פיגור בתשלומים לפלאפון עקב קשיים כלכליים

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רצ"פ 58589-02-20 בוגנים נ' ש.ש. הרב שיווק והפצה בע"מ ואח' מספר בקשה:1 לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי מבקשת מרים בוגנים ע"י ב"כ עו"ד אבנר אשד משיבים 1. ש.ש. הרב שיווק והפצה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד משה דוד 2. רצון ליברמן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עלאא נעים 3. ע.ב קרדיט יוניון בע"מ 4. ח. רן קפיטל יעוץ והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסי אמר 5. פלאפון תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אבי מאיר 6. א.י. איור בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אברהם נחולה 7. דרך הים השקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מיכל צרפתי 8. בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רחל כרמי 9. אברהם לוין ע"י ב"כ עו"ד איתמר כהן 10. סלקום ישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חוה ברסלב 11. אסף מגן ע"י ב"כ עו"ד גבריאלה צדיק פסק דין

המבקשת הודתה כי אחרה בתשלומים, אך טענה כי היה בכוונתה לשלם את חוב הפיגורים ולכן ביקשה, לפנים משורת הדין, לבטל את ההחלטה על פיזור תיק האיחוד.

ביום 23.12.19, לאחר שהועבר התיק לטיפולה של כבוד הרשמת הדס קפלן, ניתנה החלטה ובה נקבע כי : "ככל שמדובר בבקשה לעיון חוזר, בהחלטה מיום 9.12.19 נומק במפורש כי בשל כניסתו של חוק חידלות פירעון ושקום כלכלי לתוקף והשינוי שחל בעקבות זאת בחוק ההוצאה לפועל, לא ניתן עוד להכריז על חייב מוגבל באמצעים. אולם ככל שמבקשת החייבת לערער על ההחלטה מיום 9.12.19, הרי שעליה להגיש כתב העירעור בבית המשפט ולא בלשכות ההוצאה לפועל." (להלן: "ההחלטה מיום 23.12.19").

דיון אכן מצבה של המבקשת אינו פשוט בלשון המעטה ואיני מזלזלת בקשיים שהיא חווה.

...

איני מוצאת מקום להיעתר לכך שכן מעיון בהחלטות שניתנו בתיק עולה כי הערכאות הקודמות התייחסו לכלל טענותיה של המבקשת, אולם לא מצאו לקבל את בקשתה להורות על ביטול ההחלטה המורה על פיזור תיק האיחוד.

אין בידי לקבל את הטענה.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

בית משפט השלום בחיפה עש"א 55050-07-18 סעאדה נ' אגד ליסינג שירותי ליסינג למוניות בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אורי גולדקורן המערער אנדריי סעאדה, ת"ז 023375298 ע"י ב"כ עו"ד אורי בר-און המשיבות 1. אגד ליסינג שירותי ליסינג למוניות בע"מ 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 4. פלאפון תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ענבל אלוני 5. הוט מובייל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דור כהן פסק דין

בהחלטת הרשמת סלע-הקש מיום 24.6.2018 צוין שהמערער מקיים את צו החיוב בתשלומים בסך של 600 ₪ וכי יתרת החוב בתיק האיחוד הנו 126,344 ₪.

בהחלטה נקבע כי צו עיכוב יציאה וההגבלה שהוטלה על דרכונו יבוטלו בכפוף לתנאים הבאים: (1) תשלום סך של 10,000 ₪ על חשבון החוב; (2) תשלום מלוא חוב הפיגורים אם קיימים; (3) המצאת ערבות שני ערבים "טובים" שיציאתם מהארץ תעוכב, ולחילופין המצאת ערבות בנקאית אוטונומית על מלוא יתרת החוב.

בכתב העירעור תיאר המערער את הנסיבות שהובילו אותו לקשיים כלכליים ולחובות, בגינם ניתן בעיניינו צו איחוד תיקים בלישכת ההוצאה לפועל.

...

לאור האמור הנני קובע כי ההחלטה מיום 24.6.2018 תישאר בעינה וצו עיכוב יציאה מן הארץ יבוטל אם המערער יעמוד בכל התנאים שנקבעו בה. אולם, במקום תשלום של 10,000 ₪ שנקבע בסעיף "1.א." להחלטה יהיה עליו לשלם תשלום של 5,000 ₪ בלבד ובמקום שני ערבים כפי שנקבע בסעיף "ג." ניתן יהיה להסתפק בערב אחד בלבד.

הנני מחייב את המערער לשלם למשיבה מס' 5, באמצעות בא-כוחה, הוצאות הערעור בסך 3,000 ₪.

עד למועד הגשת הדו"ח המסכם הראשון הוגשו כנגד החייב 9 תביעות חוב בסך של 262,338 ₪, כאשר תביעת החוב של הנושה פלאפון תיקשורת בסך של 19,548 הוגשה בכפל.

אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר. חייב שחויב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם.

בדיון האחרון צוין כי החייב הגיש בתגובתו האחרונה דוחות עבור 4 חודשים אחורה בלבד ולא עבור כל התקופה ולא היה ניתן להיתחקות אחר מצבו הכלכלי האמיתי ורמת חייו, כאשר כטענת החייב הוא מרויח סך של כ- 8,500 ₪ בחודש בעוד טענה אשת החייב בחקירתה כי הוא מישתכר סך של 6,500 ₪ על כן לא ניתן היה לקבוע אודות מיצוי כושר עבודה.

אי תשלום ויצירת פיגורים; החייב אינו משלם בצורה סדירה ועד למועד הדיון האחרון צבר פיגורים בסך 2,500 ₪ ורק לאחרונה ממש ביום מתן פסק הדין הודיע החייב ששילם סכום זה. אין בתשלום כדי להכשיר היתנהלות מזלזלת מצד החייב בהוראות ההליך והתנהלות החייב מאופיינת ביצירת מחדלים ורק האיום בבטול ההליך מביא את החייב להסיר חלק ממחדליו ומיד עם הסרת האיום חוזר לסורו.

החייב לא הגיש מסמכים לא עמד בתשלומים כנדרש ובכך מיתנהל בחוסר תום לב במסגרת ההליך.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולנוכח התנהלות החייב לאורך ההליך, מצאתי שדין הבקשה להכרזתו כפושט רגל להידחות.

אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר. חייב שחויב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את מלוא טיעוני הצדדים, אני דוחה את בקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל.

לטענת המבקש, פתוחים כנגדו, באופן אישי, 4 תיקי הוצל"פ עם חובות בסך כולל של 2,774,411 ₪, שבמסגרתם מושכן רכבו לטובת בנק ערבי ישראלי בע"מ; כאשר צבר חובות רבים גם לגופים שטרם פתחו כנגדו תיקי הוצל"פ: רשות השידור, רשם החברות, תאגיד המים מי הגליל, בזק בנלאומי, פלאפון, בזק, דואר ישראל, מע"מ ועוד.

המבקש צירף התראות שקבל מבנק ערבי ישראלי בו מנוהלים חשבונותיו אודות עיקולים, החזרות חיוב, ביטול הוראות קבע, חריגות בחשבון ואישור יתרת חובה, וכן התראות מחברת כרטיס האשראי אודות פגור בתשלומים.

באשר לטענה בעיניין הקמת החברות הנוספות, טען המבקש בתשובתו כי עקב קשיים כספיים נאלץ בשנת 2009 לגייס שותף לו העביר מחצית מבעלותו בקנטרי בתמורה לקבלת הלוואה כספית, ושני השותפים פתחו יחד את חברת קנטרי קלאב סח'נין 2009 בע"מ, שרכשה את כל נכסי חברת קנטרי קלאב סח'נין בע"מ והפעילה את הקנטרי באופן עצמאי ובמנותק מן החברה הקודמת.

ראו, לעניין זה, את החלטתו של כב' הרשם עודד גרשון בבש"א (מחוזי חי') 9814/00 רווה נ' דור כימיקלים בע"מ, פסקה 3ג' להחלטה (פורסם בנבו, 3.5.2001), בה נקבע כדלהלן: "הפיתרון של הישענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייבת להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבה ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל ניסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו." המבחן המיושם על ידי בתי המשפט לבחינת השאלה אם ההליך מגלה עילה, הוא מבחן מקל, ודי בסיכוי כלשהוא, גם אם אינו ודאי, להצליח בתביעה.

...

בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים, אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד [וראו, לשם דוגמא: בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נ' מצא (פורסם בנבו, 31.12.1989)].

באשר לטענת המבקש בדבר העדר יכולת כלכלית, לאור סכומה של האגרה המגיע לסך של 1,152 ₪ בלבד לא שוכנעתי כי אין ביכולתו של המבקש לשלמה חרף מצבו הכלכלי הקשה הנטען.

ב"כ הכנ"ר עוד הוסיפה כי החייב צבר פיגורים בתשלומים ואינו מגיש דו"חות חודשיים, וצבר את החובות בחוסר תום לב מובהק, משכך יש לבטל את ההליך בעיניינו.

עוד קשה להלום את טענתו שיועץ מס ומנהל חשבונות מתקשה בעריכת דוחות כלכליים פשוטים לכנ"ר. החייב לא ניצל את הזמן שבו הוא מפעיל את העסק ללא היתר לשם דיווח כשר וראוי והתנהלותו מצדיקה דחייה לאלתר של בקשתו.

די אם אפנה לטענתו לפיה בנו רכש טלויזיה ופלאפון מכספו הפרטי, אולם בצד טענה זו מודה החייב כי הוא זה שהזדכה על מס התשומות במרכיב המע"מ (!).

...

משה מחל הוא לקוח של המשרד, רונן דואק הוא המייצג, בפועל אני מטפל בתיק, ובמקום שאני אקבל את השכר מרונן דואק אני מקבל, כך זה יוצא שאני מקבל את השכר ממשה מחל [.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי החייב פעל בחוסר תום לב במהלך ההליך ובמטרה לנצלו לרעה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת בקשת החייב לפשיטת רגל על כל השלכותיה.