פיטורי עובד בשל סכסוך עם עמיתים

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 7717-06-15 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ התובעת: קרן עמית ת"ז: 017593229 ע"י ב"כ: עו"ד ערן כהן ועו"ד אסף מסדה הנתבעת: סטוק אלקטריק בע"מ ח"פ: 513567073 ע"י ב"כ: עו"ד כרמית אלון פסק דין

בעלה של התובעת והנתבעת מצויים בסכסוך עסקי.

בשל היותה של התובעת עובדת שעתית, הרי שהסכום המגיע לתובעת בגין פצויי פיטורים הוא לפי ממוצע שעות עבודתה בחודש ב- 12 החודשים האחרונים במכפלת השכר השעתי במכפלת הותק שצברה בנתבעת.

...

הנתבעת תשלם לתובעת בסך של 7,223 ₪ בגין השלמת שכר עבור ימי חג וחופשה שנתית.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: השלמת שכר עבור ימי חג וחופשה שנתית בסך 7,223 ₪; פיצוי בגין הפרשי פנסיה בסך 4,452 ₪; הפרשי שכר בסך 662 ₪; 2 ימי הודעה מוקדמת בסך 502 ₪.

משמרבית התביעה נדחית, אין צו להוצאות.

.לדברי המנהל תוצאות הבדיקה שלי היו חיוביות ונתן לי להמשיך לעבוד, אולם כעבור כחודש ימים שוב התחדשו הסכסוכים בין העובדים לבין מנהל הנתבעת, ניגש אליי המנהל ובקש ממני לבדוק עם העובדים ולנסות לדובב אותם כדי לדעת מי מניע אותם ומי זה שמסית אותם נגדו, משסירבתי לעשות כן יום למחרת פיטר אותי מבלי להודיע לי ומבלי לערוך לי שימוע ואף פיטר אותי באופן עקיף".

שכן, לא זו בלבד שבדיקת הפוליגרף של שלושת העובדים הנוספים בנתבעת אשר צורפו לתצהירי הנתבעת נעשתה ביום 16.12.2018, קרי כשנה וחודשיים לאחר פיטורי התובע, ושנה ושלושה חודשים לאחר בדיקת הפוליגרף של התובע, אלא שעיון בשאלות הזהות שנשאלו עמיתיו לעבודה מלמדות, כי הם נישאלו אך ורק בסוגיית הגניבה בלבד ולשיטת החוקר נבדקים אלה נימצאו דוברי אמת; בעוד שהתובע נישאל שאלות שונות לחלוטין למעט שאלה אחת בסוגיית הגניבה, כדלקמן: האם מישהו נתן לך הנחייה לפגוע בדבר מה במפעל? האם שינית מדבקות במפעל הזה? האם בפועל הרסת משהו במפעל הזה? האם גנבת משהו מהמפעל לבית? (השאלה נוסחה ע"י הנבדק).

חמישית, טענת התובע שלפיה הוא פוטר, בשל העובדה שסרב לשתף פעולה עם מנהל הנתבעת אשר ביקש לבדוק עם העובדים "לנסות ולדובב אותם כדי לדעת מי מניע אותם ומי זה שמסית אותם נגדו", לא נסתרה בחקירתו הנגדית של התובע (ע' 6 ש' 16).

...

אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו למסקנה שלפיה דין התביעה ברכיב זה להתקבל.

סוף דבר אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,000 ₪.

13.1 לכל המאוחר לפני הוצאת הזימון הראשון לשימוע לשנת הלימודים הקרובה, תיידע המזכירות האקדמית את נציגות העובדים בדבר השינויים הנשקלים ביחס להמשך ההעסקה וביחס להיקפי ההעסקה של סגל עמית ושל מורים מן החוץ, ברמה המחלקתית, הפקולטטית והכלל מוסדית" 13.2 מוסכם כי בכל הנוגע לסיום ההעסקה, הקף הפיטורים ברמה המוסדית לא יעלה באופן חריג על 9% ממצבת המורים מן החוץ וסגל העמית.

