פיטורי עובד בשל אי שביעות רצון מעבודתו

ביום 4.7.17 (בחלוף כחודש לאחר שהתובעת הוצאה לחופשה כפויה), הנתבעת הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים (להלן- הממונה), להתיר את פיטורי התובעת בשל אי שביעות רצון מתפקודה ולמרות שהיא בטיפולי פוריות.

...

כאשר מדובר בתשלום חלף הודעה מוקדמת ובמצב בו לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים בתקופת ההודעה המוקדמת, אין מקום לתשלום תנאים סוציאליים בגין תקופה זו. לפיכך גם טענה זו של התובעת דינה להידחות.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין פגיעה בהכנסה בתקופה המוגנת בסך של 15,216 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים כלפי התובעת, בסך של 26,666 ₪ הפרש פיצויי פיטורים בסך של 9,623 ₪ חלף הודעה מוקדמת בסך של 13,333 ₪ פיצויי הלנה בסך של 15,000 ₪ על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הנ"ל, תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.4.18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת הגישה בקשה לממונה על פי חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה (להלן – הממונה) להתיר את פיטורי התובעת בשל אי שביעות רצון מתפקודה.

...

בנסיבות העניין, אנו מחייבים את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בשל אי עריכת שימוע כדין בגובה של משכורת אחת – בסך 8,000 ₪.

על כן, אנו קובעים כי התובעת זכאית להפרשות לקרן פנסיה בסך 768 ₪.

לסיכום אנו מחייבים את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: בסך 8,000 ₪ בגין פגם בעריכת שימוע כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.8.15 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

על רקע זה הוגשה התובענה שבפנינו, בסכום של 294,000 ₪, כאשר המחלוקת העובדתית היחידה היא בשאלה אם פיטורי התובע נעשו כדין, מטעמים עינייניים, ואם נפלו פגמים בהליך הפיטורים (העידר שימוע).

כך שלמעשה לא נסתרה טענת הנתבעת כי פיטוריו של התובע נעשו מחמת אי שביעות רצון מעבודתו ואין מדובר בהחלטה שרירותית.

...

ר' לעניין זה הנפסק בע"ע (ארצי) 25805-12-11 מדינת ישראל - חומש, 29.11.16: "... ככלל, עת נפסקים פיצויים בגין הפרת נורמה מקובלת כגון פיטורים ללא שימוע, על בית הדין להתייחס לחומרת ההפרה כאשר עוגמת הנפש שנגרמה לעובד כתוצאה מאותו המעשה מהווה אחד המרכיבים לבחינת השפעת חומרת המעשה וממילא לפיצוי בגינו. איננו מתעלמים מכך שיתכנו מקרים שבהם יהא עובד זכאי לפיצוי בגין התנהלות שלא בתום לב אף שלא נגרמה לו עוגמת נפש רבה ולהיפך, ואולם, פסיקת פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, מהווה למעשה פיצוי כפול שכן הפיצוי בגין עוגמת הנפש אינה נגזרת מהפגיעה הממונית שנגרמה לעובד אלא מחומרת המעשה בשילוב חומרת הפגיעה באדם הספציפי.. שני אלה, כאמור שלובים זה בזה." אשר לתביעה לפיצוי מכח סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965, דין התביעה ברכיב זה להידחות, וזאת כיוון שהתובע לא הוכיח זכאותו לקבלת סעד לפי חוק זה. לא הוכח פרסום אסור על פי הדין, ולא הוכחו יסודות עוולת לשון הרע.

מעבר לכך נוסיף כי גם לגופו של עניין דין התביעה ברכיב זה להידחות, וזאת כיוון שהתובע לא נימק את הטעם בגינו עילת הפיטורים הוכתמה בשיקולים זרים ומפלים על פי עילות ההפליה המנויות בסעיף 2 לחוק והסתפק בטענה כללית כי "הנתבעת הפלתה אותו לרעה על פני עובדים אחרים ללא מתן הסבר או נימוק" (סעיף 87 לסיכומי התובע).

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 15,000 ₪.

תשובת הנתבעת: בשלב זה של פסק הדין אין בדעתנו להתעכב על תשובת הנתבעת, מעבר לדברים הבאים: לטענת הנתבעת פוטר התובע בעקבות אי שביעות רצון מאופן היתנהלותו בעבודה, בהליך תקין אשר כלל שימוע שנערך לו ביום 12.1.2014.

ניתן היום, י"א טבת תשע"ט, 19 דצמבר 2018, בהיעדר הצדדים.

...

] על רקע האמור טען התובע לפיטורים שלא כדין ותבע פיצוי בסכום של 15,810 ₪[footnoteRef:4].

מהמקובץ עולה כי דין התביעה לתשלום בגין העסקה בשעות נוספות – להידחות.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, התביעה על כל חלקיה נדחית.

משנדחתה התביעה ישלם התובע הוצאות שכר טרחת הנתבעת בסך 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

עיקר המחלוקת בין הצדדים בהליך זה נוגע לסוגיה - האם פוטר העובד מעבודתו עקב ההתארגנות כטענת המבקשת או שמא פוטר העובד בשל אי שביעות רצון המשיבה מעבודתו כטענת המשיבה.

...

אשר למאזן הנוחות - שוכנענו כי פיטורי מר חליף אינם נוגעים להתארגנות ומשאין מדובר בתביעת פרט אלא בטענה לפיטורים על רקע פגיעה בהתארגנות, לא מצאנו כי בפיטורים נגרם נזק להתארגנות.

המבקשת לא ציינה כל פגיעה אחרת נטענת בענין ההתארגנות ועל כן, אין מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת בענין זה. אחרית דבר על יסוד כל האמור, לא מצאנו כי הוכח בשלב זה שהליך הפיטורים נעשה מתוך מטרה לפגוע בהתארגנות ושלא מתוך טעמים ענייניים ואנו קובעים כי אין מקום להתערב בהחלטת הפיטורים.

משכך, דין בקשת הצד להשבת מר חליף לעבודה ולקביעה כי פיטוריו נעשו על רקע פגיעה בהתארגנות - להידחות.