מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורי חבר מועצה בשל חובות לרשות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 38850-12-23 מגן דוד אדום בישראל נ' הממונה על מחוז צפון במשרד פנים ואח' לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה שאהר אטרש המבקשת: מגן דוד אדום בישראל ע"י ב"כ עוה"ד שרון פטל ואח' המשיבים: 1. הממונה על מחוז צפון במשרד פנים ע"י פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) 2. עריית בית שאן ע"י ב"כ עוה"ד חיים גורן ואח' 3. עריית מגדל העמק ע"י ב"כ עוה"ד מיסא שחברי דחלה 4. מועצה מקומית קצרין ע"י ב"כ עוה"ד אייל נון ואח' 5. עריית קרית שמונה ע"י ב"כ עוה"ד אריאל בר-יוסף 6. עריית טבריה ע"י ב"כ עוה"ד שמעון בלסן 7. מועצה מקומית חצור הגלילית 8. עריית יקנעם שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד אבי גבאי 9. עריית כרמיאל ע"י ב"כ עוה"ד מאיר עובדיה 10. עריית עכו ע"י ב"כ עוה"ד כינרת הדר ואח' 11. עריית מעלות תרשיחא ע"י ב"כ עוה"ד ענבר בן סימון ואח' החלטה
בנימוקי הבקשה נטען, כי בשנת 2020 הגישה המבקשת בקשות לרשויות מקומיות שונות בכל רחבי הארץ, אשר בתחומן מצויים נכסיה, למתן פטור חלקי בשיעור של 67% למוסד מיתנדב לשירות הציבור בהתאם לסעיף 5(י) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין").
המשיבה 2 מיתנגדת לבקשה להארכת מועד מאחר והמדובר בחוב חלוט ודחיית דיון בעתירה נוגדת את כלל סופיות הדיון עד כדי שהוי ניכר ובלתי סביר ובנסיבות העניין, פגיעה קשה במשיבה 2.
...
עוד טענה המבקשת, כי אמת המידה לאישור הארכת המועד הקבועה בתקנה 3(ג) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000 ["אם ראה הצדקה לכך"] הנה גמישה יותר ממבחן הטעם המיוחד; זאת ועוד, בסוגיה זו של הארכת מועד להגשת עתירה מינהלית הוכרו השיקולים המנחים בדיני השיהוי הכלליים, המתחשבים בהיבט הסובייקטיבי, בהיבט האובייקטיבי ובאינטרס הציבורי, כאשר יישום כללים אלה בענייננו מלמד כי יש להיעתר לבקשה.
אמנם בית המשפט רשאי להורות על הארכת מועד "אם ראה הצדקה לכך", בהתאם להוראות תקנה 3(ג) סיפא הנ"ל, אך בנסיבות המקרה עסקינן, מכלול השיקולים הרלוונטיים אינו מצדיק הארכת המועד כפי בקשתה של מד"א. מקובלת עלי טענתם של המשיבים, כי קבלת הבקשה עלולה להביא לדחיית ההכרעה הסופית לגבי השאלה אם יש להעניק למבקשת פטור חלקי מתשלום ארנונה בגין השנים 2020 – 2023, דחייה ארוכה ובלתי מוצדקת, שאין לתת לה יד, מה גם שדיון בשלבים, כפי בקשתה של המבקשת, עשוי להביא לבזבוז משאבים יקר.
לא זו אף זו, מקובלת עלי טענתם של המשיבים כי החלה למפרע של הפטור החלקי הוא דבר שעלול לערער את הוודאות הנדרשת לתכנון תקציבי של הרשויות המקומיות, מכאן קיימת חשיבות רבה בבירור טענות המבקשת במהירות האפשרית ולא בשלבים.
נוכח המקובץ לעיל, לא שוכנעתי שקיימת תועלת דיונית בהארכת המועד, ומשכך אין בנמצא הצדקה להארכתו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

המועצה טוענת כי התובע יצא עם יתר חברי המועצה לחל"ת. בהקשר זה טוענת המועצה שכבר במהלך ימים אלה, פנה מר שפיצר למר מרעי והסביר לו כי אין לאשר את המשך העסקתו של התובע,[footnoteRef:17] ובהתאם לכך התובע לא שב לעבודה עד לחודש 11/2003 עם בחירתו של מר חסן לראשות המועצה.
