פיברומיאלגיה עקב נפילה במדרגות במקום העבודה

תמצית העובדות ועיקרי ההליך המערערת נפלה על פניה בזמן שירדה בגרם מדרגות במקום עבודתה (להלן – התאונה).

לעניין חובת ההנמקה נפסק, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק". באשר לפיברומיאלגיה, מקובלת עליי עמדת המשיב לפיה המומחה המייעץ לועדה, פרופ' סגל, פירט באופן ברור דיו את חוות דעתו כך שלא נפל כל פגם בכך שהועדה אימצה את חוות דעתו כלשונה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענת הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל חלקית.

לעניין חובת ההנמקה נפסק, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק". באשר לפיברומיאלגיה, מקובלת עליי עמדת המשיב לפיה המומחה המייעץ לוועדה, פרופ' סגל, פירט באופן ברור דיו את חוות דעתו כך שלא נפל כל פגם בכך שהוועדה אימצה את חוות דעתו כלשונה.

סוף דבר - הערר מתקבל חלקית.

המומחה סקר בחוות דעתו את הרקע הרפואי של התובעת, הכולל תלונות קודמות על כאבים בצואר ונימול בידיים, תלונות על כאבים בברך ימין וארוע נפילה במדריגות בו ניחבלה בעורף, מרפק שמאל, צלעות ופרק ירך שמאל.

במצב שכזה אפשר להעריך באופן כללי כי 4% פיברומיאלגיה בעקבות תאונת הדרכים מהוים לכל היותר 10-15% מהמצב הכולל לו היא טוענת.

עם זאת, וכפי שנומק לעיל, יש מקום לפצוי גלובאלי המתחשב באפשרות של השפעה, גם אם מזערית, על תיפקודה בעבודה, תוך הנחה כי התובעת תעבוד עוד כ-7.5 שנים עד לגיל 67.

...

עזרה בבית והוצאות הנכות שנקבעה בגין התאונה אינה מצדיקה העסקת עזרה בשכר ולא שוכנעתי כי היא גורמת לקבלת עזרה בהיקף החורג מעזרה רגילה של בני משפחה וזאת גם במהלך השבועיים הראשונים לאחר התאונה בהם שהתה התובעת לדבריה בחופשת מחלה.

לא שוכנעתי כי פגיעת התובעת בתאונה פגעה בתפקודה באופן ממשי, ועל כן שיעור הפיצויים שנפסק לה הוא בעיקרו גלובאלי ועל רקע השיקולים שפורטו.

לאור המפורט בפסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת בגין פגיעתה בתאונה סך של 52,000 ₪.

הפניקס חברה לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ כלל חברה לביטוח בע"מ נתבעות 3-4 ע"י ב"כ עוה"ד ב' גליקמן פסק דין התובע לטענתו נפגע בגופו עקב נפילה במדריגות ברזל, במקום עבודתו אצל הנתבעת 3.

כתמיכה לטענותיו צירף שלוש חוות דעת מומחים: ד"ר אלקרינאוי נאסים, ארתופד, שקבע נכות צמיתה בת 28%, בגין מיגבלות בגב תחתון (10%) ו צואר (20%) ונכויות זמניות; ד"ר אהרון פליישמן, פסיכיאטר, שקבע נכות תמיתה בת 70% לצמיתות עקב PTSD; ד"ר סעיד אלקרינאוי, מומחה ברפואה פנימית וריאות, שקבע כי התובע סובל מנכות בת 30% בשל פיברומיאלגיה ועמד גם הקשר הסיבתי בינה לבין התאונה.

...

תוצאה על יסוד כל האמור אני מורה על דחיית התביעה.

לפיכך, בשים לב לשיעור חלקן של הנתבעות בשכר טרחת המומחים מטעם בית המשפט, ומתוך הנחה שנגרמו לנתבעות הוצאות מסוימות נוספות, התובע ישלם לנתבעות יחד ולחוד הוצאות משפט בשיעור 7,000 ₪.

כן ישלם התובע לנתבעות יחד ולחוד שכ"ט עו"ד של 20,000 ₪.

המערערת, ילידת שנת 1970, שכירה העוסקת בטיפול בקשישים וכן בהנהלת חשבונות, נפגעה ביום 4.11.2020 עת נפלה במדריגות במקום עבודתה ונפגעה בגב, צואר, כתפיים ובגפיים תחתונות, פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין, וביום 28.3.2023 היתקיים דיון הערכה מוקדמת במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין חלקי כדלקמן: "עניינה של המערערת יוחזר לועדה באותו הרכב על מנת שתשקול בשנית את החלטתה בתחום הפיברומיאלגיה לאחר שתיתן דעתה לכך שקיים פריט ליקוי ספציפי לפיברומיאלגיה. בנוסף לכך, בשים לב לכך שבפרוטוקול הועדה לא נשלל קשר סיבתי בין הפגיעה לבין הפיברומיאלגיה על ועדת הערר לפעול בהתאם להילכת מרגוליס לעניין ניכוי מצב קודם." נוכח המחלוקת שנותרה בין הצדדים בתחום האורתופדי, הועבר התיק למתן פסק דין.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור בשאלה שנותרה במחלוקת להידחות ולהלן יפורטו הנימוקים לכך.

מסקנתה זו של ועדת הערר נסמכת על ממצאי בדיקות ההדמיה ואף שמדובר במסקנה שהיא מעבר לנדרש, הרי שמדובר במסקנה שברפואה ובית הדין לא יתערב בה. משעה שוועדת הערר לא מצאה כל מגבלה בתנועה הרי שאין סתירה בין ממצאי ועדת הערר בבדיקות הדימות לבין מסקנתה כי לא נותרה למערערת נכות בגין התאונה (בר"ע (ארצי) 53960-09-11 גדי דנינו – המוסד לביטוח לאומי (9.11.2011).

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו באופן שעניינה של המערערת יוחזר לוועדת הערר בהרכבה מיום 18.9.2022 בהתאם להסכמות אליהם הגיעו הצדדים במעמד הדיון המקדמי כדלקמן: "עניינה של המערערת יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול בשנית את החלטתה בתחום הפיברומיאלגיה לאחר שתיתן דעתה לכך שקיים פריט ליקוי ספציפי לפיברומיאלגיה. בנוסף לכך, בשים לב לכך שבפרוטוקול הוועדה לא נשלל קשר סיבתי בין הפגיעה לבין הפיברומיאלגיה על ועדת הערר לפעול בהתאם להלכת מרגוליס לעניין ניכוי מצב קודם." הואיל והמשיב נתן הסכמתו להשבת עניינה של המערערת לוועדה כבר במעמד הדיון – אין צו להוצאות.

המערערת נפגעה בשתי תאונות עבודה: האחת בשנת 2008 – המערערת החליקה בשלג בדרכה לעבודה (להלן – התאונה הראשונה); והשניה ב-2.3.2010 – כאשר נפלה במדריגות במקום העבודה (להלן – התאונה השניה).

שני כשלים נפלו בהחלטתה זו של הועדה: האחד – לא ברור מהו אותו תעוד שעליו מסתמכת הועדה במסקנתה כי למערערת היתה פיברומיאלגיה בחומרה קלה; והשניה – לא ברור לאיזו תאונה כיוונה הועדה, שהרי המערערת נפגעה בשתי תאונות עבודה.

ואולם אם אמנם הופיעה מחלת הפיברומיאלגיה בעקבות התאונה הראשונה, והוחמרה בעקבות השניה, מדוע מצאה הועדה לנכון לנכות מחצית מאחוזי הנכות שהוענקו למערערת, שהרי המחלה נגרמה בשל תאונות העבודה אף על פי קביעתה שלה.

...

אומר כבר בראשית דברי כי דין הערעור להתקבל, ויש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית.