מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורי עובד קבלן לאחר תשעה חודשים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבחינת מבחני העזר שנקבעו בהלכה הפסוקה, הבודקים את המשולש: עובד, חברת כח אדם ומשתמש, יש לבחון האם קיימת היתקשרות אותנטית בין המשתמש (הנתבעת 1) לבין הצד השלישי (הנתבעת 2) ובין העובד (התובע), כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם, מי קיבל את העובד לעבודה, מי הסדיר את תנאי עבודתו של העובד, לרבות גובה שכרו, בידי מי הסמכות לפטרו, מי מאשר חופשות, למי הבעלות על הציוד והחומרים המשמשים את העובד, מי מפקח על עבודתו, רציפות ומשך קשר העבודה ועוד [ראה לעניין זה דב"ע נב/ 3-124 חסן אלהרינת נ' כפר רות, פ"ד כד(1)535 (להלן: "פס"ד כפר רות")].
על אף שקבענו כי הנתבעת 1 הייתה מעסיקה במשותף לתקופת עבודתו של התובע בחצריה, נתייחס בקצרה לטענת הנתבעת 1 לעניין החריג הקבוע בסעיף 12א (ה) (1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק קבלני כח אדם"), המחריג עובדים זרים מתחולת סעיף 12 א לחוק קבלני כח אדם (הקובע כי לאחר תשעה חודשי עבודה או תקופת ההארכה באמצעות קבלן כח אדם אצל אותו מעסיק, נחשב העובד לעובד של המעסיק בפועל).
...
בהתאם, טענת הנתבעות נדחית.
כפי שקבענו לעיל, בהעדר פירוט רכיבי סוציאליות, נדחית טענת הנתבעות כי יש לייחס את תוספות השכר לתשלומי דמי חופשה ודמי הבראה.
עקב הבעייתיות הרבה בהתקשרות בין הצדדים, בין התובע לנתבעת 2 (והן בין הנתבעות עצמן ומשלא הוצג אף הסכם עדכני בין הנתבעות), אנו מחייבים את הנתבעות ביחד ולחוד בסך של 1,500 ₪ ברכיב זה. סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובע הסכומים המפורטים לעיל בתוך 30 יום, בצרוף ה"ה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בנוסף לטענות אלו של התובעת שעיקרן למעשה נוגעות להבטחה מנהלית למנותה כעובדת ערייה, התובעת סבורה כי ממילא יש לקלוט אותה כעובדת ערייה מן המניין לאור הוראות סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, וזאת לאחר תשעה חודשי עבודה אצל כחול לבן.
אולם, בכך אין כדי להוכיח כי בידי הערייה גם הכוח לפטר אלא כל שסוכם הוא שהעובד יוחלף ודומה כי הזכות לפטר נותרת בידי קבלן השרות, בשים לב להצהרת כחול לבן כי העובדים שעבדו מטעמה לפי ההסכם הם עובדיה בלבד והם יהיו נתוניו להוראותיה פיקוחה והשגחתה, ומכאן כי לה גם הכוח לפטרם.
...
" על רקע האמור, מונחת התביעה להלן להכרעתנו.
סוף דבר: התביעה נדחית.
בשל נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, לא מצאנו לנכון להשית הוצאות על התובעת.
התובעת באה בידיים נקיות להליך ולא מצאנו רבב בהתנהלותה ועל כן מצאנו שלא לחייבה בהוצאות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכל הפחות היה עליה לקלוט את התובע כעובד מן המניין בחלוף תשעה חודשי העסקה, בהתאם להוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.
משכך, התובע זכאי לפצויי פיטורים בסך 14,338 ₪ (25 ₪ X 186 שעות עבודה בחודש X 37/12 חודשי עבודה).
...
מאחר שטענות הנתבעת לגבי תקופת העבודה נדחו, בשים לב לקביעות לגבי אחריותה, בין כמעסיק ובין כמשתמש וכאשר אין ראיה לתשלום פדיון הבראה לתובע, יש לקבל את התביעה ברכיב זה. יוסף שמאחר שנקבע לעיל שתלושי השכר שהונפקו לתובע על ידי ד.א.מ. "הונדסו", וכי הרכיבים שפורטו בהם לא שולמו לתובע בפועל, משמעות הדבר היא שגם אם צוין בתלושים אלה תשלום של דמי הבראה, הוא למעשה מהווה תשלום שכר רגיל לתובע.
