המערער מוכר גם לי, בקשר להליכים קודמים שניהל בבית משפט זה לפניי, ואין ספק כי מדובר במערער המגיש תביעות משפטיות ומנהל הליכים מרובים בערכאות שונות, כאשר בכל הליך שכזה, בהתאם לצורך כאמור, הוא מגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, או מתשלום ערבון - במקרים של ערעורים, אותם הוא מגיש תדיר, על החלטות ופסקי דין של בית משפט השלום או רישמי בית משפט זה.
בהליכים המשפטיים אותם מנהל המערער, הוא בחלקם נשא בתשלום אגרה וערבון בסך של כ-2,500 ₪ (תיק 14891-11-149), מאיר ורדי נ' שאול בוארון, (החלטת כב' השופטת שמולביץ מיום 8.2.15).
...
השופט ויצמן, לאחר שניתח את הבקשה וטיעוני המערער, הגיע למסקנה כי דין הבקשה לפטור מוחלט מאגרה דינה להידחות, והעמיד את סכום האגרה על סך של 1,000 ₪.
אין טעם וצורך, לחזור ולפרט את כל הנימוקים לדחיית בקשותיו של המערער לפטור, בבתי המשפט השונים, אך יש להדגיש ולהאיר, כי אני סבור, שהיה ניתן לדחות את בקשת המערער לבקשה לפטור מאגרה, גם מטעם נוסף.
בשולי הדברים לנוכח העובדה כי בתובנה כאן נכלל גם סעד כספי שהמערער עתר לו בדרך של קבלת הפיצויים המוסכמים, אני סבור כי סכום האגרה גבוה בהרבה מזה שקבע כב' השו' ויצמן בסעיף 3 להחלטתו והוא מגיע לסך של מעל 2000 ₪.
לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיבה 1 שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,180 ₪ וכמו כן ישלם גם למשיבים 2, 3 ביחד שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,180 ₪.
