בנוסף, המשפחה הגישה תלונה למישטרה כי העובד מעל בכספיה, ובהמשך, מסרו לעובד "הצעה להסדר כספי בגין מעילה בכספים" שבו היתנו את ביטול התלונה נגדו בתמורה לכך שישלם להם 100,000 ₪ כפצוי בהתייחס לכספים שגנב ובהתייחס לעוגמת הנפש שגרם.
נציין, כי בענין עאמר שמא שהוזכר לעיל, קבע בית הדין הארצי כי "אף אם המעסיק הוא זה שהיה מפטר את העובד בעקבות המעשים שיוחסו לו, על פני הדברים מעשיו החמורים של העובד היו מצדיקים את אי חיוב המעסיק בהשלמת פצויי פיטורים".
אנו סבורים, שבנסיבות מקרה זה, ומשקבענו שהעובד מעל בכספי המעסיקים, הרי שהוא אינו זכאי לפצויי פיטורים מעבר לסכומים שנצברו בקרן ושוחררו לו וכן אינו זכאי לקבל תשלום בגין הודעה מוקדמת.
...
נציין, כי בענין עאמר שמא שהוזכר לעיל, קבע בית הדין הארצי כי "אף אם המעסיק הוא זה שהיה מפטר את העובד בעקבות המעשים שיוחסו לו, על פני הדברים מעשיו החמורים של העובד היו מצדיקים את אי חיוב המעסיק בהשלמת פיצויי פיטורים".
אנו סבורים, שבנסיבות מקרה זה, ומשקבענו שהעובד מעל בכספי המעסיקים, הרי שהוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים מעבר לסכומים שנצברו בקרן ושוחררו לו וכן אינו זכאי לקבל תשלום בגין הודעה מוקדמת.
סוף דבר
מכל המפורט לעיל, העובד זכאי לתשלומים הבאים:
תשלום בגין שעות נוספות בסך 13,728 ₪.
באשר להוצאות, לאור מסקנתנו כי העובד מעל בכספי המעסיק, אנו סבורים שיש מקום להשית עליו הוצאות בגין ההליך, ועל כן, העובד ישא בהוצאות המשפט של המעסיקים וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.
נציין, כי במסגרת פסיקת סכום ההוצאות לקחנו בחשבון שקיבלנו חלק מתביעות העובד, ואולם אנו סבורים, כי על העובד לשאת בהוצאות המעסיקים בשל ניהול תיק זה.
הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.
ניתן היום, א' אדר א' תשפ"ב, (02 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
