מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פטור ממע"מ על מכירת דירת מגורים להשקעה

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאמור, המשיב הטיל מס על מכירת דירות המגורים מכוח סעיף 5(ב) לחוק הקובע לאמור: "במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ"ר, מוסד כספי או עוסק, המס עליה יהיה לא ממחירה המלא אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה כאמור לבין מחירה בעת הרכישה..." המערערת איננה מיתכחשת לכך כי סעיף 5(ב) עשוי לחול בנסיבות המקרה.
לעומת זאת, גורסת המערערת כי: "יישום הדברים האמורים על המקרה שלפנינו, קרי, כאשר מדובר בדירות למגורים אשר שמשו הלכה למעשה את המערערת בעיסקאות פטורות שאינן חייבות במע"מ - מוביל למסקנה חד משמעית כי לא ניתן היה לנכות את התשומות על פי דין, כך גם על פי עמדת המנהל בעצמו.
בפסק דין אחר מהתקופה האחרונה (ע"מ 15676-01-14 קרגד חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גוש דן, ניתן ביום 16.11.2016) ובשולי המחלוקת העיקרית שנדונה שם, נידרשתי לסוגיה דומה לגבי מכירת חלק (קטן) מהבניין שעמד במרכז הדיון וכתבתי: "90. בנסיבות העניין, ומבלי למצות את הדיון באשר למשמעות הביטוי 'לשימוש בעיסקה' המופיע בסעיף 41 לחוק והאם הוא מקיף גם שימוש המוגדר כחולף וזמני, אני מוכן לקבל את טענת המשיב כי אילו היה נידרש לשאלת ניכוי מס תשומות בשלב רכישת הבניין, הוא היה בוחן את השמוש ארוך הטווח - המתוכנן, קרי הריסה, בנייה ומכירה, ולא את השמוש הזמני, קרי השכרה למגורים. בחינה כזאת הייתה מובילה להתרת ניכוי מס התשומות מפני שתשומות הרכישה ישמשו לעשיית עסקה חייבת במס בעתיד - וחזקה על המשיב כי הוא פועל ויפעל בעקביות בעיניין זה במקרים אחרים.
לדעתי ההחלטה הרלבנטית יותר לענייננו (אם בכלל) היא 8/11 הדנה בנושא "החבות במע"מ של עיסקאות מקרקעין עפ"י סעיף 5(ב) לחוק מע"מ כאשר הנכסים מושכרים למגורים בטרם מכירתם – החלטת מסוי בהסכם". בהחלטה זו מצויין כי בנסיבות שנידונו שם: "חלק מהדירות נרכשו בידי החברה כאשר הן מושכרות למגורים לאנשים פרטיים בשכירות חופשית, והחברה ממשיכה להשכירן למגורים." (סעיף 4 לחלק העובדות).
...
חשיבות ההנמקה היא משולשת: היא מקיימת את זכות האזרח לדעת מדוע עמדתו נדחית על ידי השלטון (פן הדחייה היא שרירותית או נובעת משיקולים זרים); היא מגדירה את עמדת המשיב שעליה רשאי האזרח להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ובכך היא מסייעת להגשמת זכות הגישה לערכאות; ועצם כתיבת הנימוקים עשויה לתרום לזיקוק הטענות המועלות על ידי המשיב בשם המדינה.
סיכום לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.
המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסכום כולל של 12,500 ש"ח וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובע מבסס את תביעתו על הסכם שכ"ט שנכרת בין הצדדים בחודש יוני 2014, לאחר כשלוש שנים בהן ייצג התובע את הנתבע בהליכים הרבים שפורטו בתצהירו, ולפיו סוכם שהנתבע ישלם לתובע סך של 450,000 ש"ח. לחילופין מבקש התובע לפסוק לו שכר ראוי בגין טיפולו רחב ההקף והממושך, אותו הוא מעריך ב-657,087 ש"ח לפי חישוב שעתי על בסיס שכ"ט של 577 ש"ח לשעה בצרוף מע"מ, בהתאם לפירוט השעות שהושקעו בכל תיק כמפורט בתצהירו, או לחילופין 835,347 ש"ח לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לישכת עורכי הדין.
