מפאת חשיבות הדברים, מצאנו לנכון להביא את תמציתם:
נקודת המוצא היא הוראותיו של סעיף 2(א) לחוק השויון, האוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו (או בין דורשי עבודה) מחמת גילם;
מחקרים מראים כי אפליה על רקע גיל נסמכת על סטריאוטיפים המתעלמים מהידע והניסיון התעסוקתי, הנאמנות לאירגון, הבגרות האישית וחוכמת החיים המאפיינים את העובדים המבוגרים (סעיף 39 לנייר העמדה והאסמכתאות שהובאו שם);
איסור הפליה מחמת גיל קנה לו שבת בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון ושל בית הדין הארצי לעבודה (סעיפים 42 ואילך לנייר העמדה והאסמכתאות שהובאו שם);
יש להבחין בין תכנית לעידוד פרישה, שיוזם מעסיק במסגרת הליכי ייעול וצמצום, לבין תכנית הכופה פרישה על עובד שאינו מעוניין בכך;
עם העלייה בתוחלת החיים והשיפור באיכות החיים בגיל מבוגר, הולכת וגוברת המודעות לחשיבות ולתפקיד החיוני שהעבודה ממלאת בחייו של אדם כמקור מרכזי לסיפוק אישי, משמעות, הגשמה עצמית, הגדרה עצמית קשרים בין אישיים ומעורבות חברתית;
כפיה על עובד לפרוש ממקום עבודתו רק בשל העובדה שהגיע לגיל או לותק מסוימים, עלולה להביא לפגיעה ממשית בו וברווחתו, וזאת לצד הפגיעה בכבודו ובזכותו לעבוד ולהיתפרנס בכבוד;
פעמים רבות פיטורי צימצום הם כורח המציאות ועל מעסיק המבקש לפטר עובדים כחלק מהליך התייעלות או הבראה לאזן בין צורכי מקום העבודה לבין אותם עובדים שהפגיעה בהם בגין פיטורים תהייה הקטנה ביותר.
...
משכל זאת לא נעשה בענייננו, הגענו לכלל מסקנה כי נפל פגם של ממש, היורד לשורשו של עניין, בהליך השימוע שקוים לתובעת.
הסעדים להם זכאית התובעת
לאור קביעותינו דלעיל, נבחן להלן את הסעדים שהתובעת זכאית להם:
אובדן הכנסה
עד למועד פרישתה של התובעת בגיל 67, היא היתה זכאית לתשלומים הבאים במכפלת 14 החודשים שנותרו לה עד למועד פרישתה:
שכר עבודה חודשי (8,750 ₪) וסה"כ – 122,500 ₪;
בונוס תלת חודשי בסך (4,187 ₪) וסה"כ 20,935 ₪;
פיצויים (195 ₪) וסה"כ – 2,730 ₪;
לגבי יתר תוספות השכר שתבעה, כגון: דמי הבראה, סיגריות, מתנות לחג, ארוחות חמות, קרן השתלמות וביטוח שיניים, לא מצאנו שהיא זכאית להן, מן הטעם שאלה זכויות הנלוות לעבודה, קרי משולמות לעובד רק אם עבד בפועל והן אינן ניתנות לפדיון.
נזק לא ממוני
בשל הפרת חוק השוויון, בנסיבות העניין, מצאנו לפסוק לתובעת את הפיצוי המקסימלי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪;
היעדר שימוע
משקבענו כי הליך השימוע שנערך לתובעת היה ריק מתוכן, שכן ההחלטה בעניינה התקבלה עוד בטרם השימוע החל, ובשים לב לתקופת עבודתה הארוכה של התובעת אצל הנתבעת, מצאנו לפסוק לתובעת סכום השווה ל- 6 משכורות חודשיות בסך כולל של 52,500 ₪.