לראייה, הציג התובע מכתב שנשלח לראש המועצה בו הודיע כי אינו מסכים לצאת לחל"ת,[footnoteRef:18] את מכתבה של גב' קלפנר, ראש ענף פקוח ובקורת ברשויות המקומיות, אשר ציינה כי הוצאת עובדים לחל"ת היא פעולה פסולה מיסודה שאינה מביאה להתייעלות ולחסכון בטווח הארוך,[footnoteRef:19] את הפרישי השכר ששולמו רטרואקטיבית עבור שבעה חודשים בהם עבד לכאורה בתקופה השנויה במחלוקת, ואת הצהרתו של מר מרעי כי עבד בתקופה האמורה.
] באשר למשכורותיו בתקופה זו, התובע טוען כי לא הונפקו לו תלושי שכר כיוון שהאוטומציה הפסיקה את הפעלתה של מערכת הנפקת תלושי שכר נוכח חובות של המועצה.
המועצה טוענת כאמור כי ניתן ללמוד שהסתיימו יחסי העבודה ממכתבו של מר שפיצר מיום 17/10/2002 לפיו על המועצה לסיים את העסקתו של התובע נוכח סיום כהונת מר חסן: "... הנכם מתבקשים להפסיק את עבודתו לאלתר כדין".[footnoteRef:43] ניתן ללמוד ממכתב זה כי מר שפיצר הורה לפטר את התובע אך לא כי התובע פוטר בפועל, בפרט כאשר למצער לאורך שנות עבודתו של התובע במועצה לא כובדו החלטות משרד האוצר ומשרד הפנים בהקשרו, יותר מפעם אחת.
...
משכך, טענת ההתיישנות של התובע כנגד טענות הקיזוז דינה להידחות.
על כן, לא מצאנו כי יש לדון בטענות הנוגעות לתיקונים בכרטסת, שכן התובע לא ביקש בתביעתו סעד הנוגע להפרשים הנובעים מתיקון הכרטסת, והמועצה גם בחרה שלא לתקן את הגנתה ולטעון לקיזוז חובות נוספים העולים מכרטסת העובד, או מכרטסות אחרות שנוהלו בעניינו של התובע.
סיכום מכל האמור לעיל, עולה כי התובע זכאי לסך של 117,961 ₪ לפי הפירוט הבא: פיצויי פיטורים 20,397 ₪ מענק הסתגלות 22,500 ₪ הבראה 39 ₪ חופשה 15,004 ₪ פנסיה 27,025 ₪ + 27,426 ₪ קרן השתלמות 3,430 ₪ + 2,140 ₪ מנגד, שולמו לתובע חריגות שכר בסך 411,748 ₪, לפי הפירוט הבא: שכר חורג עד חודש 11/2020 29,704 ₪ החזר שכר בגין תקופת החל"ת 52,500 ₪ שכר חורג מחודש 11/2003 ועד לחודש 1/2010 290,448 ₪ החזר שכר בגין התקופה השניה 39,096 ₪ לפיכך, התביעה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לכך יש להוסיף, כי בנגוד לנבחרי הציבור בשלטון המרכזי, המקבלים שכר בגין כהונתם וחל עליהם איסור על עיסוק נוסף (סעיף 13א לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951), חברי מועצה בשלטון המקומי אינם זכאים לשכר עבור כהונתם כחברי מועצה (למעט ראש הרשות וחלק מסגניו), והם רשאים להמשיך לעסוק בעיסוקיהם הפרטיים.
סעיף 120 לפקודת העיריות מונה מספר עילות לפסילת אדם לכהונה כחבר מועצה בשל ניגוד עניינים: סעיף 120(4) לפקודה פוסל לכהונה כחבר מועצה בשל ניגוד עניינים מוסדי: "עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעינייני המינהל המחוזי או השילטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה". סעיף 120(5) לפקודה פוסל מכהונה כחבר מועצה בשל ניגוד עניינים אישי "עובד בשכר באותה ערייה", ואילו סעיף 120(6) לפקודה פוסל מכהונה כחבר מועצה בשל ניגוד עניינים מוסדי "עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה". הוראות דומות קבועות בסעיף 101 לצוו המועצות המקומיות, התשי"א- 1950 (להלן: צו המועצות המקומיות).