כן הציג התובע תצהירים עליהם חתם, ושהוכנו ע"י התובע, בבקשות פטור מאגרה/עירבון, בהם נכתב כי התובע מייצג את הנתבע כנגד שכ"ט שישולם באחוזים (נספח ב').
כן הוכח, כי לנוכח היתפרסות הטיפול המשפטי על עניינים רבים ובמשך שנים, ולנוכח מכירת דירת מגורי הנתבע במסגרת כנוס הנכסים בתיק המשפחה, הוסכם בחודש יוני 2014 כי בשלה העת לקציבת שכר הטירחה הכולל המגיע לתובע ולקביעת דרך תשלומו.
כך כתבה אורנה לתובע בתגובה לבקשתו להוסיף מע"מ על ה-450,000 שהציעה אורנה בשם הנתבע: "שמואל, בבקשה אל תעשה לי את זה... במהלך הימים האלה עברתי מריבות קשות עם אבי כדי לשכנע אותו שהבהסדר הזה הוא לטובתו, למרות הלחץ הקשה והאמתי מאד שהוא נמצא בו. אין לי שום סיכוי לשכנע אותו להוסיף על התשלום שסוכם (סכום שבפועל מעלה את המחיר מעבר לסכום הראשוני שהתבקש על ידך...) וזה למרות שאתה מכיר כבר את הרגשתי והערכתי הרבה מאד אליך ואל עבודתך במשך כל השנים, ורצוני האמתי והכן גם בטובתך.
...
התובע מבסס את תביעתו על הסכם שכ"ט שנכרת בין הצדדים בחודש יוני 2014, לאחר כשלוש שנים בהן ייצג התובע את הנתבע בהליכים הרבים שפורטו בתצהירו, ולפיו סוכם שהנתבע ישלם לתובע סך של 450,000 ש"ח. לחילופין מבקש התובע לפסוק לו שכר ראוי בגין טיפולו רחב ההיקף והממושך, אותו הוא מעריך ב-657,087 ש"ח לפי חישוב שעתי על בסיס שכ"ט של 577 ש"ח לשעה בצירוף מע"מ, בהתאם לפירוט השעות שהושקעו בכל תיק כמפורט בתצהירו, או לחילופין 835,347 ש"ח לפי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין.
יצויין בהקשר זה, כי פרט לאתי שהעידה ששילמה לתובע 30,000 ש"ח כמקדמות בשני תיקים, לא הנתבע ולא אורנה שילמו לו מכספם סכומים נוספים כלשהם כשכ"ט. טענתו הכבושה של הנתבע, כי מעת לעת שולמו לתובע כספים כלשהם על ידי קרובי משפחה שאת שמותיהם אינו זוכר, נסתרה ע"י אורנה ואתי, ונדחית על ידי כבלתי מהימנה.
לעניין הפסקת ייצוגו המשפטי של התובע את הנתבע, אני מקבלת את גרסת התובע ועו"ד איתן בן ברוך ממשרדו, כי בפגישה שנערכה במשרד התובע בחודש דצמבר 2014 ביקשו הנתבע ובתו אורנה לצרף עו"ד נוסף שיעבוד עם התובע על תיקי ההוצל"פ, וכי שכר טרחתו של עו"ד זה יופחת מהסכום שסוכם עם התובע.
אני מעמידה את הסכום שיש לנכות משכר הטרחה שסוכם בגין הטיפול העתידי שנחסך מהתובע, על 150,000 ש"ח. לפיכך אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 300,000 ש"ח. כמו כן את אגרת המשפט, והוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ז, 23 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הסעיף האמור קובע פטור ממס ערך מוסף בשל – "מכירתו של אותו חלק מבנין שאושר כבנין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון תשי"ט-1959, והחלק היה מושכר במשך חמש שנים לפחות, ובילבד שהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה, ונתמלאו התנאים שנקבעו בחוק האמור או על פיו". לשיטת המערער, לצורך עמידה בתנאי הפטור של סעיף 31 (1א), אין עליו להראות כי כל דירה שנמכרה בפני עצמה הייתה מושכרת קודם לכן משך חמש שנים.