בנוסף, מנספח יא' לתצהיר התובע עולה כי ביום 20.6.2016, יום לפני קיום השימוע, הודיע ארגון סגל זוטר על סיכסוך עבודה ועל שביתה בשני עניינים: בעיניין יישום תוכנית צמצומים נרחבת במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה, ללא משא ומתן מקדים ותוך הפרת חובת ההיוועצות ובעניין הקטנת הקפי משרה של מרצים מן החוץ וסגל עמית לצורך פינוי שעות הוראה לסגל בכיר.

בנסיבות אלה, כאמור, לא מצאנו כל פגם בהליך השימוע לקראת פיטורים ובהחלטה שהתקבלה בעקבותיו בדבר פיטורי התובע ועל כן, טענת התובע כי החלטת הנתבעת מיום 23.7.2017 התקבלה שלא כדין – נדחית.

...

בנסיבות אלה, כל טענותיו בענין חישוב פיצויי הפיטורים – נדחות.

בנסיבות אלה עסקינן באיחור הנובע מטעות כנה של הנתבעת ולכן לא מצאנו מקום לפסוק פיצויי הלנה.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת טוענת שעיתוי פיטוריה, על רקע חודש אחד של יחסי עבודה תחת ד"ר הידש, נעוץ בין היתר בכך שהדסה הבינה כי התובעת הפכה ל"טרף קל" בשל הסיכסוך שלה עם מר ברוכיאן.

דבר נוסף ולא פחות חשוב הוא יחסי האנוש בתוך הצוות, נורית התבטאה בצורה פוגענית וחופנים למזכירתו של פרופ' כרם (מצורף מכתב) "מקוה שתפנימי איך מתנהגים...." הסתכסכה עם אחריות מתמחים במחלקת ילדים שהתקשרו לבקש יעוץ על ילד מאושפז סיפרו לי שהמזכירה שלי "תוקפנית ולא נעימה" היא לא מגיעה למרפאה בזמן ומסתלקת על דעת עצמה למרות בקשות חוזרות ונישנות שלי להשאר.

היתקבל אצל גב' פרץ ועו"ד סבאג הודעת מנהלת ההוספיס, גב' גולדפרב, שהתובעת נמצאה כלא מתאימה לעבוד במחלקה כל כך רגישה, וכי למרות ניסיונה הרב, היא שידרה "ריחוק" ועודף ביטחון עצמי, והרושם שהותירה היה של קושי בתקשורת מול עמיתים ומטופלים.

...

התוצאה משלא נמצא פגם בהליך פיטוריה של התובעת, ולא נמצא פגם בהחלטה על פיטוריה, ולא נמצא שהדסה לא קיימה בתום לב את ההסכמה וההחלטה בהליך הקודם – הרי שדין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם להדסה הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 12,000 ₪.

לירן, מנהל התפעול בנתבעת הצהיר באשר לנסיבות הפיטורים כך: "בין איתן לעמיתיו לעבודה שררה מערכת יחסים עכורה, עם חלקם הארי התעמת, הסתכסך והתקוטט מילולית....היתנהלותו של איתן יצרה מצב שבו היו כאלה שסרבו לעבוד עמו לדבר עמו או בכלל להמצא בקירבתו" (סעיפים 5-6 לתצהירו של לירן).

צודקת הנתבעת בטענתה לפיה ההחלטה לפטר עובד בשל יחסי עבודה עכורים עם עמיתיו, מצויה בשקול דעתו הבלעדי של המעסיק וכי אין בית הדין שם עצמו בנעלי המעסיק וקובע האם הפיטורים היו מוצדקים אם לאו, כל עוד הפיטורים נעשו כדין.

...

אף אילו ניתן היה להסיק מהדוחות שצורפו על ידי הנתבעת כי אותו רף מינימלי הינו הרף התחתון המצוין בדוחות, ספק בידי אם ניתן היה להגיע למסקנה זו בנסיבות בהן הדברים כלל לא נטענו על ידי התובע, באופן שמקשה על יכולתה של הנתבעת להציג ראיות ולהתגונן בעניין, ובנסיבות בהן הצדדים לא מסרו גרסתם באשר לגובה הרף המינימלי, והעובדות כלל לא הובררו עד תום.

נוכח כלל האמור, ועל רקע מחדלי התובע באשר לניהול התיק, אין מנוס אלא מלדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.