת בעשרה ילדים.

לטענת התובעת, הנתבעת 1 לא הפגינה מקצועיות בכך שלא סיפרה לתובעת את תוכן החוקים הרלוואנטיים לתביעתה, וכי התובעת זכאית להפרשי הצמדה וריבית, וכן זכאית לפיצויים; הנתבעות לא ייחסו חשיבות לאי תשלום החזר הוצאות נסיעה על ידי המעסיקה; שאוימה בפיטורין על ידי המעסיקה, במקום ליידעה שאי אפשר לפטר סתם כך בגלל תביעת המגיע לה; הנתבעות פעלו בחוסר תום לב בכך השתמשו בחיסרון הכיס של התובעת נגדה להגביל סכום תביעתה כדי לחסוך אגרה, במקום לספר לה שהיא יכולה לבקש פטור מאגרה בשל קושי כלכלי; לטענת התובעת, הנתבעת 1 ניצלה את מצבה הקשה של התובעת בבית בהיות התובעת מטופלת בעשרה ילדים ואת מצבה הקשה בעבודה בהיותה נתונה להצקות וללחצים שתתפטר, והנתבעת 1 היתנתה את ייצוג התובעת על ידה בכך שתגיש תביעה על הלנת שכר נגד המעסיקה בבית הדין לעבודה, ולא באופן אחר.

התובעת לא הסכימה לחתום על הסכם שכר טירחה ששלחו לה הנתבעות במייל, והודיעה שאינה מעוניינת בשירותיהן לתבוע את המעסיקה, אך ביקשה את עזרתן בפנייה למעסיקה במכתב דרישה לקבלת מסמכים מתיקה האישי, רכוז דיווח נוכחות ותימלול או הקלטת פרוטוקול השימוע.

...

יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2, ולו בשל העובדה שהנתבעת 2 עבדה כשכירה בלבד אצל הנתבעת 1 ועל כן אין יריבות משפטית בינה לבין התובעת.

התביעות נדחות אפוא.

התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך 750 ₪.

מנגד, נטען על ידי הנתבע כי, התובעת עושה שימוש במסכנות שלה כקרדום לחפור בו; היא פנתה אליו בפעם הראשונה בשנת 2005 בבקשה לסיוע בשכר דירה; הוא סייע להוציא אותה מהרשימה השחורה; לאחר מכן הוא עבר לתפקיד אחר והפנה את בקשותיה למחלוקת אחרות רלבאנטיות; בשנת 2012 היא פנתה אליו שוב כדי שיעזור לה בבקשה לקבלת דיור צבורי; הוא הסכים לעזור לה בבדיקת הנושא; לצורך כך הם נפגשו במשרד ואז הוא עשה מעשה שלא הולם את מעמדו כעובד ציבור; התובעת לא עשתה מזה עניין משך שנים רבות ורק בחלוף 6 שנים הגישה את תלונתה נגדו; הוא לא נגע בתובעת; התובעת הסכימה מרצונה להכנס לשירותי הגברים עם הנתבע, שם הוא ביצע משעה מגונה מבלי לגעת בתובעת.

לעניין פרשנותו של סע' 13 נקבע בפסיקה: "בבואנו לקבוע האם מעשיו של העובד בוצעו במסגרת תפקידו, או שמא חורגים הם מהרשאת המעביד כדי כך שניתן לפטור את המעביד מאחריות שילוחית, ניתן להשתמש במספר אינדיקאציות, ובין היתר: המטרה המנחה את העובד, ובכלל זה, האם מטרת העובד הייתה לבצע דבר עבירה; הרשעה בפלילים ואופי ההרשעה; וכן שקולי מדיניות משפטית.

הגב' טרם מסרה בתצהירה כי היא טיפלה בתלונתה של התובעת בצורה מקצועית ; מיד עם קבלת התלונה הושעה הנתבע מעבודתו, ובהמשך הועמד לדין משמעתי ופוטר מעבודתו; המשרד מקדיש זמן ומאמצים להעמקת הטיפול בנושאי מניעת הטרדה מינית בקרב עובדי המשרד, ונערכים הרצאות ודיונים בנושא זה; מופץ בין העובדים תקנות וכללים למניעת הטרדה מינית שכולל שמה ופרטיה של הממונה על השויון המגדרי במשרד, אליה ניתן להפנות תלונות בנושא; היא נפגשה עם התובעת לאחר הגשת תלונתה, הסבירה לה את זכויותיה להתלונן במישטרה או באגף המשמעת ולהגיש תביעה אזרחית, וכך היא עשתה; היא ליוותה את התובעת לווי צמוד.

