ביום 1.7.18 קיבלה התובעת בדואר הרשום מכתב פיטורים המודיע כהאי לישנא:
"בהמשך לקיום ועדת השימוע בבית הספר, הריני להודיעך כי הנך מועסקת כמורה בתקופת ניסיון, תקופת העסקתך כמורה בבית הספר באר עמ"י תסתיים ב-31.8.2018, והיא כוללת ימי הודעה מוקדמת ככתוב בחוק. אנו מודים לך על תקופת עבודתך במועצה ומאחלים לך הצלחה רבה בהמשך דרכך" (נספח ד' לכתב התביעה).
במקרה שלפנינו - שעה שהפיטורים ייכנסו לתוקפם כימעט שלושה חודשים לאחר תום חופשת הלידה, אין להביא את הדברים לידי אבסורד, על-ידי פירוש מאולץ של הסעיף, אשר ייאלץ את המעביד להעסיק מורה, או לשלם לה שכר ללא עבודה, שנת לימודים שלמה נוספת, רק משום שהיתה בחופשת לידה סמוך לתום חודש מאי" (תב"ע (ארצי) מח/3-21 פנינה פילדמן - אורט ישראל בע"מ פד"ע יט, 444 (1988); להלן: פרשת פילדמן).
...
משכך, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים בסך של 15,000 ₪.
אשר לפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע – הגם שקיבלנו את טענת התובעת כי פיטוריה נעשו מבלי שהתקיים הליך של שימוע, והגם שסברנו כי היה והנתבעת היתה מזמנת את התובעת לשימוע כדין, ייתכן וחלק מהליקויים שהתגלו בהליך זה, הן מצד התובעת והן מצד הנתבעת, היו נמנעים, מצאנו כי בסופו של דבר, הנתבעת נהגה בהגינות עם התובעת וכי התובעת היא זו שהכשילה את המשך העבודה.
אחרית דבר
על יסוד כל האמור, תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע בסך של 15,000 ₪ ופיצוי בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים בסך של 15,000 ₪.