דיון
מעמד המנוחה בעת פטירתה ולאחריה
סעיף 6 להסדר הגישור קובע כי "עד למועד פינוי המושכר יימשכו יחסי הדיירות המוגנת הקיימים כיום בין צד א' לצד ג', על כל המשתמע מכך". על כן, אין ספק כי בעת פטירת המנוחה, שעה שהמושכר טרם פונה על ידה, היא הייתה עדיין במעמד של דיירת מוגנת בו. הדבר אף עולה מהעובדה כי המנוחה שילמה דמי שכירות מוגנת עד למועד פטירתה.
על כן, חתימת המנוחה על ההסכם לרכישת הדירה בחולון, איננה רלוואנטית להסדר הגישור ולהסכמות המעוגנות בו, והיא חיצונית לו.
מהמקובץ לעיל עולה כי דמי הפינוי הקבועים בהסדר הגישור אינם כבולים לזכות הדיירות המוגנת של המנוחה, ואין כל חיוב – חוזי, חוקי או פסיקתי – כי יעשה בהם שימוש ייחודי על ידי המנוחה לשם רכישת דירת מגורים חלופית.
...
אבהיר, כי הכרעה בשאלה האם המנוחה הייתה דיירת מוגנת מקורית או נדחית, איננה נדרשת, שעה שממילא איננו עוסקים בשאלה האם קיימים דיירים ממשיכים הנכנסים בנעליה בכל הנוגע לזכות הדיירות המוגנת במושכר.
כפי שפירטתי לעיל, אין בידי לקבל את טענות התובעת בעניין זה, ועל כן קבעתי כי המושכר פונה בהתאם למנגנון הקבוע בהסדר הגישור.
סוף דבר
התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.