אולם, החוק להגברת האכיפה אינו חל על הצבת התובע בנתבעת בהתאם לענפים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, והתובע אף לא הוכיח את התנאים הנדרשים לצורך הטלת אחריות שיורית על הנתבעת (שספק אם ניתן להטילה לאחר חקיקת החוק להגברת האכיפה[footnoteRef:11], ובמצב שבו מוטלת אחריות על מזמינת השרות מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, לאחר תשעה חודשי הצבה).
הנתבעת דוחה טענה זו וטוענת, כי התובע התפטר בעקבות ויכוח עם מנהל המטבח, שלאחריו לא שב לעבודתו ופנה לחברת אפיקים לצורך קבלת שיבוץ חדש, וממילא, מנהל המטבח אינו גורם מוסמך לפטר את התובע, ואף אם בלהט הויכוח אמר לתובע שאם הוא רוצה ללכת שילך, אזי אין בכך הודעת פיטורים.
...
לא היה מוכן לכתוב מכתב
כרמית"[footnoteRef:19] [19: נספח נ/2 לתצהיר גב' אבודרהם בתביעה הקודמת]
משמדובר בראיה בכתב שלא נסתרה בראיה בכתב אלא רק בעדות בלתי עקבית של התובע, ומאחר שהנטל על התובע להוכיח כי פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים, מעדיפים אנו את גרסת הנתבעת והטענה כי התובע פוטר על ידי הנתבעת, נדחית.
לפיכך, משטענת הנתבעת כי יש להפחית מחישובי התובע הפסקות שנטל אינה מתיישבת עם דוחות הנוכחות ותלושי השכר, ואף לא סופק הסבר מניח את הדעת להיקף ה"שעות הרגילות" ולא הוצג תחשיב נגדי הסותר את תחשיב התובע, יש לקבל את התביעה להפרשי שכר בגין התקופה שהחל מיום 1.4.2014 ואילך (18,004.64 ₪ לפי חישובי התובע), כשמסכום זה יש להפחית את שכר חודש 12/2015 ששולם לתובע (בסך של 1,371.35 ₪) ואת הסכום ששולם לתובע בגין הפרשי השכר במסגרת תביעת החוב (בסך של 5,843 ₪), ומיוחס במלואו לחודשי העסקתו של התובע על ידי הנתבעת[footnoteRef:21].
סוף דבר
לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה לידיה:
פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה בסך של 2,664 ₪;
דמי חגים בסך של 185 ₪;
הפרשי שכר בסך של 10,790 ₪.
