פיטורי עובדת שירותי בריאות כללית בשל סירוב לחתום על מכתב

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה פ"ה 7667-07-20 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור (עובדים) מר אמיר הינו נציג ציבור (מעסיקים) מר ברק נחשול המבקשת: בותיינה קיס ע"י ב"כ: עו"ד מוחמד כיאל המשיבה: מדינת ישראל - 1. משרד הבריאות 2. נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ: עו"ד רים כלדאוי-סרוג'י מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) ה ח ל ט ה

אשר למסגרת הכללית של העסקת אחיות בריאות הציבור – בעקבות הסכמות שהושגו במהלך שנת 2015 בין משרד האוצר לבין ההסתדרות הכללית החדשה, הוּחלט על קליטת אחיות בריאות הציבור במחוז הצפון – אשר הועסקו עד אותה עת על ידי חברת "נטלי" – להעסקה ישירה בשירות המדינה.

בתום תקופת ההארכה שניתנה בת ה-6 חודשים, והיות שהמבקשת לא החלה את לימודי ההסמכה בפועל, וגם לא חתמה על כתב התחייבות חדש, נשלח ביום 26.2.2020 מכתב פיטורים למבקשת, ובו צוין כי פיטוריה ייכנסו לתוקף ביום 31.3.2020.

לבסוף, ראו גם דברי המבקשת בעדותה לפנינו, וכאשר נישאלה מדוע היא לא סירבה לחתום על ההיתחייבות: "ככה אני אפספס את העבודה, זו הפרנסה שלי". הינה כי כן, המבקשת לכאורה הודתה בפה-מלא, כי היא חתמה על ההיתחייבות היות שהיא הבינה שזאת למעשה הדרך להמשך העסקתה במשיבה.

...

אשר למשיבה, היא הכחישה מכל וכל את טענות המבקשת, וטענה כי יש לדחות את הבקשה, וכי החלטתה ניתנה כדין.

בעניין זה, ראו שוב בעדותה של העדה טל (ראו גם בסעיפים 63-62 לתצהירה), לפנינו: ".... כשנקלטו אחיות מחברת נטלי, נקלטו 16 אחיות מעשיות, מדברים רק על מחוז חיפה שם היה הסכם עם האוצר וההסתדרות, היה גם מהלך דומה במחוז דרום אך הוא היה כמה שנים לפני כן, מתוך 16 אחיות שנקלטו חלקן רובן התחילו את הלימודים חוץ מהארבעה שאנו מדברים עליהן ומתוכם היו כאלה שהחליטו מראש לוותר ולא ללמוד ולכן סיימו את העסקתן ויש אחיות שהחלו נכשלו ופוטרו בשל כך." לסיכום לסיכום – הגענו לכלל מסקנה בשלב הנוכחי של ההליך, ברמה הלכאורית ועל פני הדברים, וברמת ההוכחה הנדרשת לצורכי ההליך הזמני וכפי שפורט דלעיל בהרחבה, כי המבקשת לא הוכיחה את עילת הבקשה כלפי המשיבה.

על כן, דין הבקשה להידחות.

עם זאת, ולפנים משורת הדין, אנו קובעים כי סכום זה ישולם רק בתום ההליך.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 2316-03-15 27 מרץ 2020 לפני: כב' השופטת שרון אלקיים נציגת ציבור (עובדים) גב' חנה קפלניקוב התובעת דורית עליזה איזנברג-בכר הנתבעת שירותי בריאות כללית ע"י ב"כ: עו"ד גלית גולן-רתם ועו"ד ירדן פשה פסק דין

במסגרת מכתב זה פורטו, על פני 11 עמודים, כלל הטענות נגד התובעת ובין היתר, סרובה לקבלת מרותה של הגב' שליסר וחתירה תחתיה; היתנהגות בלתי הולמת במקום העבודה ואי עמידה ביומן העבודה שנקבע לה.[footnoteRef:30] [30: נספח יח' לכתב התביעה המתוקן; נספח 19 לכתב ההגנה המתוקן.

3.38 במהלך ההליכים ולאחר קבלת מכתב הפיטורים התובעת פנתה לגורמים שונים בכללית.

] יוצא אם כן, כי תלונותיה של התובעת החלו בעקבות סרובה של הגב' שליסר והנהלת המכון לאפשר לה לצאת להסמכה להדרכה, כפי שביקשה לעשות.

ואולם, התובעת לא הציגה ראשית ראיה להפעלת לחץ או כפייה מצד הנתבעת, התובעת הייתה מיוצגת בהליך השימוע הראשון, ניתנה לה ההזדמנות להיוועץ בעורכי דינה ובנציג ועד העובדים ואנו סבורות כי היא חתמה על מיסמך ההסכמות ללא כל לחץ או כפיה ודינה של טענה זו להדחות.

...

כללו של דבר, נוכח האמור, אנו סבורים כי התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין לשון הרע והתביעה לעניין זה נדחית בזאת.

יוצא אפוא כי התובעת סיימה לעבודה לאחר תקופת הודעה מוקמת בת חמישה וחצי חודשים ולפיכך אינה זכאית לתמורת הודעה מוקדמת.

סוף דבר התביעה נדחית.

ביום 26.2.17 היתקיימה בין הצדדים ישיבה אשר כונתה ע"י הכללית "ישיבת זימון" ואשר לטענת התובע הוותה שימוע לפני פיטורין.

ביום 23.3.17 הודיעה הנתבעת לתובע באמצעות מכתב על הפסקת ההיתקשרות עמו החל מיום 23.3.17 וכי ישולם לו שכר של חודש אחד חלף הודעה מוקדמת.

לטענתה התובע סרב להצעה מבלי לברר באיזה תפקיד ייקלט בכללית ומה יהיו תנאי השכר.

] התובע נידרש לחתום בשעון הנוכחות של הנתבעת- הדבר נכתב מפורשות בסיכום בין הצדדים מיום [footnoteRef:5]13.6.12.

בשלב מסוים (עמ' 39 שורה 26) אף הודה שייתכן שהתובע קיבל שכר מכללית בגין שעות שעבד במעלה אדומים: "כן. אם הוא אחר כך ביקש משהו, נראה לי שהוא רצה לעשות עבודה נוספת בעריית מעלה אדומים באזשהו מקום, אז אמרתי לו ''תעשה, ירד ממך''. כב' השופט: אבל ירד ממנו בפועל? ת. אני לא זוכר מה היה בדיוק, אני זוכר שהוא ביקש". המצג כלפי צדדים שלישיים: היה בעקרו של יחסי קבלנות: כלפי רשויות המס, ביטוח לאומי ולקוחות פוטנציאליים- הוצג התובע כעצמאי.

עניין זה עולה מתכתובת מייל בין ויזמן לתובע ולגורמים נוספים בכללית מיום 16.2.15 (נספח 34 לתצהירי הנתבעת), בה כתב ויזמן: "הצעתי ליוסף את האופציה שעבוד בשרותי בריאות כללית כשכרי בחצי משרה ואו משרה מלאה כעובד מן המניין, לאחר שיוסף חשב על ההצעה, החליט כי הוא מודה לנו על ההצעה אך אינו מעוניין לעבוד דרכנו כשכיר". לתפקיד התובע לא הייתה משרה תקנית: עוד עלה מן העדויות כי תקן למישרה כמשרתו של התובע לא היה בכללית.

...

משהגענו למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק מובן שאין מקום לדון בשאלת הפיצוי הלא ממוני- מה גם שהלכת כותה נקבעה לאחר שנשמעו הראיות בתיק זה וספק אם היה מקום ללכת בדרך זו גם אם התוצאה הייתה שונה.

סוף דבר- התביעה נדחית.

התובע ישלם שכ"ט ב"כ הנתבעת והוצאות בסך 7000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 10980-03-20 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי נציגת ציבור (מעסיקים) גב' רחל שטרן התובעת: אירנה וולושין ע"י ב"כ: עו"ד יעקב שניטמן ועו"ד מיכל ארז הנתבעת: שירותי בריאות כללית ע"י ב"כ: עו"ד סשה בוגטירוב ועו"ד מיכל גריידי פ ס ק ד י ן

התשתית העובדתית להלן עקרי התשתית העובדתית וכפי שזו עולה מהמסמכים והעדויות: - התובעת החלה לעבוד בנתבעת בשנת 1999 כספרנית בהקף משרה 50%, באמצעות חברת פייסטף בע"מ, ועברה להיות עובדת של הנתבעת עצמה בשנת 2002; - ביום 14.10.2002 קיבלה התובעת כתב מינוי מהנתבעת, ובו הודע לה כי היא התקבלה לעבודה בנתבעת כעובדת חדשה במשרה חלקית בתפקיד ספרנית, החל מיום 1.10.2002; - ביום 14.11.2002 חתמה התובעת על כתב "פשרה והודאת סילוק" מול מעסיקתה הקודמת לפני הנתבעת, חברת פייסטף פרויקטים בע"מ, ובכל הקשור לקבלת פצויי פיטורים; - ביום 31.7.2005 נרשמה המלצת היועץ האורתופדי ד"ר אהרון ליברזון ממכבי שירותי בריאות, בעיניינה של התובעת, ובה צוין כי היא "זקוקה לשולחן מתאים לגובהה וכסא מתאים"; - ביום 30.12.2014 הודע לתובעת על ידי הנתבעת כי עקב סגירת הספריה שבה היא עבדה, במחוז חיפה של הנתבעת, הוחלט על העברתה החל מיום 1.1.2015 לתפקיד פקידה במחלקה לרפואה תעסוקתית של הנתבעת בקרית אליעזר שבחיפה (להלן: "המחלקה לרפואה תעסוקתית", או "המחלקה"); - התובעת החלה לעבוד במחלקה ביום 1.1.2015, בהקף משרה של 61% ובין השעות 12.00 – 18.00; - ביום 18.5.2015 כתבה שרה (שהיתה בשעתו, וכפי שצוין דלעיל, מנהלת משאבי אנוש במחוז חיפה והגליל המערבי של הנתבעת) מכתב לתובעת שעניינו "הפנייה למחלקה התעסוקתית", ובו הועלו טענות בדבר איכות עבודתה של התובעת; - ביום 14.5.2015 כתבה ריקי דוא"ל לשרה, בעיניינה של התובעת, שאליו היו מכותבים גורמים נוספים: חיה וינטל – עובדת סוציאלית ראשית במחוז חיפה של הנתבעת, ויפעת אלון – עובדת סוציאלית במחוז חיפה של הנתבעת.

המכתב סיכם וציין, כי לאור כלל האמור בו, התובעת תפוטר מהעבודה מנימוקים של אי-התאמה לתפקיד, תיפקוד לקוי והתנהגות חריגה ובלתי סבירה, וכן לנוכח סרובה של התובעת לפנות לרופא תעסוקתי כדי שיבדוק את כושר עבודתה.

אולם, טענה זו אינה נכונה, היות שהתובעת קיבלה פצויי פיטורים מלאים בגין עבודתה בחברת פייסטף, והיא אף חתמה על אישור בגין קבלתם, עוד ביום 14.11.2002[footnoteRef:192].

...

מנגד, הנתבעת התכחשה לכלל טענות התובעת, וטענה כי דין התביעה להידחות במלואה.

] "פיצוי בגין אי מתן אישור העסקה –סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע, כי מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה. הפרת סעיף 8 לחוק אינה מזכה בפיצוי כספי בגין אי מתן אישור העסקה, אלא קובעת קנס פלילי אשר אופן חישובו מעוגן בתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי- אישור לעובד על תקופת עבודתו), תשס"ב-2002. החוק אינו מקנה סמכות לפסוק פיצוי כספי בהליך אזרחי בגין הפרת ההוראה ליתן אישור על תקופת ההעסקה. כך גם, ככל שהתובע מבקש פיצוי מכח הפרת חובה חקוקה, התובע לא הצביע על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי מתן אישור העסקה. לפיכך, התביעה לפיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת העבודה נדחית." לסיכום – עילת התביעה למתן פיצוי בגין אי-מתן אישור על תקופת העסקה דינה להידחות במלואה.

סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, תביעתה של התובעת דינה להידחות במלואה, ביחס לכלל רכיבי התביעה.

על כן, אנו קובעים בזאת כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪.

עקב מצבה הבריאותי, גילה (71) ולאחר הלחץ שהופעל עליה בידי חלק מדיירי הבניין, בשל סרובה לחתום על תוכנית פינוי בינוי – היא נאלצה להתפטר מעבודתה ביום 17.11.2019.

בהמשך נטען כי התובע פוטר בפועל כבר ביום 4.2.2020 עת התקבלה החלטה להחליפו בחברת ניהול, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, בנימוק שהתובע התפטר כביכול, וככל שהנתבע יטען כי התובע הוא שהתפטר בנובמבר 2019 הרי שהוא היה זכאי להתפטר ולקבל פצויי פיטורים עקב גילו, וכן משהנתבע סירב לשלם את זכויותיו על אף מכתבי ההתראה , והן מסיבות בריאותיות.

עיון בחקירתם מעלה כי לא הועלתה על ידם כל טענה ביחס לאסיפה זו. בפרוטוקול אספת בעלי דירות מיום 4.2.2020 צוין, בין היתר, כי: "1. הצעה: להסמיך את ננסי ועד הבית לחתום על חוזה עם חב' ניהול חב' ספונג'ה שמנהלת גם את בנין 4. צריך להעלות את דמי ועד הבית בהתאמה החל מ-1/3/20.....הצבעה: כולם בעד. 2. יידוע הנוכחים ביחס למכתב עו"ד ב"כ סיביאר שהעברנו לאגודה לתרבות הדיור בבקשה לקבל יעוץ משפטי...." (ר' נספח נ/3 לתצהיר גב' יום טוב) יצוין כי לפי הפרוטוקול התובעת נכחה בישיבה אך סרבה לחתום על הפרוטוקול.

אמנם לפי ההלכה לא בכל מקרה של סיום יחסי עבודה עקב הגעת עובד לגיל פרישה יהיה העובד זכאי לפצויי פיטורים, ויש לבחון לצורך כך כיצד הוסדרה הזכות הפנסיונית של העובד (ר' דב"ע שם/3-139 מועצת פועלי חיפה - יהושע ירחמיאל פד"ע יב 365, 371 (1981) (להלן: פסק דין ירחמיאל), ע"ע (ארצי) 11465-06-13 שירותי בריאות כללית - אביה ברק (27.8.18) (להלן: פסק דין כללית)).

...

ערים אנו לטענות החמורות המופיעות בכתב התביעה שכנגד, עם זאת שעה שלא נטענה כל טענה בדבר שלילת פיצויי פיטורים בשל האמור, לא שוכנענו כי יש להתייחס לרכיב זה במופרד מעבר לטענת הקיזוז שהתקבלה.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין: סך של 32,725 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.11.2019 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.