המועצה טוענת כי התובע יצא עם יתר חברי המועצה לחל"ת. בהקשר זה טוענת המועצה שכבר במהלך ימים אלה, פנה מר שפיצר למר מרעי והסביר לו כי אין לאשר את המשך העסקתו של התובע,[footnoteRef:17] ובהתאם לכך התובע לא שב לעבודה עד לחודש 11/2003 עם בחירתו של מר חסן לראשות המועצה.
לראייה, הציג התובע מכתב שנשלח לראש המועצה בו הודיע כי אינו מסכים לצאת לחל"ת,[footnoteRef:18] את מכתבה של גב' קלפנר, ראש ענף פקוח ובקורת ברשויות המקומיות, אשר ציינה כי הוצאת עובדים לחל"ת היא פעולה פסולה מיסודה שאינה מביאה להתייעלות ולחסכון בטווח הארוך,[footnoteRef:19] את הפרישי השכר ששולמו רטרואקטיבית עבור שבעה חודשים בהם עבד לכאורה בתקופה השנויה במחלוקת, ואת הצהרתו של מר מרעי כי עבד בתקופה האמורה.
]
באשר למשכורותיו בתקופה זו, התובע טוען כי לא הונפקו לו תלושי שכר כיוון שהאוטומציה הפסיקה את הפעלתה של מערכת הנפקת תלושי שכר נוכח חובות של המועצה.
המועצה טוענת כאמור כי ניתן ללמוד שהסתיימו יחסי העבודה ממכתבו של מר שפיצר מיום 17/10/2002 לפיו על המועצה לסיים את העסקתו של התובע נוכח סיום כהונת מר חסן: "... הנכם מתבקשים להפסיק את עבודתו לאלתר כדין".[footnoteRef:43] ניתן ללמוד ממכתב זה כי מר שפיצר הורה לפטר את התובע אך לא כי התובע פוטר בפועל, בפרט כאשר למצער לאורך שנות עבודתו של התובע במועצה לא כובדו החלטות משרד האוצר ומשרד הפנים בהקשרו, יותר מפעם אחת.
...
משכך, טענת ההתיישנות של התובע כנגד טענות הקיזוז דינה להידחות.
על כן, לא מצאנו כי יש לדון בטענות הנוגעות לתיקונים בכרטסת, שכן התובע לא ביקש בתביעתו סעד הנוגע להפרשים הנובעים מתיקון הכרטסת, והמועצה גם בחרה שלא לתקן את הגנתה ולטעון לקיזוז חובות נוספים העולים מכרטסת העובד, או מכרטסות אחרות שנוהלו בעניינו של התובע.
סיכום
מכל האמור לעיל, עולה כי התובע זכאי לסך של 117,961 ₪ לפי הפירוט הבא:
פיצויי פיטורים 20,397 ₪
מענק הסתגלות 22,500 ₪
הבראה 39 ₪
חופשה 15,004 ₪
פנסיה 27,025 ₪ + 27,426 ₪
קרן השתלמות 3,430 ₪ + 2,140 ₪
מנגד, שולמו לתובע חריגות שכר בסך 411,748 ₪, לפי הפירוט הבא:
שכר חורג עד חודש 11/2020 29,704 ₪
החזר שכר בגין תקופת החל"ת 52,500 ₪
שכר חורג מחודש 11/2003 ועד לחודש 1/2010 290,448 ₪
החזר שכר בגין התקופה השניה 39,096 ₪
לפיכך, התביעה נדחית.