כמו-כן הפנו באי-כוח המשיב, לספרות משפטית התומכת בפירושם לסעיף 31(1א) בספרו של נמדר, מס ערך מוסף (מהד' 2) - "גם סעיף 31 (1א) לחוק מע"מ הולך בעקבות כך ומעניק פטור ממס על מכירת אותו החלק מהבנין ששמש להשכרה ואשר נהנה מהטבות המס האמורות. הסעיף קובע, כי אם אותו חלק שאושר כבנין להשכרה היה מושכר במשך 5 שנים לפחות, תהיה מכירתו של אותו חלק פטורה". (ההדגשה אינה במקור).
דיון והכרעה בחינת סעיף 53ב לחוק לעידוד השקעות הון, מעלה כי הדרישה בסעיף 53ב לביסוס ההטבה אינה מתייחסת לכל דירה הנמכרת בפני עצמה, אלא לעובדה שמחצית משטח ריצפות הבנין הן דירות שהיו מושכרות למגורים.
...
ב- 23.5.05 הגיש המערער דוחות מתקנים בהם טען שלא היה עליו לשלם מס עסקאות בגין מכירת הדירות, והוא מחזיר את מס התשומות שקיזז, מאחר שאינו עוסק בנדל"ן. ואולם, לאחר בחינת פעולות המערער, המשיב הגיע למסקנה כי למערער פעילות עסקית בתחום הנדל"ן, והוציא את שומת העסקאות.
דין טענת כפל המס להידחות, מאחר והמדובר בעסקאות שונות.
כל עסקה מקימה את חבות המע"מ. לאור האמור, אני דוחה את הערעור.
המערער ישלם למשיב שכ"ט עוה"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

על אף זאת, משך כל תקופת השנים הארוכה הנ"ל דיווחה המערערת בדוחותיה השוטפים למע"מ על עסקות השכרת 50 הדירות לחי טל כעל עיסקאות פטורות ממס ונמנעה מהעברת סכומי המע"מ המלא אותם נקבה בכל חשבוניות המס שהוציאה לחי טל. כתוצאה מהתנהלות זו – ניכתה חי טל משך כל אותם השנים את סכומי המע"מ שבחשבוניות המערערת כמס תשומות ואילו המערערת מצידה דיווחה בכזב על כל אותן העיסקאות כפטורות ממס ולא העבירה למשיב את סכומי המע"מ שכללה בחשבוניות.
בדעת הרוב שבפסק דינו של ביהמ"ש העליון בע.א. 2291/07 הנ"ל נקבע כאמור כי עסקת השכרת 50 הדירות על ידי המערערת לחי טל אינה באה בגדר הפטור להשכרת דירות למגורים שבסעיף 31 (1) לחוק מע"מ. עם זאת, נקבע באותה דעת הרוב כי בכל הנוגע לשומת העיסקאות נשוא אותו העירעור (דהיינו לשנים 2000-2003) קמה למערערת טענת ההסתמכות על קביעת המשיב בשומת התשומות משנת 1999 בה סיווג מלכתחילה את אותה העסקה כהשכרת דירות למגורים הפטורה ממס.
פרשנות לפיה חוזר המחוקק באותו החוק ובאותו הסעיף 31 (1א), על אותו הפטור שכבר קבע אותו מפורשות בסעיף 31 (1) (וזאת מכוח הפרשנות המרבה של "מכר" בסעיף 1 לחוק) מחטיאה את המובן המתבקש ולפיו בס"ק 31 (1) קבע המחוקק פטור ממע"מ לדמי השכירות בהשכרה למגורים ואילו בס"ק 31 1 (א) קבע המחוקק פטור ממע"מ למכירת חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי החוק לעידוד השקעות הון.
...
נמצאנו למדים אפוא כי בסוגיה מושגית וקונקרטית זו נימנה וגמר ביהמ"ש העליון ברוב דיעות כי המדובר בהשכרת דירות שאיננה "השכרה למגורים" כמובנה בסע' 31 (1) לחוק ועל כן עסקאות השכרה אלה חייבות במע"מ. השאלה המשפטית, המושגית והקונקרטית, בערעור דנן מתייחסת לאותן 50 הדירות, לאותה ה"משכירה" (הלא היא המערערת) לאותה השוכרת (חברת חי טל) שהעמידה הדירות לרשות אותה "עמידר" שהשכירה הדירות לשוכרים עמם היתקשרה, עפ"י תנאי החוזה שקבעה עימם – כפי שיפורטו הדברים להלן.
איני מקבל טענה זו. עפ"י סעיף 31 (1 א) לחוק מע"מ תהיה פטורה ממס עסקאות: "מכירתו של אותו חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון התשי"ט – 1959 והחלק היה מושכר במשך חמש שנים לפחות, ובלבד שהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה ונתמלאו התנאים שנקבעו בחוק האמור או על פיו". לטענת המערערת "המכירה" האמורה בס"ק 31 (1א) הנ"ל כוללת מכוח הגדרת "מכר" שבסעיף 1 לחוק – גם השכרה.
סיכום תוצאת הדברים הינה איפוא כדלהלן: אני מקבל את ערעור המערערת לעניין מרכיב השומה ביחס למקבץ 35 הדירות המושכרות על ידה ישירות לשוכרי הדירות תוך קביעה כי שכירתן על ידי המערערת מבעליהן פטורה ממס.
אני דוחה את ערעור המערערת לעניין מרכיב השומה ביחס למקבץ 50 הדירות המושכרות על ידה לחי טל תוך קביעה כי השכרתן על ידי המערערת לחי טל אינה "השכרה למגורים" הפטורה ממס לפי סעיף 31 (1) לחוק.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 882/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. רם אדרת מגורים בע"מ 2. רמי בסירטמן 3. דורון ממרוד 4. איה בזנר גביש נ ג ד המשיבה: פרוספריטי נ.ש. בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 11155-08-23 מיום 19.10.2023 שניתנה על ידי כב' השופטת ה' סילש בשם המבקשים: עו"ד עופר צור; עו"ד שגית אוחנה-ליבנה; עו"ד שיראל אהרוני בשם המשיבה: עו"ד חיים סודקביץ ][]פסק-דין
לטענת המשיבה, הסכם מכר הזכויות בפרויקט הוא עסקה פטורה ממע"מ, אך המבקשת מסרבת לבצע את הפעולות החשבונאיות הנדרשות לשם קבלת החזרי המע"מ מרשויות המס.
בתביעה טענה המשיבה בין היתר כי אם נושא החזרי המע"מ לא יוסדר בתקופה הקרובה, "לא מן הנמנע כי [היא] תאלץ למכור חלק מן הדירות בפרויקט על מנת לכסות את 'הבור' התזרימי שנוצר [לה] כתוצאה מאי השבת המע"מ, וזאת כדי להמנע ממימוש השיעבוד על הפרויקט הקיים לטובת בנק מזרחי שמימן את העיסקה" (סעיף 62 לכתב התביעה).
כן נטען כי לא מתקיימות נסיבות המצדיקות לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה שכן סכויי התביעה נמוכים ביותר, והקף ההיתדיינות ומורכבות ההליך יחייבו את המבקשים להשקיע משאבים רבים.
...
אשר על כן, דין הערעור להתקבל כך שהחלטת בית משפט קמא מיום 19.10.2023 מבוטלת.
יחד עם זאת, אינני סבורה כי יש לקבל את בקשת המבקשים במלואה ביחס לסכום הערבות.
משכך, אני קובעת כי המשיבה תפקיד תוך 30 יום מהיום סכום של 75,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית צמודה כתנאי לכך שתביעתה תתברר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו