פיטורי עובד עקב סירוב לביצוע מטלות

לפי הפסיקה כשהרשות הציבורית תומכת בבקשת העובד, מועבר הנטל להוכיח שתנאי החסינות אינם מתקיימים, לרבות הטענה שהאמירות בוצעו בכוונה לפגוע או בשויון נפש לגרימת נזק, אל המשיב והוא לא עמד בו. המבקשים הודיעו שהמבקש חלה לאחרונה במחלה קשה מאוד והוא נמצא בסכנת חיים ולכן היתעקשות המשיב לנהל תביעת שוא נגדו גורמת לו לפגיעה קשה יותר.

במהלך שיחה זו התלונן מנהל צוות האחזקה על כך שהמשיב נשלח לטפל בתקלה למרות שאינו בעל הסמיכה מתאימה ויוחסה למבקש האמירה ש"המעשה נעשה בתום לב מצדו שכן העובד (המבקש – בעניינינו) הציג בפניו תעודת חשמלאי מזויפת וכי אותו עובד גם פוטר בשל כך".

עוד נקבע שהוכח לכאורה שהמשיב סרב לבצע מטלות שהוטלו עליו והתעלם מהנחיות המבקש.

...

הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי תנאי החסינות הקבועים בסעיף 7א לפקודת הנזיקין מתקיימים בענייננו וכי יש להעניק למבקש חסינות מפני התביעה נגדו, כפי שיפורט להלן.

בנסיבות אלה, מששוכנענו כי האמירות המיוחסות למבקש נאמרו במסגרת מילוי תפקידו השלטוני כי הן לא נאמרו ביודעין מתוך כוונה לגרום למשיב נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו, מצאנו שיש להעניק למבקש חסינות מפני תביעת המשיב.

סוף דבר הבקשה למתן חסינות למבקש מפני תביעת המשיב – מתקבלת.

בחקירתה הנגדית, העלתה התובעת גרסה חדשה לפיה פיטוריה נעשו "גם" בשל "פצוץ" (בלשונה) בינה לבין הנתבעת, על רקע סרובה לבצע מטלות נוספות.

...

מכאן, ממילא נשמט הבסיס תחת טענת קיזוז זו – אשר נדחית בזאת.

דיון והכרעה – מאחר שהטענה כי אישורי המחלה הוצאו שלא כדין נדחתה לעיל, הרי שיש לדחות אף את טענת הקיזוז דנא, וכך אנו מורים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שאנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי לא ממוני בסך של 35,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מר טולדנו, שהעיד מטעם הנתבעת, טען כי במשך רוב תקופת עבודתו בנתבעת היו לתובע "שלל הפרות משמעת" והממונים עליו נאלצו פעם אחר פעם להיתמודד עם צעקותיו, התקפי הזעם שלו ועם סרובו לבצע מטלות שהוגדרו כחלק מתפקידו.

טענת הנתבעת היא שאירועי יום 19.1.22 חורגים מאירועים קודמים שנטען שאפיינו את היתנהלות התובע ומטיעוניה עולה כי הנסיבות החריגות בגינן החליטה שלא להמשיך יותר את העסקת התובע, וגם סברה שלא די בפיטוריו אלא יש לשלול את זכויותיו כאמור, הן הסכנה הממשית שנשקפה לעובדים בשל היתנהגות התובע והחשש הממשי לבטחונם, כמו גם הלבנת פניו של מר טולדנו מול העובדים (ס' 19,21,23 לתצהיר טולדנו).

...

מטעמים אלה כולם, הטענה נדחית.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת ברובה.

בהתאם ועל יסוד האמור לעיל הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: סך של 3,829 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 15.2.22 ועד מועד התשלום בפועל.

בית הדין האיזורי בחן את טענות המערער ודחה אותן, ממספר טעמים: "התיזה" של המערער שלפיה בתקופת עבודתו הראשונה לא היו בעיות כלשהן בעבודתו ולא היו תלונות על תיפקודו הופרכה; אין לתת אמון בעדויות מר קרמרסקי ומר אטיאס; יש ליתן משקל לכך שתלונותיו של המערער שהוגשו לגורמים שונים (מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור, נציבות שירות המדינה, משטרת ישראל ועוד) נדחו כולן; המערער לא קיבל את מרותו של גסנר, וסרב להתייצב לעבודה, ובשל כך ניפתחו הליכי השימוע; נציב שירות המדינה השתכנע כי המערער פוטר בשל חוסר הצלחה להשלים ביצוע משימותיו ואי לקיחת אחריות על ביצוע מטלות במלואן.

מצב דברים זה אינו ראוי במישור של מינהל תקין, שכן ככל שהוחלט לפטר את העובד בשל ליקויים בתפקודו ואי ביצוע מטלות, כבמקרה הנידון, תוצאת הדברים היא שבוש העבודה שהרי לא מתבצעות כלל או לא מתבצעות באופן מיטבי המטלות אותן על העובד לבצע.

...

דין טענתו של המערער להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל – הערעור נדחה.

עם זאת, בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמצאנו פגם מסוים בהליך פיטורי המערער – אין צו להוצאות בערעור.

כך למשל, התובעת עדן דוסטר העידה בתצהירה שהיא לא נדרשה לבצע מטלות בכל פעם שהיא הייתה בזמן המתנה אלא רק "לפעמים". כן היא לא ציינה כמה זמן היא עצמה הייתה מחכה בכל משמרת ומשמרת; התובעת רתם ראשוני חסדאי, לעומתה, העידה בתצהירה שהיא סירבה לבצע מטלות בזמני ההמתנה.

הלנת שכר והלנת פצויי פיטורים התביעה הוגשה מעל לשנה לאחר סיום העסקתם של התובעים ולפיכך היתיישנה לעניין הלנת שכר ופיצויי פיטורים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם, ובהמשך לדיונינו לעיל ביחס להסכם העבודה ובסיס השכר, והחלטתנו מיום 8.11.23 לפיה "רווחי הפרשות לפנסיה לפי צו ההרחבה שייכים לעובד משחל עליהם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ואין לנכותם" החלטנו כדלקמן – עד דצמבר 2018 התובעים זכאים להפרשות משכר המינימום ומינואר 2019 הם זכאים להפרשות משכר של 60 ₪ לשעה.

לאור האמור ולאחר בחינת הנתונים מצאנו כי עדן דוסטר הייתה זכאית לסך של 7,800 ₪.

סוף דבר על שגב לשלם לתובעים את הסכומים כמפורט לעיל.