לאור המחלוקת לגבי זהות המעסיק ותקופת העבודה, לא מצאנו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה מלאים, אלא להפחיתם להפרשי הצמדה וריבית בלבד.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה ועל הנתבעת לשלם לתובע הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך 14,338 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2015 ועד התשלום בפועל; ב. הפרשי שכר בסך 48,424 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה המזכה (15.6.13) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 7,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2015 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 4,488 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2015 ועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך 4,440 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2015 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לפנסיה בסך 7,331 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה המזכה (15.10.13) ועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד קובע הסעיף כי ככל שעבד עובד אצל מעסיק בפועל תקופה ארוכה יותר הוא ייחשב כעובד המעסיק בפועל בחלוף תקופה זו: 12א. (א)  לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לעניין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.
גרסה זו של התובע, לפיה התפטר מעבודתו לאחר שנתן למר סאדלייב הודעה מוקדמת בת חודש ימים כפי שנידרש ממנו, לא הופיעה בכתב התביעה או בתצהיר והיא עומדת בסתירה לטענתו כי פוטר לאלתר וללא הודעה מוקדמת ביום 30.10.2018.
...
בנוסף אין בידי לקבל את טענת הקיזוז ככל שזו נוגעת לאי מתן הודעה מוקדמת וזאת מן הטעם שלא שוכנעתי כי עזיבת התובע הייתה פתאומית.
לפיכך התביעה לקיזוז סכומים ששולמו לתובע ביתר בתקופת עבודתו והתביעה לקיזוז סכומים בגין אי מתן הודעה מוקדמת נדחית.
סוף דבר הנתבעות 1,2 ישלמו לתובע את הסכומים הבאים, הנקובים בערכי ברוטו: פיצויי פיטורים בסך של 9,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 8.10.2018 (מועד סיום עבודתו).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אולם, החוק להגברת האכיפה אינו חל על הצבת התובע בנתבעת בהתאם לענפים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, והתובע אף לא הוכיח את התנאים הנדרשים לצורך הטלת אחריות שיורית על הנתבעת (שספק אם ניתן להטילה לאחר חקיקת החוק להגברת האכיפה[footnoteRef:11], ובמצב שבו מוטלת אחריות על מזמינת השרות מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, לאחר תשעה חודשי הצבה).
הנתבעת דוחה טענה זו וטוענת, כי התובע התפטר בעקבות ויכוח עם מנהל המטבח, שלאחריו לא שב לעבודתו ופנה לחברת אפיקים לצורך קבלת שיבוץ חדש, וממילא, מנהל המטבח אינו גורם מוסמך לפטר את התובע, ואף אם בלהט הויכוח אמר לתובע שאם הוא רוצה ללכת שילך, אזי אין בכך הודעת פיטורים.
...
לא היה מוכן לכתוב מכתב כרמית"[footnoteRef:19] [19: נספח נ/2 לתצהיר גב' אבודרהם בתביעה הקודמת] משמדובר בראיה בכתב שלא נסתרה בראיה בכתב אלא רק בעדות בלתי עקבית של התובע, ומאחר שהנטל על התובע להוכיח כי פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים, מעדיפים אנו את גרסת הנתבעת והטענה כי התובע פוטר על ידי הנתבעת, נדחית.
לפיכך, משטענת הנתבעת כי יש להפחית מחישובי התובע הפסקות שנטל אינה מתיישבת עם דוחות הנוכחות ותלושי השכר, ואף לא סופק הסבר מניח את הדעת להיקף ה"שעות הרגילות" ולא הוצג תחשיב נגדי הסותר את תחשיב התובע, יש לקבל את התביעה להפרשי שכר בגין התקופה שהחל מיום 1.4.2014 ואילך (18,004.64 ₪ לפי חישובי התובע), כשמסכום זה יש להפחית את שכר חודש 12/2015 ששולם לתובע (בסך של 1,371.35 ₪) ואת הסכום ששולם לתובע בגין הפרשי השכר במסגרת תביעת החוב (בסך של 5,843 ₪), ומיוחס במלואו לחודשי העסקתו של התובע על ידי הנתבעת[footnoteRef:21].
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה לידיה: פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה בסך של 2,664 ₪; דמי חגים בסך של 185 ₪; הפרשי שכר בסך של 10,790 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו