פיטורי אישה בהריון לאחר 4 חודשים: הגנה מפני פיטורי נשים בהריון

לפניי תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין עקב טפולי פוריות ו/או עקב הריון, וזאת לטענתה בנגוד לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח 1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות").

האם הפרה הנתבעת את הוראות חוק עבודת נשים: ההגנה מפני פיטורים לנשים עובדות העוברות טפולי פוריות: סעיף 7 לחוק עבודת נשים, שכותרתו "זכות להיעדר מעבודה", קובע כדלקמן (בנוסחו בזמנים הרלוואנטיים לתביעה- לפי תיקון 39): "..(ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:

סעיף 9 שכותרתו "הגבלת פיטורים", קובע לעניין זה כדלקמן (בזמנים הרלוואנטיים לתביעה- לפי תיקון 45): (ה)(1)לא יפטר מעביד עובדת העוברת טפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם העדרות כאמור או עם טיפולים כאמור.

לא עלה בידי הנתבעת לשכנע כי מדובר במכתב שהודפס בהתאם לבקשתה של התובעת, ממכלול הראיות עולה כי התובעת לא התכוונה לטוס יחד עם בעלה לקנדה אלא בחלוף מספר חודשים, ואין לשלול את האפשרות כי ביקשה להמשיך לעבוד בנתבעת עד שיתברר מתי ואם בכלל תצטרף לבעלה, מה גם שבאותה עת כלל לא ידעה כי היא בהריון.

בנוסף, יש גם להביא בחשבון שעולה מהראיות כי לאחר שגילתה התובעת ביום 5.1.14 כי הטיפולים הצליחו וכי אכן נכנסה להיריון (וזאת מספר ימים בלבד לאחר פיטוריה), לא עשתה התובעת כל פעולה מינימאלית על מנת ליידע את הנתבעת על הריונה.

...

לאחר ששקלתי את האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות העניין הפיצוי אותו ראוי לפסוק לזכות התובעת בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות, הוא בגובה 15,000 ₪.

לאור האמור, דין התביעה ברכיב זה להידחות.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: פיצוי לפי הוראות חוק שוויון הזדמנויות בסך 15,000 ₪.

כחודשיים לאחר קבלת ההחלטה ממשרד הכלכלה, בעוד התובעת לא הודיעה על היותה בהריון וכן לא עידכנה בדבר קיום טפולי פוריות כלשהם, לא יצרה קשר עם הנתבעת ולא הביעה כל חרטה בדבר הטענות שהועלו כנגדה, ערכה הנתבעת בחינה חוזרת של הוראות חוק עבודת נשים, ואת אפשרות סיום העסקת התובעת באותן הנסיבות.

וזוהי, אם כן, לשון סעיף 9(ה) לחוק כנוסחה במועד הרלוואנטי להליך דנן, כפי שהיא גם כיום: "(ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טפולי פוריות בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם העדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפיסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;

בעיניין אורלי מורי, נקבע בבית הדין הארצי לעבודה כי: "תכלית ההוראה האוסרת על פיטורים אינה כלכלית גרידא, והיא נועדה, כאמור, להבטיח את זכותה של העובדת לשוב לעבודתה לאחר תקופה זו. מתן פדיון כספי עבור תקופת איסור הפיטורים, לרוב, אינו נותן מענה מספיק לנשים...". פסיקה זו רלוואנטית היא גם להגנה מפני פיטורים בתקופת טפולי פוריות, בשים לב לתכלית החקיקה להגנה על נשים ככלל, ונשים המצויות בכל התקופות הקשורות להריון ולידה, לרבות נשים המצויות בטיפולי פוריות.

...

נוכח כל האמור – אנו קובעים כי התובעת זכאית לפיצוי בגין נזק לא ממוני, בסך 50,000 ₪.

סוף דבר נוכח התוצאה אליה הגענו, על הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין הסכומים הבאים: א. הפרש פיצויי פיטורים בסך 4,313 ₪ נטו.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת בגין הוצאות משפט סך של 12,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ביום 23.6.20 ניתנה החלטה הממונה בה נקבע, בין היתר, כי: "על סמך פנייתכם ולאחר עיון במסמכים הנוגעים בדבר, בהתאם לסעיפים 9 ו-22 לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954, החלטתי שלא להתיר את פיטוריה של העובדת, ולהתיר את צימצום הקף משרתה ושכרה של העובדת מ- 9000 ₪ ל- 5300 ₪ לחודש, החל מיום 23/06/2020". (להלן: "ההחלטה הראשונה מיום 23.6.20").

המסגרת הנורמאטיבית : חוק עבודת נשים קובע הגנה מפני פיטורים לעובדת הרה או לעובדים המצויים בטיפולי פוריות, בין אם נעדרו מעבודתם לצורך טיפולים אלו (סעיף 9 (ה)(1) לחוק) ובין אם לאו (סעיף 9(ה)(3) לחוק).

מפאת חשיבות הדברים נציג להלן את עיקר הראיות עליהן נשענה החלטתה וכמצוין על ידה שם: אישור רו"ח לפיו "עפ"י נתוני הדיווח למע"מ, סיכומי דיווח (ESNA), לשנים 2019 ו- 2020, חלה ירידה של 68% במחזור העיסקאות של החברה בחודשים 3-4/2020" וצמצום הקף שכרם של יתר עובדי המשרד – 4 עובדים נוספים בלבד ב– 20% (סעיף 21 להחלטה).

...

בהתייחס להליך שלפנינו, בו השאלה המרכזית שעומדת לדיון היא האם הממונה מילאה אחר הוראות פסק הדין המנחה מצאנו על יסוד החומר שהונח בפנינו והתייחסנו לכך בהרחבה, להשיב עליה בחיוב.

לאור האמור, לא ניתן לומר כי ההחלטה הנוספת מיום 11.1.21 לא סבירה או לא מידתית או שניתנה בניגוד לכללי הצדק הטבעי או כי נפל בה פגם מהותי המצדיק התערבות בית דין בה ולכן דין הערעור להידחות.

סוף דבר: הערעור נדחה.

רקע המבקש הוא עורך דין ובעל משרד עורכי דין אשר העסיק את המשיבה החל מחודש מרץ 2017 כמזכירה.

המבקש טוען כי סכויי העירעור טובים מאד, שכן פסק הדין מבוסס על קביעה שגויה לפיה המשיבה פוטרה בשל היותה בהריון, אף כי כלל הראיות מצביעות על כך שהמשיבה לא פוטרה, כי דבר היותה בהריון כלל לא היה ידוע למבקש, וכי טענה זו הומצאה עבור ההליך המשפטי ותו לא. המבקש חוזר על טענותיו בהליך קמא לפיהן, בין היתר, המשיבה גילתה את דבר הריונה אך ורק לרעייתו של המבקש העובדת במשרד אך לא נושאת בכל תפקיד ניהולי, ולאחר שהשביעה אותה שלא תגלה את דבר ההיריון לאף אחד כפי שאכן קרה.

בתשובתה לבקשה לעיכוב ביצוע טוענת המשיבה כי מדובר בעירעור חסר בסיס וחסר סיכוי על קביעות עובדתיות ועל קביעה משפטית אחת לפיה הפסקה של מספר שבועות בעבודת המשיבה אינה קוטעת את רצף העסקתה לעניין זכאותה להגנה מפני פיטורים בהריון מכוח חוק עבודת נשים.

4 מתוך 5

...

בנסיבות אלה "אין נפקא מינה למשקלם של סיכויי הערעור אף אם הם גבוהים אליבא דהמשיבה". דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה והתשובה לה, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל באופן חלקי את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין.

בהינתן סיכויי הערעור שאינם מן המשופרים מהצד האחד ומאזן הנוחות הנוטה לטובת המבקש מהצד האחר, תוך משקל למהות הזכויות ולפרק הזמן שחלף, אני מורה כי יש לעכב סכום של 28,179 ש"ח מתוך סכום הפרשי השכר בגין פיטורים ללא היתר (באופן שלמשיבה ישולמו בשלב זה 100% מהפרשי השכר) וכן את הפיצוי בסכום של 50,000 ש"ח בגין פיצוי על הפרת חוק שוויון הזדמנויות (להלן ביחד – הסכום המעוכב), וזאת בכפוף להפקדת הסכום המעוכב, בין במזומן ובין באמצעות ערבות בנקאית בנוסח מקובל, בקופת בית הדין עד לא יאוחר מיום 17.11.2021.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 10 דלעיל.

בשל פיטוריה בנגוד לחוק עבודת נשים, עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בפצוי לא ממוני לפי סעיף 13א לחוק עבודת נשים בסך 50,000 ₪, וכן בבפיצוי ממוני בגין הפסדי שכר עד לתום התקופה המוגנת (מיום 1.9.19 ועד מועד הלידה המשוער ביום 30.1.20 ו- 60 ימים לאחר תום תקופת ההעדרות בשל הלידה) כלומר בגין 7 חודשים במכפלת המשכורת החודשית בסך 3,423 ₪, המסתכמים בסך 23,961 ₪.

בסע' 12 לכתב ההגנה צוין כי "לאזניה של מנהלת המעון גונבה שמועה שאינה מבוססת, ימים ספורים לפני שיחת השימוע, על כך שיתכן והתובעת הנה בהריון, אך הרשת אינה פועלת על-פי שמועות, וחובתה של התובעת היא לעדכן את מעסקיה בדבר הריונה." כך מסרה שלח גם בחקירה הנגדית.

עובדת שפוטרה בנגוד לחוק עבודת נשים זכאית לפצוי ממוני בגובה הפסדי הישתכרות עד תום התקופה המוגנת מפני פיטורים, לרבות מלוא הזכויות שנשללו בשל נתוק יחסי העבודה (עניין פלדמן בפיסקה 34 לפסה"ד).

בקביעת הפצוי התחשבנו הן בכך שהפיטורים נעשו בנגוד לדין ומבלי שנתבקש היתר לפיטורים גם לאחר היוודע דבר ההריון, בכך שהממונה הישירה על עבודת התובעת ידעה על ההריון, ובכך שהתובעת חישבה את הפצוי הממוני לפי 100% מהשכר ולא 150% כפי שניתן לעשות לפי הוראות חוק עבודת נשים.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגובה הפסדי שכר לתקופה המזכה סך 23,961 ₪; פיצוי בגובה הפסד דמי הבראה לתקופה המזכה סך 1,505 ₪; פיצוי בגובה הפסד הפקדות לגמל לתקופה המזכה סך 1,528 ₪; פיצוי בגובה הפסד פצויי פיטורים סך 4,619 ₪; פיצוי בגובה הפסד הודעה מוקדמת סך 2,129 ₪; פיצוי לא ממוני לפי חוק עבודת נשים סך 12,000 ₪; חלף הפקדות מעסיק לגמל סך 1,304 ₪; בגין פגמים בהודעה על תנאי עבודה סך 2,000 ₪.

...

בהתחשב בפגמים אלה בהסכם מצאנו להעמיד את הפיצוי על סך 2,000 ₪.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגובה הפסדי שכר לתקופה המזכה סך 23,961 ₪; פיצוי בגובה הפסד דמי הבראה לתקופה המזכה סך 1,505 ₪; פיצוי בגובה הפסד הפקדות לגמל לתקופה המזכה סך 1,528 ₪; פיצוי בגובה הפסד פיצויי פיטורים סך 4,619 ₪; פיצוי בגובה הפסד הודעה מוקדמת סך 2,129 ₪; פיצוי לא ממוני לפי חוק עבודת נשים סך 12,000 ₪; חלף הפקדות מעסיק לגמל סך 1,304 ₪; בגין פגמים בהודעה על תנאי עבודה סך 2,000 ₪.