פיטורי עובדת זמן קצר לאחר תחילת עבודתה בגלל אילוצים כלכליים

ביום 12.3.14 כתבה המשיבה למבקש מכתב בשפה הרוסית שכותרתו "הודעה", בה נאמר: "אני מבקשת לפטר אותי מעבודה עקב הרעה בתנאי העסקה (אובדן אמון)." המבקש כתב בשולי המכתב (ברוסית) "אני מסכים" (בתירגום מטעם המשיבה צוין: "מסכים"), הוסיף תאריך וחתימה ולאחריהם הוסיף וכתב "ללא עבודה בתקופת הודעה מוקדמת". במסגרת התביעה שהגישה בבית הדין האיזורי טענה המשיבה, בין היתר, כי לאחר מכירת החנות בבת ים (שהיתה בבעלות המבקש בנוסף לחנות בעיר חולון בה היא עבדה) ועל רקע הדרדרה ברווחים, במהלך סוף שנת 2013 הודיע המבקש על קיצור שעות עבודת החנות כך שהיא תפתח משעה 8:30 במקום בשעה 8:00, וגם עובדת אחת פוטרה, ללא העסקת עובדת חלופית.

עוד נטען כי במהלך חודש ינואר 2014 זומנה המשיבה לשיחה עם המבקש, במסגרתה הואשמה במתן הנחה להוריה במוצרי החנות, אך היא הבהירה כי הדבר בוצעה בהתאם להנחיותיו ובאישורו, אך בהמשך, מאחר שהמבקש הפגין שביעות רצונו מבצוע ההנחה, היא חדלה מלעשות כן. כן נטען כי זמן קצר לאחר מכן החל המבקש להאשים את המשיבה בגניבה, תוך שכל פעילותה היו מתועדות על ידי מצלמות שהוצבו בחנות, אך המשיבה הכחישה את המיוחס לה. המשיבה טענה כי על רקע מציאות זו, הודיעה בכתב על התפטרותה בשל הרעת תנאי העבודה, וכי המבקש נימנע להודיע כי יפעל לתקן את הדברים והסכים לסיום יחסי העבודה, תוך ויתור על תקופת ההודעה המוקדמת.

בקשר לכך נטען, בין היתר, כי המבקש לא טרח לברר עם המשיבה מדוע החליטה להתפטר לאלתר לאחר עבודתה מסורה של למעלה משמונה שנים, אלא בחר להסכים לפטרה ללא מתן הודעה מוקדמת; בעוד שלמבקש היו כל הסיבות להביא לניתוקם של יחסי העבודה, שכן הוא היה שקוע בחובות עד כדי שנאלץ למכור את החנות בבת ים ולפטר עובדים, לצמצם שעות עבודה, ולהוריד הנחות מהם נהנו העובדים בעבר ברכישת מוצרי החנות, המשיבה מצאה את עצמה נתונה להיתנכלות המבקש על כדי לאלצה להתפטר מיוזמתה; בעדותו לשאלה מדוע לא אמר למשיבה שלא היה מעוניין בסיום עבודתה, טען המבקש טענה שקרית כי בעלה הגיע להתחיל לאיים עליו שהוא חייב לשלם פצויי פיטורים ודברים נוספים, אך ללא כל הזכור בתצהירו; בית הדין קבע, בהסתמך על כל חומר הראיות שהובא בפניו, כי הרעה מוחשית עלתה מהיתנהגות הצדדים, לפיה המשיבה ראתה בתנאי עבודתה ככאלו שהורעו מוחשית, והמבקש לא טרח להיתעניין בפירוט ההרעה.

עוד נטען כי המבקש לא הציג ולו ראשית ראיה בדבר מצבה הכלכלי.

...

לטענת המבקש, לאור האמור, ובהתחשב בסיכויי הערעור, יש הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לקבל את הבקשה בחלקה, באופן שהחיוב בפסק הדין יעוכב כנגד הפקדת סכום פסק הדין בקופת בית הדין.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, בכפוף להפקדת מלוא הסכום הפסוק, או ערבות בנקאית בגובה הסכום הפסוק ובנוסח שיאושר על ידי מזכירות בית הדין, בקופת בית הדין, עד לא יאוחר מיום 10.5.18.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בהתאם ובכפוף לאמור בסעיף 11 להחלטה.

ניזקה הכלכלי של התובעת היה גדול שכן תביעתה לביטוח הלאומי נדחתה בשל מועד פיטוריה, והיא נותרה ללא פרנסה לפני הלידה ולאחריה, בזמן בו הייתה אמורה לתמוך בבעלה, שהנו עוור.

הנתבעת היתה מודעת להריונה של התובעת זמן קצר לאחר תחילת העסקתה, ולכן אם הסיבה לפיטוריה היתה הריונה, יכולה היתה הנתבעת לעשות זאת כבר מן החודש הראשון או השני להעסקתה.

לטענת התובעת, מועד המכתב בתוספת חמישה ימי הודעה מוקדמת מובילים לכך שהתובעת השלימה חצי שנת עבודה ולפיכך לנתבעת אסור היה לפטרה בטרם תקבל היתר לכך (סעיפים 63-64 לסיכומיה).

מר שבת נישאל מדוע לא השאיר את התובעת בתפקיד אחר וענה (עמ' 17, ש' 4-11): אז למה לא לתת לה להמשיך לגייס לקוחות לסוכנים אחרים? כשתנהל עסק ותבין שיש לך סוכן ואתה מצמצם את הקו שלו מאילוצים כספיים, אז אני לא צריך ששתי בנות יתאמו עבודה לסוכן אחד.

מאידך גיסא, התובעת פוטרה בהיותה בהיריון, תקופה רגישה מאוד למציאת עבודה, דבר אשר היה בו כדי להצדיק לשקול האם קיימת אפשרות להציע לתובעת תפקיד חלופי, או להעזר בשירותיה עד הלידה (לדוגמא, בתצהיר המשלים העיד מר שבת כי שכר שני עובדים לאחר פיטורי התובעת למשך תקופה קצרה לצורך תיוקים).

...

בשל כך, אנו קובעים כי לתובעת שולמה תמורת הודעה מוקדמת, ולפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

משכך, אין בידינו לקבל תביעתה בעניין זה. סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע בסך 7,000 ₪.

שלישית, לטענת הנתבעת, זמן קצר לאחר שקיים דוד שיחה בחודש אוגוסט 2017 עם התובעת, "התובעת פנתה לבני שילווה אותה באופן אישי, ובני אף הכין עבורה דף עבודה מסודר עם הפעולות הבסיסיות ביותר שעליה לעשות או לתקן (ת/ב'). מדובר על פעולות בסיסיות ופשוטות, אשר נועדו ללמד את התובעת מאפס, כאילו התובעת כלל לא הוסמכה מעולם (ס' 15 לתצהיר דוד). כפי שיבואר להלן, קיים קושי משמעותי בטענת הנתבעת בעיניין מועד הוצאת המסמך המשליך על עצם נכונות הטענה.

רביעית והעיקר, לדידו של דוד "כאשר נודע לי שהתובעת בהריון, קבלתי את הידיעה בהפתעה מוחלטת" ולאחר מחשבה קצרה החלטתי שאני רוצה לעזור לה ולתת לה היזדמנות נוספת להישתלב בעבודה, על אף שמבחינה כלכלית לא הייתה כל הצדקה כלכלית לנהוג כך. מצד אחד לא רציתי לפטר את התובעת בשל הריונה, ואילו מצד שני, על אף הרצון הטוב לא יכולתי להעסיק את התובעת באותם תנאי שכר משום שהעסקתה הייתה לא כדאית, ואף הפסדית.

47.3 בחלק מהשיחות עם דוד, כמו גם משיחת השימוע בה נכח בני, עולה הן במפורש והן במשתמע, כי עובדת היותה של התובעת בהריון נילקח בחשבון כחלק מהשיקולים לסיים את העסקתה: * "...אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד כסף. עכשיו אני לא רוצה להתעמת איתך לפני, עד שתלדי, ויהיה לך סיפורים וכל זה, אחרת הייתי אומר לך: תשמעי, אני שולח אותך הביתה, אני אפנה למי שצריך, אנשים שהם, אני לא ניכנס אפילו להיבט החוקי, אני לא ניכנס, אבל הייתי פונה למי שצריך לפנות, והייתי עושה את מה שצריך לעשות והייתי מנסה להסביר שאף אחד בעולם לא יכול להכריח אותי בעצם להמשיך להחזיק אותך למרות שאת בהריון כשאנחנו מפסידים עליך כסף" (ע' 2 ש' 5-13 לתמליל מיום 19.11.2017).

48.2 התובעת לא התעמתה עם דוד לגבי דבריו בעיניין העידר יכולתה, שכן לדידו של האחרון "במהלך כל התמלילים העובדת בעצמה לא אומרת שהיתה עובדת טובה. סופו מעידה על תחילתו ולא בכדי התובעת (לא –ד.י.) אינה עובדת במקצועה (ע' 17 ש' 10-13). אכן, התובעת אינה עובדת בתחום (ע' 6 ש' 31-32; ע' 7 ש' 1-2). לא נעלמה מעינינו טענת התובעת, כי "הוא אמר שזה הרבה פחות ממה שהוא חשב. אז למה הוא לא פיטר אותי?...זה נשמע לי קצת מוזר. ברגע שהודעתי על ההיריון הוא ובני החווירו כאילו מישהו מת" (ע' 9 ש' 27-33; ע' 10 ש' 1-4).

בהקשר זה טענה התובעת בתצהירה, כי "לאחר פיטורי מהנתבע לא עבדתי ולא יכולתי למצוא עבודה ועל כן נשארתי בביתי..." (סע' 28 לתצהירה).

...

אשר על כן, התביעה בכל הנוגע לרכיב זה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: 59.1 פיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בסך של 33,000 ₪.

המסגרת המשפטית לכפייה סעיף 17(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), קובע מהי "כפיה": "מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה". ביטול חוזה בשל כפיה יעשה בהתאם לסעיף 20 לחוק החוזים: "ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה." [הדגשות לא במקור] "כפיה כלכלית", או "לחץ כלכלי", הוכרה זה מכבר בפסיקתו של בית המשפט העליון בעיניין אקספומדיה.

על פי סעיף 12(א) לחוק פצויי פיטורים, "שיעורם של פצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה...". בעניינינו, את פצויי הפיטורים להם זכאי התובע יש לחשב על פי שכרו האחרון – טרם העלאת שכרו לאחר ארועי הכפייה בתחילת שנת 2019 המתוארים לעיל, וללא תוספת העידוד.

טענות התובע בדבר חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004 טרם נכריע בטענה זה, נפרט בקצרה את הרקע להיווצרותו של חוב זה, כעולה מעדותו של התובע.

...

טענות התובע חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004 לטענת התובע, בחודש 2/2017 בין התובע לנתבעת נכרת "הסדר חוב" לפיו הנתבעת תשלם לתובע תשלום בסך 1,000,000 ₪ נטו בגין שכר עבודה עבור השנים 2011-2004, במשך 48 חודשים, כך שמידי חודש התובע יקבל 20,833 ₪ נטו.

סוף דבר התובע זכאי לפיצוי בסך 1,200 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני בגין התקופה שבין חודש 9/2012 ועד לחודש 12/2012.

יתר טענות התביעה, והתביעה שכנגד, נדחות.

לעניין התביעה שכנגד, בהתחשב בכך שהתביעה שכנגד על סך 2,850,000 ₪ נדחתה כולה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

בעודה נסערת מההחלטה ומאוכזבת מהחלטת הנתבעת הודיעה התובעת בעידנא דריתחא כי היא שוקלת להתפטר מעבודתה אולם, תוך זמן קצר לאחר ששככה הסערה חזרה בה והודיעה כי תמשיך בעבודתה.

תמצית טענות הנתבעת התובעת התנהגה באופן שאינו הולם את מקום העבודה על כן, היתנהלותה לוותה במגוון קשיים אשר גרמו לנתבעת הפסדים כלכליים ובכלל זה הפסידה הנתבעת לקוחות כתוצאה היתנהלותה האגרסיבית והקלוקלת של התובעת, כאשר הנתבעת מצידה עמדה מאחורי התובעת בכל סיטואציה חרף אובדן לקוחות וממון.

בתגובה לכך התובעת השיבה שככל ודרישותיה לא יענו היא תיאלץ להתפטר.

אמנם, בהתאם להלכה פסוקה בית הדין אינו ניכנס בנעלי המעסיק וכן אינו בוחן האם יש הצדקה לשקול פיטורים ככל שהועלו עילות סבירות והוכח שהמעסיק נהג בתום לב. בית הדין הארצי קבע בפסיקתו את הדברים הבאים: "על בית הדין להזהר מלשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של המעסיק. מובן, כי עת המעסיק טוען כי נפלו כשלים בעבודתו של העובד שפוטר, על בית הדין לבדוק אם מדובר בטענה אותנטית המועלית בתום לב, או בתואנה להצדקת פיטוריו של העובד שמועלית בחוסר תום לב, ומשמשת מסווה לעילת פיטורים שלא כדין. במסגרת בדיקה זו, בוחן בית הדין את מהות הטענה, שכן ככל שנראה כי המעסיק מעצים את חומרתו של הכשל הנטען מעבר לסביר, יש בכך אינדיקאציה כי מדובר בתואנה המשמשת מסווה לעילת פיטורים שלא כדין. אולם, כאמור, בעת בחינת שאלה זו, על בית הדין להזהיר עצמו ולוודא שאינו מחליף את שיקול דעתו של המעסיק בשקול דעתו [השוו: ע"ע (ארצי) 8636-05-15 המשביר בתי כל בו בע"מ – טליה קיסין [פורסם בנבו] (13.7.2016)]. בהקשר זה נוסיף כי "מעסיק זכאי שלא להמשיך את העסקתו של עובד שאינו שבע רצון ממנו, גם לא בצורה קיצונית. לא כל שכן, כאשר עסקינן בפיטורים לאחר תקופה קצרה במהלכה, מטבע הדברים, נבדקת התאמתו של העובד לעבודתו [השוו: דב"ע (ארצי) מו/118 – 3 תדיראן בע"מ – טוביה שפיר, [פורסם בנבו] פד"ע י"ח 264 (1987)]" [עניין הר זהב].

בתצהירה התובעת מבהירה כי הזכות לתגמול בגין משכורת 13 היא כמופיע בהסכם הקבוצי החל על עובדי הדפוס המכונה "מענק חג". לטענת התובעת, על פי ההסכם הקבוצי לעובדי דור א', אשר החלו את עבודתם בענף לפני 1.4.10, קיימת זכאות למענק חג בשיעור חודש לשנה ובאופן יחסי לחודשי העבודה (ס' 23-22 לתצהיר התובעת).

...

סיכומו של דבר, לאור עיסוקה של הנתבעת, הודאת מר דלח בעדותו בדבר תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי, כאשר טענת התובעת אושרה הלכה למעשה, שוכנענו כי ההסכם הקיבוצי בענף הדפוס וכן צווי ההרחבה מכוחו חלים על יחסי הצדדים.

משטענה הנתבעת להתיישנות במסגרת כתב ההגנה וכן לא זנחה טענתה זו בסיכומיה, אין בידינו להעניק לתובעת סעד בגין רכיב זה. על כן, דין בגין רכיב זה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין גמול שעות נוספות בסך של 1,224 ₪.