תוכן השיחה שנוי במחלוקת, כאשר גם גרסאות הנתבעת אינן אחידות – בכתב ההגנה נטען כי במהלך השיחה הוצע לתובעת לעבוד בחצי משרה אך התובעת סירבה להצעה, ואילו בתצהיר מטעם הנתבעת נטען כי התובעת עזבה בכעס את הפגישה שכן טענה כי היא מפוטרת בשל ההיריון כך שלא הספיקה לשמוע את הצעת הנתבעת לעבודה בחצי משרה.
אין מחלוקת כי התובעת עבדה פחות משישה חודשים ולכן הוראות חוק עבודת נשים אינן חלות והתובעת אינה זכאית לפצוי מכוח חוק זה. עם זאת, שעה שמצאנו כי הנתבעת פעלה בנגוד להוראות חוק שויון הזדמנויות בעבודה, יש לבחון מהו הנזק הממוני שניגרם לתובעת ומהו החלק אשר יש לייחס להפליה הפסולה, שכן נפסק כי במקרים בהם השיקול המפלה היה השיקול המרכזי, יש לפצות את העובדת עבור התקופה בה נימנע ממנה לעבוד עד מועד הלידה, הפסדי דמי לידה ככל שהוכח וכן שכר עבודה עבור התקופה המוגנת לאחר חופשת הלידה, בכפוף לחובת הקטנת הנזק.
לכן, פסיקת פצויי פיטורים לעובדת שפוטרה בזמן ההיריון אך בטרם חלפה שנת עבודה מלאה, "נותנת לעובדת מעבר לאשר היה ניתן לה אילו לא הייתה מפוטרת מלכתחילה, או אם היה ניתן צו המורה על החזרתה לעבודה במקרה שפוטרה. שהרי בשני המקרים הללו, בתקופת ההיריון, עדיין למשל, היתה שמורה למעביד הזכות על פי חוק עבודת נשים לפטר בהיתר, זכות הנגזלת ממנו במקרה של פסיקה המאשרת פיטורים מראש למפרע; והרי גם לא מן הנמנע שהעובדת עצמה לא הייתה מעוניינת לחזור לעבודה עם תום חופשת הלידה בשל חפצה לטפל בילדה, ובמקרה שכזה היא לא היתה זכאית לפצויי פיטורים כאילו התפטרה באותו מועד, באשר טרם הועסקה שנה עובר לאותו מועד."[footnoteRef:34] [34: ע"ע (ארצי) 549/08 סלאנגו קריסטליין בע"מ נ ' אינה חי, מיום 7.7.2010.
...
לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין גובה הפיצוי שיש לפסוק לפי הוראת חוק זו,[footnoteRef:35] תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודתה.
]
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והתובעת זכאית לסכומים הבאים:
הפסדי שכר – 14,180 ₪
פיצוי בגין נזק לא ממוני – 20,000 ₪
פיצוי בגין פגמים שנפלו בשימוע – 5,000 ₪
פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות – 7,182 ₪
פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד – 1,000 ₪
פדיון חופשה – 1,094 ₪
לסכומים האמורים יצטרפו הפרשי ריבית והצמדה מיום 5.10.2016 ועד למועד התשלום בפועל.
באשר להוצאות, מחד תביעתה של התובעת היתה מוצדקת בכל הנוגע לטענותיה בדבר פיטוריה ובדבר ההפליה, ומאידך יש לשקול את הפער המשמעותי בין הסכומים שנדרשו על ידה לבין אלו שנפסקו בסופו של יום וכן את הכפילות בין הסעדים שנדרשו בגין נזק לא ממוני ובגין עוגמת נפש וחוסר תום לב. לכן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה בסך 1,600 ₪ וכן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
