פטירת הורה קטין והסדרי ראייה

בתאריך 14.10.21, בהליך שבין המתלוננת והקטינים ובין הנאשם, הורה בית-המשפט לעינייני מישפחה בנצרת, כי צו ההגנה שניתן ביום 7.10.21 כנגד המשיב, יעמוד בתוקפו למשך שלושה חודשים, ובמסגרתו נאסר על הנאשם, בין היתר, להמצא ברדיוס של 10 מ"ר מרכבה של המבקשת; ליצור כל קשר עם המבקשת בין בעל פה ובין בכתב או בכל אמצעי אחר; לאיים, לפגוע, ליבלוש או להטריד את המתלוננת והקטינים בכל מקום ובכל דרך, לרבות הטרדות טלפוניות.

אביו נפטר לפני כחמש שנים ובעבר נהג האב לעשות שימוש באלכוהול.

נטען כי כיום הנאשם עורך שינוי בחייו, ועורך דינו פנה לבית הדין על מנת לקבוע הסדרי ראייה שיאושרו.

...

בפני, לצערי, מקרה מובהק בו אין מנוס ממאסר משמעותי בפועל כדי להפיג את הסיכון מפני הנאשם, למנוע עבריינות הלכה למעשה, ולהעניק למתלוננת הגנה ביטחון ושלוות נפש, גם אם זמניים.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: א. 8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר מיום 30.11.21.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר על-תנאי, בן ששה החודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ (נצ') 41505-12-20 מדינת ישראל נ' עמארה (8.6.21), במצטבר לעונש המאסר המוטל עליו כעת.

בהמשך למתואר, הפר הנאשם את צו ההגנה שאסר עליו ליצור קשר עקיף או ישיר עם הקטינות בכך ששלח הנאשם מהמכשיר הודעה למחנכת של אחת הקטינות בזו הלשון "היי אני נועם אבא של א.ק מכתה ד'. רציתי לבקש שהיועצת של בית הספר תזכיר לא' שביום שלישי הבא היא חוזרת מבית הספר לבית של אבא ואם יש לה בעיה עם זה אז שתבוא ונתגבר יחד ואם למישהו אחר יש בעיה עם זה אז שיפנה אלי ישירות. שנת לימודים פוריה ומוצלחת, נועם". לפי האישום השלישי - בתאריך 14.09.2022, בשעה 22:00 או בסמוך לכך, הפר הנאשם הוראה חוקית שניתנה על ידי בית המשפט לפיה נאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם גרושתו בכך ששלח לה מספר הודעות טקסט.

בין היתר כתב הנאשם את הדברים הבאים: "..אני אמשיך להיות הסיוט של כולם.. אני לא ארד מכם עד שהנושא יתברר.."; "איריס ארד אימא שלך זונה בת זונה יש מספיק ראיות?"; "...איחזור לבדיקה הפסיכיאטרית של ינואר או לפני כן אם איריס ארד תקרא מה שכתבה השופטת ותקבע הסדרי ראייה. או אם טל קורן תמות מה שנוח לכם.. הבנת איריס ארד המטומטמת? או להמשיך קללות ואם צריך עזרת מישטרה אז גם איומים?... ואם את לא קוראת טוב עברית אז מישהו יקריא לך את המייל הזה או תשמעי ממני בצעקות בתא קולי שלך.."; "..אני אמשיך להיות סיוט לכולם עד שהבנות שלי תחזורנה להתגורר איתי.."; "..זה לא ילך לך זה יגיע גם למבקר המדינה אם צריך ותתרחקי ממני כי אני לא בן אדם נחמד..."; "תמותי הלוואי וכל מי שהצלחתם לשכנע שאני לא בסדר. אני הכי בסדר בעולם איריס זו את מטומטמת.. תמותי הלוואי איריס וכל מי ששכנעת כולכם ביחד לגיהינום זונה רקובה מטומטמת"; ".. אני חוזר עד סוף החוד ונראה מה יהיה.."; "... אני אנוח עוד קצת באמסטרדם ואטעין מצברים אאסוף כוחות ואחזור להדביק את אמא שלך בכוס הרקוב שלה הבנו איריס אדר למה את מתעסקת איתי זה רק סבל לכולם תתרחקי ממני זונה"; "אני זקוק למנוחה ממך ובקרוב את תצטרכי מנוחה מטומטמת..". כמו כן, ביום 18.11.2022, החל מהשעה 09:35 ועד לשעה 10:57 לערך, היתקשר הנאשם ב-3 הזדמנויות לטלפון המשרד של המתלוננת והשאיר 3 הודעות קלויות בהן גידף אותה, ובין היתר אמר שתיזהר ממנו ושלא תתעסק איתו.

עם זאת לאחר פטירת הוריו, החל הנאשם להתנהג באופן ביזארי בהשפעת חרדות ופרנויות ונהג באופן שהטריד אותה, את בנותיה ואת הסובבים אותם.

...

לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם הענישה ביחס לכתב האישום בתיק העיקרי 14-6 חודשים ובתיק המצורף 18-8 וענישה נלווית.

טענת ההגנה לפיה חטא שירות המבחן בתפקידו להידחות ואין לה על מה שתסמוך.

תוצאה לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. 3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות אלימות מסוג עוון לרבות איומים, הפרות צווים שיפוטיים והטרדות באמצעות מתקן בזק.

בנוסף, עדות זו היא עדות יחידה "שמשקלה הראייתי נמוך מכדי להרים את נטל הראייה בנוגע לרצונו של המנוח בהמשכיות". כמו כן, הוכח שהקטין היה אופטימי ביחס לסכויי החלמתו ואין באמרה זו "משום ראייה המבססת מסקנה שהיא בבחינת קרוב לוודאי. אף לא קרוב לכך". הקפאת זרע עשויה לבסס רצון להורות בחיים.

המחוקק הכיר בפעולות משפטיות של קטין לפני גיל 18 בהסדרים ספציפיים בלבד לאור תכליתם והסמכויות שמוענקות מכוחם.

ביחס לאמרה היחידה של המנוח שבה לפי דברי הורי המנוח, המנוח שאל את הרופא האם ניתן יהיה להשתמש בזרעו אם הוא לא ישרוד, נקבע שקיים קושי ראייתי שמכרסם במשקלה של עדות זו. מדובר בקביעה עובדתית שערכאת העירעור לא נוטה להתערב בה. העובדה שבית משפט אישר במקרה מסוים לקטין להיות אפוטרופוס על בנו, אינה רלוואנטית לעניינינו, שהרי עסקינן בשאלה האם ליצור חיים מזרעו של נפטר ולא בשאלה האם קטין יכול לשמש כאפוטרופוס על בנו שכבר נולד.

...

לפיכך, אני סבור שאין לקבוע קטגורית שלרצון של קטין כבן שבע עשרה, כמו במקרה דנן, אין תוקף משפטי.

סיכומו של דבר: אציע לדחות את הערעור, תוך שאת השאלה העקרונית האם יש ליתן תוקף משפטי לרצונו של קטין לעשיית שימוש בזרעו לאחר פטירתו, נותיר בצריך עיון.

משאין מקום להבחין בין בגיר לקטין בכל הנוגע לצורך בקיומן של "אינדיקציות ברורות וראיות משמעותיות" בדבר רצונו של מנוח להביא מזרעו ילדים לעולם גם אם אינו בין החיים; ילדים שלא יכיר ולא יגדל; ילדים שיגדלו בחברת אם שאינו מכיר; אם שאחרים, גם אם אלו הוריו, יבחרו במקומו להיות אם לילדיו; משראיות שכאלה לא הונחו לפני בית משפט קמא, גם לא לפנינו, במקרה מושא פסק דינו של בית משפט קמא - אין מנוס אלא לדחות את הערעור ודי בטעם האמור לשם כך. השאלה הנכבדה, בה הכריע בית משפט קמא, בדבר הכרה ברצון של קטין להורות אינה צריכה הכרעה במקרה שלפנינו ואני מסכים עם חברי, הש' שילה, כי ניתן להותירה בצריך עיון, מנימוקיו.

היו הסדרי ראייה ששונו מעת לעת עם האב הכלוא ועם הסבים (הורי האב).

אף כי כל המומחים היו בדעה כי הטיפול שניתן לקטינים על-ידי הסבים (הורי האב) היה מסור וכי מצבם הפיזי היה נאות, הקושי העיקרי עליו הצביעו התייחס לכך כי הורי האב מסיתים את הקטינים כי מות האם היה תוצאה של תאונה טרגית, וממילא כי בנם, אבי הקטינים, אינו רוצח.

...

אשר על כן, לו דעתי תישמע יש לקבל את הערעור כדלקמן: המשמורת על הקטינים תועבר לסבים (הורי האב).

אמנם, אין להתעלם מהטיעונים הנוגעים להסתה (משני הכיוונים), אולם אני סבור כי בחלוף שנים כה רבות, הנזק הממשי, ככל שנעשה, כבר נגרם.

רפי כרמל, שופט התוצאה ברוב דעות השופטים בן עמי וכרמל הערעור מתקבל.

בגדריו של הסכם הגירושין אף נקבעו הסדרי ראייה מצומצמים של המנוח והקטין, שהסתכמו במועד התאונה בשני מפגשים שבועיים קצרים מחוץ לבית.

לטענתה, אין מקום להתערב בפצוי בראש הנזק של אבדן שירותי אב, בפרט כאשר המערערים לא הביאו ראיות בנוגע לראש נזק זה. בכל הנוגע לתקופה שבה יצא הקטין ממעגל התלות, גורסת המשיבה כי אין מקום להחיל בעיניינם של המערערים את הילכת סושרד, הואיל והמנוח לא קיים עובר למותו כל משק בית – לא עם הוריו ולא עם בנו, והוא אף היה תלוי בהוריו.

...

באשר לפיצוי מערער 2 בגין אובדן שירותי אב, סבורים אנו כי יישום רמת הפיצוי שנתגבשה בפסיקה בראש נזק זה על נסיבות המקרה דנן, מצדיקה הגדלת סכום הפיצוי.

התוצאה לפיכך, הערעור מתקבל, כמפורט לעיל, ושיעור שכ"ט עו"ד של המערערים בערכאה הדיונית ישתנה בהתאם לתוספת הפיצויים שנפסקה.

המשיבה תשלם למערערים שכ"ט בערעור בסכום כולל של 50,000 ₪.