כמו כן, לראש הערייה מוקנית סמכות בלעדית לפטר את המנכ"ל (סעיף 171(א1)), וזאת בנגוד לסיום ההעסקה של עובדים בכירים אחרים בערייה שפיטוריהם מחייבים הליכים מיוחדים, ובכללם החלטה של מועצת הערייה ברוב מיוחס (סעיף 171א לפקודה.
...
עמדה זו, כאמור, אינה מקובלת עלי.
מכל המקובץ עולה שאף כי העובדה שמדובר במינוי למשרת אמון היא נסיבה רלבנטית, אין היא בהכרח נסיבה המקלה על מתן אישור העסקה של חבר מועצה שחדל מכהונתו, ובוודאי שאין לקבל את עמדת המשיבים לפיה עצם העובדה כי מדובר במינוי למשרת אמון, מפיגה את החששות אותם באו סעיפים 122א(א) ו-122א(ט) לפקודה למנוע, ויש לראות בה, לבדה, נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מהכלל הקבוע בסעיף 122א(א).
בנסיבות המקרה דנן, אף שמלכתחילה היה מקום לדחות את בקשת העירייה לאישור מינוי משיב 4 כמנכ"ל העירייה, בהעדר נסיבות מיוחדות שהצדיקו זאת, הרי שבדיעבד, בהתחשב במכלול הנסיבות - לרבות עמידתו של משיב 4 בתנאי הכשירות למשרה, העדר אינדיקציה למהלך פוליטי פסול ולפגיעה בטוהר המידות, ובעיקר לאור השיהוי בהגשת העתירה בעטיו מדובר במצב בו משיב 4 כבר מכהן בתפקידו מזה קרוב לשנה וחצי - אני סבור כי אין מקום להתערבותנו בהחלטות מועצת העירייה ומנכ"ל משרד הפנים לאישור המינוי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תולדות השינוי הקיצוני ביחס למבקש בתאריך 21.6.19 שלח המבקש חוות דעת שנערכה לבקשת המשיב בשאלה האם ניתן לאשר למשיב עבודה פרטית בשכר בעת שהייתו בחופשה בחו"ל. עמדת המבקש הייתה כי על פי התקשי"ר עובד המועסק בחוזה בכירים, לרבות מנכ"ל, אינו מורשה לעסוק בעבודה פרטית ולא ניתן להעניק היתר לעבודה כזו במסגרת מילוי תפקיד בכיר זה. יחד עם זאת, מאחר שהמועצה חברה ממשלתית, אשר התקשי"ר אינו חל עליה במלואו, קבע המבקש כי יש להפנות את השאלה ליועמ"ש של רשות החברות הממשלתיות, אשר תנחה כיצד יש לפעול בעיניין המשיב והאם קיימת אפשרות להחריג את עניינו נוכח הנסיבות.
יחד עם זאת יצוין בהקשר זה כי בעדותו מסר המשיב כי פוטר מתפקידו בדואר כיוון שעבד למעלה מ-5 שנים ו"היתה החלטה של רשות החברות הממשלתיות שחברי הנהלה בכירים לא יכהנו מעל 5 שנים.
אין מחלוקת כי היה ידוע ברשות ולכולי עלמא כולל הדירקטוריון, כי המשיב מונה למנכ"ל זמני, ובנסיבות אלה צויין במינוי במפורש והוגבלו סמכויותיו ביחס לקבלת עובדים ופיטוריהם, כך: "בתקופת כהונתו לא יתקבלו החלטות על סיום עבודתם של עובדים או על קליטת עובדים חדשים. עם זאת, ככל, שלעמדת החברה, יש צורך דחוף וממשי במינוי או סיום העסקה כאמור, אלו יהיו טעונים אישור הרשות, נוסף על האישורים הנדרשים לפי נהליה הפנימיים של החברה ולפי כל דין" (סעיף 40 ב' להחלטת הועדה בנוגע למועמדותו של מר עופר מרום לתפקיד מנכ"ל בפועל של המועצה הישראלית לצרכנות בע"מ, נספח מש 1/3 לתגובת המשיב 3)(דגש ש.ש.).
זאת הן לפי דיני תום הלב והחובות של יחסי עובד ומעסיק בדיני עבודה והן לפי דיני החברות והמועצה בהיותה גוף צבורי, הכפוף לבקרת רשות החברות הממשלתיות.
...
על פי עילות התביעה אכן אין עילה אישית נגדו ודין הבקשה נגד המשיב 2 להימחק.
סוף דבר נוכח טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו, הראיות שהוצגו לכאורה, העדויות שנשמעו ולאחר ששקלנו מצאנו כי יש לקבל את בקשת המבקש ולדחות את טענות המשיבים כולן.
לאחר ששקלנו בכובד ראש את עניין ההוצאות, ומששקלנו מה שהוכח לכאורה בפנינו, יש לחייב את המועצה בשכ"ט ב"כ המבקש בסך 10,000 ש"ח אשר ישולמו תוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עוד טענה כי לא היה בסמכותה לפטר את יעיש מתפקידו כחבר ועד הנהלה.
בחודש פברואר 2008 נתן הבנק את הסכמתו להסדר החובות של 8 החייבים הנ"ל. ביום 17.6.09 נתן המשקם – עו"ד נמרוד אשכול- החלטה המאשרת את הסדר החוב הנ"ל, ולמעשה ניתנה לנתבעים 2 ו-3 הרשות להציג מומלצים לאישור האגודה, ללא כל תמורה לאגודה.
האגודה לא קיבלה מהנתבעים 2 ו-3 כסף עבור המגרשים ולא כתנאי להפניה לרמ"י. שיחרור המגרשים המעוקלים בגין חובות חברי האגודה החייבים היה תנאי מוקדם להפניית המומלצים לרמ"י. הנתבעת 2, באמצעות הנתבע 3, גייסה כספים רבים כדי לשלם את חובם של בעלי הנחלות, הכל באישור ובידיעת רמ"י, כונסי הנכסים והנאמנים.
בדו"ח הנאמן שפירא מיום 25.11.09 (נספח 3 לתצהיר מזיג), שבו תוארה פעילות הנאמנים שפירא ואבידני בזמנים הרלוואנטיים, ציין שפירא בסעיף 10 ביחס לפעילותם של הנאמנים עד לשנת 2005 כי "נעשתה פנייה לועדת אדומי לצורך קבלת אישור לצורך שיווק המגרשים למטרת פרעון חובות, בהתאם להוראות אגף 51 י"ג של מנהל מקרקעי ישראל". בהמשך הדו"ח ציין שפירא כי חל שינוי בהוראות מועצת מינהל מקרקעי ישראל, לאור ההתפתחויות בבג"צ שיח חדש (סע' 18), ובהתייחסו לפעולות שננקטו בנובמבר 2006 כתב: "טפול בשחרור מגרשים בהרחבה לבני המושב וזאת לפני פקיעת הוראות המעבר של החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל" (סע' 34).
...
הגם שהחוקר אינו שמאי מקרקעין, הערכתו כי מדובר בסכום שאינו סביר לשכירת משרד ושירותי משרד בפריפריה ואינו מוצדק, מקובלת עלי.
למרות האמור, לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי האינטרס הציבורי הרחב, החורג מגבולותיו של מקרה זה, מחייב את השבת הכספים לתובעים - המשתכנים בהיותם המונע היעיל של עסקאות מסוג זה. עם זאת, נוכח הפגימה בעיקרון תום הלב מצד התובעים, כאמור, החלטתי לפסוק לזכותם הוצאות ושכר טרחת עו"ד על הצד הנמוך.
סוף דבר לנוכח כל האמור, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי הנתבעים 4-1 פעלו יחד לגביית כספים אסורים מהנתבעים, כמפורט בנספח ד' בדו"ח החוקר (תשלומים נטו לאחר קיזוז, ששילמו התובעים לחשבון היזם) ומחייבת אותם ביחד ולחוד בהשבתם כדלקמן: הנתבעים 4-1 ישלמו לתובעים סך של 1,746,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.8.15 ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו