מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פטור ממס שבח על דירת מגורים הבנויה על מגרש אחר

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם המשיב הביע עמדתו בקובץ הפרשנות (החבק), ביחס להגדרת "דירת מגורים" בהקשר של סעיף 9(ג) לחוק, בזו הלשון: "יצוין, כי על הדירה האחרת חלה הגדרת 'דירת מגורים' לפי סעיף 9(ג); משמע - היא תיחשב 'דירת מגורים' גם אם במועד רכישתה בנייתה טרם נסתיימה, ובילבד שיש התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה (למשל, רכישת דירה מקבלן). יחד עם זאת, בנייה עצמית על מיגרש שבבעלות המוכר או בנייה במסגרת בנה-ביתך אינה עומדת בתנאי זה" (נציבות מס הכנסה ומס רכוש, קובץ הפרשנות לחוק מס שבח מקרקעין (חבק מס שבח), כרך שני, עמוד 373(1)) (ההדגשות - לא במקור).
בית המשפט המחוזי בעיניין חסון (עמ"ש 2092/01 אלדד חסון נ' מנהל מסוי מקרקעין חדרה (ניתן ביום 2.12.2002)) , לעניין הפטור ממס שבח לפי סעיף 49ה לחוק, כאמור לעיל, היתייחס להגדרה של "דירת מגורים" שלפי סעיף 9(ג) לחוק, וכך קבע: "הגדרת 'דירה אחרת' בסעיף 9(ג) לחוק הנ"ל כוללת דירה שבנייתה טרם נסתיימה אך יש התחייבות מצד המוכר לסיים את בנייתה. הגדרה זו מתייחסת לקנייה 'על הנייר' מקבלן" (ההדגשות - לא במקור).
...
סוף דבר: הגדרת "דירת מגורים" לעניין מס הרכישה שבסעיף 9(ג) לחוק, כוללת שתי חלופות: החלופה הראשונה כוללת גם רכישת דירה שבנייתה טרם הסתיימה, ובלבד שיש עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה ("דירה על הנייר מקבלן") והחלופה השנייה (בתחולה מיום 1.1.2011 ואילך – תיקון מס' 69 לחוק) דנה ברכישת זכות במקרקעין שהיא דירה המיועדת לשמש למגורים באמצעות "קבוצת רכישה". העוררים שרכשו את זכויותיהם של המוכרים, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 69 לחוק, בקבוצת הרכישה של מתחם אסותא, אמנם לא רכשו "דירת מגורים" בהתאם לחלופה הראשונה של ההגדרה (היות ואין התחייבות המוכרים לסיים את הבנייה), אולם רכשו דירה כאמור לפי החלופה השנייה של הגדרת "דירת מגורים" במסגרת רכישת זכות במקרקעין שנמכרה לקבוצת רכישה לבנית נכס האמור לשמש דירת מגורים.
דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין, חבר עיינתי בחוות דעתו של חברי, רו"ח פרידמן וכן בהערותיו של יו"ר הועדה הנכבד ואומר מיד כי התוצאה אליה הגיעו אינה מקובלת עלי.
כאמור, אני מצטרף לדעה כי דין הערר להידחות.

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

המשיב לא קיבל הצהרת העורר בעיניין שווי הדירה ללא זכויות בנייה נוספות, והוציא שומה לפי מיטב השפיטה לפיה קבע את שווי דירת המגורים, ששיטחה הנו 85 מ"ר , ללא זכויות בנייה נוספות , בסכום של 457,700 ₪ וסכום הפטור מתשלום מס שבח מקרקעין, לא זכאי העורר , כפל שווי זה , דהיינו סך של 915,400 ₪, על יתרת הסכום, 1,284,600 ₪, חייב המשיב את העורר בתשלום מס שבח מקרקעין.
תשובת המשיב לערר בתשובתו לערר אשר הוגשה בכתב, טען המשיב בעיקר את הטענות הבאות: המדובר בעסקת מכר של דירת מגורים ישנה ששיטחה 85 מ"ר, הבנויה על מיגרש ששטחו 613 מ"ר, כאשר על החלקה עליה בנויה הדירה חלה תכנית עפ/מק/302/22, ולפי תכנית זו מיועדת החלקה לאיזור מגורים ג' (בניה רוויה) כאשר אחוזי הבנייה המותרים בחלקה הנם 191%, בצפיפות של 10 יחידות דיור לדונם.
כן פנה השמאי שקד לעיסקאות צמודות באיזור עפולה, המדובר בדירות שניבנו על מגרשים שנמכרו במכרזים למכירת מגרשים שפורסמו על ידי ממ"י, בשכונת גאולים ושכונת רובע יזרעאל, ומניתוח עיסקאות אלה, הגיע השמאי שקד לשווי קרקע של 1,300 ₪ למ"ר בחישוב שווי הדירה על יסוד עיסקאות אלה קובע השמאי את שווה הקרקע שהדירה תופסת לפי 2,300 ₪ למ"ר, דהיינו סך של 195,500 ₪, שווי יתרת החצר כשטח 528 לפי מקדם 0.4 עומד על סכום של 291,456 ₪, באשר לשווי הבנוי השמאי שקד מחשב שווי זה לפי 4,000 ₪ למ"ר. 4,000 X 85 = 340,000 ₪, לכל אלה מוסיף השמאי שקד סכום של 100,000 ₪, עבור פיתוח סביבתי ופיתוח החצר וקובע שווי של הדירה בסכום כולל של 973,300 ₪.
גם פנייתו לעיסקאות של עיסקאות בדירות שניבנו על מגרשים שנרכשו במרכז של ממ"י, משום שבמכרזים כאלה של ממ"י קיימים לא אחת תנאים אלה או אחרים השונים מהתנאים בשוק החופשי ויכולים להשפיע על שווי הקרקע , עיסקאות אלה אינן יכולות להוות מודד נכון להשוואה לצורך קביעת שווי מ"ר קרקע, מה עוד וקיים שוני בתוכנית המתאר החלה .
...
לסיכום טוען העורר, כי יש לקבל את השומה העצמית שהגיש ולקבוע את שווי דירת המגורים ללא זכויות הבנייה לכל הפחות, בסכום של 1,200,000 ₪.
לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל אני מציע לחברי לוועדה לקבל את הערר באופן חלקי ולקבוע שווי של הדירה ללא זכויות בנייה נוספות בסכום של 825,000 ₪ כך שסכום הפטור ממס שבח מקרקעין לו זכאי העורר יעמוד על סך של 1,650,000 ₪.
האשם חטיב – שופט בכיר (בדימוס) יו"ר הוועדה אברהם הללי, עו"ד, חבר הוועדה אבקש להעיר לאחר עיון בהצעת כבוד היו"ר, כי נוכח הממצאים אליהם הגיע הייתי דוחה את הסתמכות של העורר על העסקה משנת 2012 ללא צורך במתן טעם לסיבה שפעל לפיה המשיב כפי שפעל בעסקה זו באותה עת. לגופה של הצעת כבוד היו"ר אני מסכים למסקנה אליה הגיע בכל הנוגע לקביעת שווי המקרקעין לצרוך מס ומבקש להוסיף כי חוות הדעת של השמאים שהובאו על ידי הצדדים אפשרו לוועדה לקבוע שווי שאיננו השווי שביקש העורר שנקבע אותו ולא את השווי שנקבע בהחלטת המשיב בדחותו את ההשגה של העורר.
כן אני סבור שהיה על המשיב בהחלטתו לקחת בחשבון את העדות שהובאה מטעמו ולתקן את השומה בעצמו מי שלא נהג כך אני סבור כי בצדק חויב בהוצאות הערר ושכ"ט בסך כלל של 3,000 ₪ _____________________ נאדר זועבי, רואה חשבון, חבר הוועדה אני מסכים.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

" גם אם תישמע הטענה, כי יש להתייחס להריסת בית המגורים הקיים על המיגרש כאל מכירה ואובדן של כל הזכויות בו על ידי הרצברון, באופן המזכה אותם בפטור ממס שבח (לאור הקביעה בע"א 265/79 מס שבח מקרקעין נ' בן עמי) – הרי שטענה מעין זו נדונה ונדחתה בפרשת להב, ושם נקבע: "לדעתי, בהילכת בן עמי אין כדי לסייע למערערת. שכן, הרציונל שביסוד הילכת בן עמי היה, שהמהות הכלכלית האמיתית של העסקה הייתה מכירת כל הזכויות בדירת המגורים עבור דירות שהמוכרות תקבלנה בבניין שיקים הקבלן על המיגרש, כאשר לחלק המקרקעין שהשאירו המוכרות בידן לא הייתה כל משמעות כלכלית ממשית נפרדת או נוספת על הדירות שהמוכרות היו אמורות לקבל במסגרת עסקת הקומבינאציה, והן נועדו רק להבטיח את זכותן לחלקים ברכוש המשותף בבניין החדש שייבנה על החלקה. כפי שצוין בפסק הדין: "המערערות דנן השקיעו את כל זכויותיהן בדירת היחיד שלהן בעיסקה עם הקבלן, כדי להשיג לעצמן דירות חדשות תחתן", והאחוזים בבעלות המשותפת במיגרש שנשמרו למערערות, "נשמרו להן למטרה אחרת, לצורך שמירת זכותן לחלקים בקרקע שיוצמדו לבסוף, אחרי רישום הבית כבית משותף, לדירותיהן. אין לחלקים אלה בקרקע כל תוכן כלכלי בפני עצמו, כאילו השאיר בעל הדירה, המוכר, עדיין זכות עומדת בפני עצמה בידיו בנוסף על זכותו לקבל דירה בבניין החדש" (עמוד 704 לפסק הדין).
...
לפיכך – דין הערר להידחות גם בעניין שומת מס הרכישה.
סוף דבר: לו דעתי היתה נשמעת, אציע לחברי הוועדה להורות על דחיית הערר על כל חלקיו תוך חיוב העוררים בהוצאות ושכ"ט עו"ד המשיב בסך של 30,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
במקרה שלנו גם ההשוואה עם הסביבה הקרובה מעלה לכאורה מסקנה כי החלוקה אינה סבירה.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך נקבע בעיניין פאולה כרמל (ע"א 8244/02 פאולה כרמל נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 26.11.2003), שם נאמר, בין היתר: "הלכה היא כי יש לשום את הקרקע לפי מצבה בעת המכירה, ואין זה משנה מה היה בכוונת הקונה לעשות בה - להחזיקה כמות שהיא, או לפצלה ולמכור חלק ממנה, או להרוס את המבנה שעליה ולהקים אחר במקומו (ראו ע"א 651/87 מנהל מס שבח נ' רושגולד ואח', פד"י מו(4)...). ההיגיון שבהלכה זו הוא רב, שאם לא תאמר כן אתה עלול לעודד אנשים להערים על שילטונות המס." כוונתו הסובייקטיבית של הרוכש רלוואנטית רק לעניין מס הרכישה המוטל עליו לפי סעיף 9 לחוק, בעוד מס השבח מוטל על "דירת מגורים" לפי מבחנים אובייקטיביים.
המשיב מודע להוראת ביצוע מס שבח 10/1997 לפיה בעל מיגרש הבונה עליו דירה, ייחשב כמוכר דירת מגורים יום לאחר סיום הבנייה על אף לשון החוק הקובעת כי יש לעמוד בתנאי לתקופה "שבשלה חושב השבח". לטענת המשיב הוראת הבצוע האמורה לא כיוונה למקרה דנן ולתכנון המס מהסוג שנעשה בעיניינו, שהוא אף מקרה נדיר שבו רשאי המשיב לסטות מהוראת הבצוע.
" (ההדגשה אינה במקור) (ב) אין זה סביר להבדיל בין מי שקנה דירה על קרקע שאז בהתאם להוראת הבצוע ייחשב כמוכר את דירת המגורים יום לאחר סיום הבנייה, לבין מי שרכש "דירת מעטפת" מקבלן והוא השלים את בנייתה של אותה דירת מעטפת, שהרי "דירת מעטפת" מוגדרת על ידי המשיב כ"קרקע".
עו"ד גבע חביב אשר ייצג את העוררים בעסקת המכירה כתב ביום 26.11.2013 (כחודש לפני חתימת ההסכם) לעו"ד אמיר פרס, שייצג את שיינברג: "במקביל לבדיקות שלכם - יש לנעול תנאים מסחריים... מצב דירה בעת החתימה/מסירה - ראויה למגורים - ברמה בסיסית מינימאלית הכרחית לצרכי זכאות לפטור ממס שבח)." (דואר אלקטרוני, נספח י"א לתצהירו של עו"ד חביב) מר נחמה טען כי השלמת בניית פנים הדירה הייתה נידרשת גם במקרה שלא תסגר עסקת מכירה עד סוף שנת 2013 או אז העוררים היו מעמידים את הדירה להשכרה (ראו, בין היתר, סעיף 33, לתצהיר נחמה).
...
והנה משהגענו למסקנה, כמפורט בהמשך, כי אין המקרה דנן נגוע במלאכותיות אסורה, הרי אין צורך להכריע בסוגיית תחולת סעיף 84 על מעשה שלכאורה איננו "עסקה" (ומוטב כי הדבר יובהר בחקיקה).
. זה שדיברו שזה שקנה את זה בטח יהרוס ויבנה זה היה ברור שזאת אפשרות שמה שיקרה בסופו של דבר.
לאחר שעיינתי בחוות הדעת של חברי אני מסכים לתוצאה אליה הגיעו (לאור הפסיקה הקיימת), ולהנמקה של יו"ר הוועדה.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לאחר שהעורר קיבל היתר בניה, הוא בנה על המיגרש דירת מגורים וביום 30.3.2011 חתם העורר על הסכם לפיו מכר את הנכס לבני הזוג מוסקובסקי תמורת הסכום של 1,500,000 ₪.
עוד טען ב"כ המשיב בעיניין זה כי הוראת סעיף 6(א) להוראת השעה אינה חלה על המקרה, ראשית משום שדירת המגורים בה מדובר היא דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק דהיינו: "דירה או חלק מדירה שבנייתה נסתיימה..." ובענייננו בניית דירת המגורים הסתיימה ביום 31.1.2011 על כן חלה לגביה הוראת סעיף 6(ב) להוראת השעה שקובע כי הוראות סעיף קטן (א) שעליה מסתמך העורר בטענתו החלופית לקבל פטור ממס שבח מקרקעין אינה חלה בין היתר על דירה שהמוכר קיבל ללא תמורה בתקופה שמיום 1.11.2010 עד ליום 31.12.2012 מאחר ובניית הדירה הסתיימה כאמור ביום 31.1.2011, הרי שהוראת הפטור לפי סעיף 6(א) להוראות השעה אינה חלה על מכירת הדירה הנדונה.
המחלוקת הנה באם הדירה נתקבלה במתנה או שמא מלכתחילה רכישת המיגרש מאת מנהל מקרקעי ישראל ובניית הדירה בוצעו על ידי אחר; אביו או סבו של העורר תוך כדי הטענה כי הרוכש והבונה הנו העורר, הכל על מנת להיתחמק מתשלום מס שבח החל על מכירת דירה כזו , כפי שטוען המשיב , או שמה היה זה העורר אשר רכש את המיגרש ובנה עליו את הדירה תוך שהוא מממן את הוצאות הבניה מהלוואה שקבל מסבו כפי שהעורר טוען .
...
חיזוק נוסף למסקנה כי לא ניתן לסמוך על עדות העורר ניתן למצוא בהימנעותו של העורר מהבאת סבו ואביו למתן עדות בפני הועדה זאת על אף הטענה שלו כי מימון הבנייה נעשה על ידי סבו ומכספים שלו אשר הוחזרו לו על ידי העורר ועל אף שהוא עצמו הגיש את תצהיר סבו בעניין זה למשיב.
זאת ועוד ומעל לנדרש , גם לגופו של עניין דין טענה זו להידחות מאחר והדירה מושא העסקה ,וככל שניתנה לעורר במתנה הרי שהיא ניתנה לכל המוקדם ביום 30.1.2011, דהיינו עת הסתיימה בנייתה זאת לאור הגדרת דירת מגורים בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין לפיה דירת מגורים; "היא דירה או חלק מדירה שבנייתה נסתיימה..." ככל שהמתנה ניתנה לפני שבניית הדירה נסתיימה הרי שאין מדובר במתן מתנה של דירת מגורים אלא במתן נכס מקרקעין במתנה ולמקרה כזה אין כל תחולה להוראת סעיף 6(א) להוראת השעה חל לגביה.
_____________ האשם חטיב, שופט בכיר (בדימוס), יו"ר הועדה אברהם הללי עו"ד – חבר הועדה : אני מסכים למסקנה אליה הגיע כב' היושב ראש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו