פיטורי מורה בבית ספר יסודי

ס"ק 54/05 הסתדרות המורים בישראל וארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל ומרכז השילטון המקומי (24.8.2005) – בעיניין פיטורי מורים על רקע יישומו של דו"ח דברת.

...

שנית, לטעמנו אין מדובר בסעדים שונים הנובעים מאותה עילה, אלא בעילות תביעה שונות לחלוטין, המבוססות על תשתית עובדתית שונה.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, טענותיה המקדמיות של הסתדרות המורים נדחות, למעט הטענה כי בעניין פרשנותו של סעיף 6(ד) להסכם 2008 חל השתק פלוגתא על פי הנפסק בסק"כ 1539-08-10.

שאר הטענות אינן מצדיקות לטעמנו סילוק על הסף, ומשמעותן והשלכותיהן תיבחנה במסגרת ההליך עצמו.

] "על מנת לשמור על תקינותו של הליך הפיטורים ועל אובייקטיביות של המשתתפים במועצת המפקחים, אזי בהליך פיטורים פדגוגיים של מורים בבית ספר יסודיים, על מועצת המפקחים להיות מורכבת מלפחות שלושה מפקחים אשר לא בצעו ביקורי פקוח בשיעורים של המורה המועמד לפיטורים." ובהמשך נקבע כך: "............ המדינה לא הציגה בפנינו כל טעם המצדיק הבחנה בין סוגי הליכי הפיטורים, וברור בעינינו כי המצב הרצוי בשני המקרים הוא שהמועצה לא תהיה מורכבת ממפקחים שביקרו בשיעוריו של המועמד לפיטורים.

...

סוף דבר לאור המקובץ, החלטנו לדחות את הערעור.

בנסיבות העניין ולאור הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים החלטנו שלא לחייב את המערער לשלם למדינה הוצאות משפט.

בשים לב לשאלות שהתעוררו, שחייבו ממילא את צירופה של הסתדרות המורים להליך, לא מצאנו לנכון לחייב את המערער לשלם לה הוצאות משפט בערעור.

לפני כ-7 שנים החל ריאד להיות גם המנהל האחראי על בית הספר היסודי, ולפני כ-5 שנים - הוא גם המנהל של הגנים, אך הוא כימעט שאינו עוסק בניהול הגנים בפועל.

גם הנתבע, כמפעיל בית ספר מוכר שאינו רישמי, אינו אמור להיראות כמעסיק פרטי הפועל בתחום המשפט הפרטי בלבד, בכל הנוגע לפעילותו החינוכית, לרבות בעניינים הנוגעים להעסקת מורים ולפיטוריהם.

...

אף אם היינו סבורים שייתכן שהיה עוד סיכוי כלשהו שהתובעת היתה טוענת טענה משכנעת כלשהי ובכך - מביאה את הנתבע לחזור בו מהחלטתו לפטר אותה (ואין אנו סבורים כך), הרי שסיכוי מעין זה לא היה יכול להתממש נוכח שני אלה: העובדה שהנתבע לא פרס בפני התובעת את הנימוקים האמיתיים שהביאו להחלטה בדבר הפיטורים.

אולם, בעניינה של התובעת אנו סבורים שלא ניתן להסתפק בפיצוי כספי, אלא נכון לקבוע כי הפגמים בפיטוריה - מצדיקים את ביטול הפיטורים, ואת המשך יחסי העבודה.

לסיכום בשל המוסבר לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים על ביטול פיטורי התובעת.

אינטרס ההסתמכות שמקורו בנסיבות ההעסקה האופייניות לעובדי הוראה והכלל הנוגע למועד מתן ההודעה על הפסקת העבודה הכלל האמור שאליו כוונה המערערת, הנוגע לעיתוי מתן ההודעה על הפסקת העבודה לעובדי הוראה עד ליום 31.5, בהיתחשב בנסיבות הייחודיות של עיסוק זה, מצא ביטוי בתקנון שירות עובדי הוראה וכן בפסיקתו של בית דין זה. כך למשל נפסק בע"ע (ארצי) 1475/02 אריאל מייזיק נ' מדינת ישראל (6.8.03) כי - "בית הדין הארצי לעבודה בתחילת דרכו עמד על כך שכשמדובר בסיום עבודתו של מורה יש להודיע לו על כך לפני יום 31.5, של שנת הלימודים האחרונה שלו. הראציונאל הוא שעל מורה מפוטר למצוא לו עבודת הוראה אחרת. בתי הספר מכינים את מערכת השעות ומערך המורים בדרך כלל במחצית שנת הלימודים שקודמת לשנה בגינה נערכת מערכת השעות. על מנת לאפשר למורה מפוטר לחפש עבודה אחרת יש להודיע לו על סיום העסקתו עד סוף חודש מאי." דברים ברוח דומה נכתבו גם בס"ק (ארצי) 11/07 אורט ישראל נ' ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים (7.6.07) שם נקבע לאמור: "טיעוני הצדדים מתכנסים בהלכה הפסוקה מיני כבר, לפיה ההליכים שיש לנקוט בהם לפיטורי צימצום של עובד הוראה, יבוצעו עד ליום 31.5 של שנת הלימודים. בכך מוגשמת המטרה של מתן אפשרות לעובד הוראה שפוטר למצוא משרה אחרת בתחומו ולהשתלב במקום עבודה חדש לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה. זאת, במסגרת ההיערכות הכוללת של מוסדות החינוך בקביעת תכנית לימודים, שיבוץ עובדי הוראה והיערכותם של עובדי הוראה." (ההדגשה הוספה נ.ר).

...

  מכל מקום, מקובלת עלי  תוצאת הדברים כמפורט בסעיפים 52 ו- 53 לחוות דעתה של חברתי השופטת נטע רות.

השופט אילן איטח מקובלת עלי מסקנת חברתי השופטת נטע רות כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, לא ראינו מקום להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית הדין האזורי אשר דחה את הבקשה על כל עתירותיה ובהתאם לכך דינו של הערעור להידחות.

התובע טען כי מספר חודשים לפני שפוטר, התבקש לחתום על הסכם העסקה חדש באופן רטרואקטיבי עם תנאים שלדידו צפויים היו לפגוע בתנאי העסקה שלו ובזכויות המגיעות לו כמורה במדינת ישראל, ובכך להרע את תנאי העסקתו.

וכי הרפורמה עוז לתמורה אינה רלוואנטית כלל לתובע, משום שהוא היה מורה בבית ספר יסודי, ואילו הרפורמה מתייחסת לחטיבות עליונות.

...

נדחות התביעות לרכיבי תביעה נוספים - בסעיפים - 47.5 – 47.14 ו-47.16 למעלה מהצורך יודגש כי השימוע שנערך לתובע התנהל לפי דין, הנתבעת גילתה רצון כנה לדעת מהן ההערות ולהמשיך העסקתו.

בשים לב לכך שסכום התביעה בעת הגשתה עמד על סך 375,994 ₪, ובהמשך ההליך, בהסכמה של התובע נמחקו רכיבים מסוימים בסך – 207,994 ₪ (הרכיבים – מניעת התארגנות, פגיעה בצבירת ימי מחלה, והפרשות בגין אי תשלום עוז לתמורה), ולאור התוצאה אליה הגענו, ועל פי מדיניות הפסיקה במקרים אלו, ישלם התובע שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 4,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 8,106 ₪ בקיזוז שכ"ט ב"כ בסך 4000 ₪ ובסה"כ תשלם הנתבעת לתובע סך 4,106 ₪.