...

סוף דבר התביעה נגד הנתבע 1 מתקבלת.

אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת פיצוי בסך 30,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪.

התביעה נגד נתבעת 2 נדחית.

הליכים משפטיים נוספים שהתנהלו בין שופטי כדורגל שונים להתאחדות ע"ע 23505-12-17 ההתאחדות לכדורגל בישראל - טל קפלן (3.7.18) – ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה, בהתאם להצעת בית הדין שהתקבלה על ידי הצדדים, שלפיו: "פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה יבוטל והצדדים יסמיכו את בית הדין לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט..." (בית הדין האיזורי לעבודה קיבל את תביעת התובע בתיק זה לתשלום זכויות סוציאליות שונות).

תביעתו של מר שבתאי – נסיבות סיום העסקתו מר שבתאי עבד אצל הנתבעת החל מיום 5.1.06 ועד ליום 23.12.16, ובתפקידו האחרון שימש כעוזר שופט כדורגל בליגה הלאומית (העתק הסכמי ההעסקה צורף כנספח 6 לתצהירו של מר טפר).

לטענתו הוא פוטר שכן הנתבעת לא הציעה לו לחדש את ההסכם ולחתום על הסכם נוסף כפי שנהגה לעשות בתום כל עונת משחקים במשך כל שנות עבודתו אלא בחרה להרע את תנאי העסקתו.

כמו כן, גם בשנים שלאחר האישור הראשון בשנת 2008 המשיך הממונה הראשי על יחסי העבודה ללוות ולבחון את הסכמי העבודה של השופטים (העתק תיכתובות עם הממונה הראשי צורף כנספח 13 לתצהירי הנתבעת).

...

כל רכיבי התביעה נדחו משכך לא נידרש לטענות הנתבעת לעניין התיישנות והשבת כספים בהתאם להסכמי ההעסקה – ודין טענות אלו להידחות.

דין טענות התובעים לעניין רכיב זה להידחות.

לסיכום דין התביעות להידחות.

בהציגה את עניינה, הסבירה התובעת שההסכם הקבוצי מסדיר "את נושא ההודעה המוקדמת לעוזר משפטי שחלה בעיניינו אחת מעילות סיום ההעסקה והוא אינו מעוניין להמשיך ולהיות מועסק כעוזר משפטי לשופט אחר". התובעת הטעימה ש"ההסכם מעניק לעוזר המשפטי תקופה נוספת של הודעה מוקדמת, על זו הקבועה בחוק, הכל על פי וותק שנות העבודה שצבר העובד".

תלוש השכר כלל רכיבים אלה: שכר יסוד משולב – 6,774.32 ₪, שמירת שכר בסך 1,923.63 ₪ ותוספת עוזרים משפטיים בסך 1,219.38 ₪, והכל בצרוף קצובת נסיעה בסך 105.74 ₪.

כמו כן, סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר מוסיף עילות הפחתה ובטול של פצויי הלנת פצויי פיטורים עקב חילוקי דיעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עבודה, כאשר יש חילוקי דיעות בדבר עצם הזכות לפצויי פיטורים שיש בהם ממש לדעת בית הדין, וכן כאשר "הזכאי לקבלת פצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לעניין קביעת הזכות לפצויי הפיטורים או שיעורו". הנתבעת טוענת שקמה לה הגנה לפי סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר, וזאת על יסוד עדויותיהן של העדות מטעמה, שהסבירו שהתובעת הייתה אחת מן העוזרים המשפטיים הראשונים שעבודתם הסתיימה לאחר חתימת ההסכם הקבוצי, והיה צורך לבחון את אופן יישומו של ההסכם הקבוצי בעיניינה.

...

התוצאה היא, שסך פיצויי הפיטורים שהולן הינו סך 2,701 ₪ (49,503 ₪ + 13,198 ₪ ששולמו 1.8.19 בניכוי 60,000 ₪).

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה הקטן.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 3,346 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.19 עד לתשלום בפועל.