מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פטור ממס רווח הון ממכירת מניות מסוימות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת שכן, אשפרה וטיב הוגדרו כ"חברות תעשייתיות", וכפי שיפורט בהרחבה בהמשך, בתקופה הרלוואנטית מכירת מניותיהן של חברות מעין אלו, היתה, בנסיבות מסויימות, פטורה ממס ריווחי הון.
...
סוף דבר על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי תכנון המס העומד בבסיס העסקאות שבוצעו בין גוטשל לבין חברת האחזקות הוא תכנון מס שלילי, הנעוץ בניצול פרצה בחקיקה, לצורך השגת הטבת מס בלתי לגיטימית.
כמו-כן, נחה דעתי כי העסקאות האמורות מהוות עסקאות מלאכותיות, בהתאם לסעיף 86 לפקודת מס הכנסה, מהן רשאי פקיד השומה להתעלם, ולמסות את המערערים, על-פי מהותן הכלכלית של עסקאות אלה.
משכך, דעתי היא, כי יש לדחות את ערעורם של המערערים, וכך אציע לחבריי לעשות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 1.1.2003 (המועד הקובע) בוטל הפטור מתשלום מס על רווחים ממכירת מניות הנסחרות בבורסה (להלן: מניות נסחרות) (ראו: צו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הון במכירת מניות) (ביטול), התשס"ג-2002, ק"ת 6218; וצו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות), התשמ"ב-1981, ק"ת 4287; עוד ראו: אלכס שפירא מסוי שוק ההון בעמ' 426 (מהדורה שנייה, 2012) (להלן: מסוי שוק ההון)).
מסקנה זו עולה בבירור מדברי ההסבר לסעיף 21א בהם נאמר כי סעיף 101 לפקודה בא "להגביל את הפטור ממס ריווחי הון לגבי רווחים שנצברו בחברה החל ממועד רישום המניות בבורסה" וכי במגמה לעודד חברות תעשייתיות לגייס הון מהציבור "מוצע להסיר את ההגבלה" האמורה מעל חברות תעשייתיות שירשמו למסחר בבורסה, בהתקיים תנאים מסוימים (ראו: הצעת חוק עדוד התעשיה (מסים) (תיקון מס' 6), התשל"ח-1978, ה"ח 1335 בעמ' 153).
...
טענה זו דינה להידחות.
השאלה העולה בענייננו היא כיצד ובאיזו דרך נקט המחוקק לצורך השגת תוצאה זו. משקבע המחוקק בסעיף 21א לחוק עידוד התעשיה כי הוראות סעיף 101 לפקודה "לא יחולו" על מניות מוטבות המסקנה המתבקשת מכך לדעתי היא כי על פי לשונו של סעיף 21א הדרך שהמחוקק בחר בה הינה שלא לראות ברישומן של המניות המוטבות אירוע מס ומסקנה זו מתיישבת גם עם תכליתו של הסעיף עליה עמדתי לעיל.
סיכומו של דבר – בדין קבע בית המשפט קמא כי רישומן של מניות מוטבות למסחר בבורסה אינו מהווה מכירה שלהן לפי סעיף 101 לפקודה ועל כן ומתוקף סעיף 105יג לפקודה, יש לחשב את מחירן המקורי המתואם של המניות האישיות בענייננו על יסוד המחיר שבו נרכשו בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בהתאם להגדרה הממעטת הרביעית שבהגדרת "נכס" בסעיף 88 בפקודת מס הכנסה, לא יוטל מס רווח הון על "זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד כהגדרתן בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שעל מכירת[ן] מוטל מס שבח או שהיה עשוי להיות מוטל אלולא הפטור לפי החוק האמור" (ראו: ע"א 3721/12 תופאפ תעשיות נ' פקיד שומה, פס' 42 בפסק-דיני (27.4.2014)).
ככל שישנם נישומים הסבורים כי אין מקום לסווג סוגים מסוימים של איגודים כאיגודי מקרקעין או כי אין מקום לחייב במס לפי חוק מסוי מקרקעין עסקות למכירת מניותיהם של איגודים מסוימים, פתוחה בפניהם הדרך לפנות למחוקק לשם שינויהּ של ההגדרה או כדי שתקבע הוראת פטור ממס בעיניינם.
...
הנשיאה (בדימ') מ' נאור: [רקע 4](#_Toc497658205) רקע עובדתי 5](#_Toc497658206) ע"א 74/15 מנהל מיסוי מקרקעין רחובות נ' גזית גלוב ישראל (פיתוח) בע"מ 5](#_Toc497658207) ע"א 1346/15 מליסרון בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה 9](#_Toc497658208) ע"א 6219/15 מנהל מיסוי מקרקעין – תל-אביב נ' אלדר נכסים 11](#_Toc497658209) ע"א 8715/15 סגל נ' מנהל מיסוי מקרקעין חדרה 15](#_Toc497658210) דיון והכרעה 16](#_Toc497658211) גֶדֶר המחלוקת 16](#_Toc497658212) פרשנות דיני המס 17](#_Toc497658213) תשתית חקיקתית והיסטורית 18](#_Toc497658214) הגדרתו של "איגוד מקרקעין" 18](#_Toc497658215) ההגדרה הבסיסית 19](#_Toc497658216) ההגדרה המרחיבה 25](#_Toc497658217) מן הכלל אל הפרט 29](#_Toc497658218) האם "פעילות עסקית" (או "עסק חי") היא נכס (וגם: האם איגוד שהוא בעל פעילות עסקית יכול להיחשב איגוד מקרקעין)? 30](#_Toc497658219) מוניטין 61](#_Toc497658220) ב(1) ע"א 74/15 (עניין גזית גלוב) 69](#_Toc497658221) ב(2) ע"א 1346/15 (עניין מליסרון) 73](#_Toc497658222) ב(3) ע"א 6219/15 (עניין אלדר) 75](#_Toc497658223) ב(4) ע"א 8715/15 (עניין סגל) 76](#_Toc497658224) נכסים נוספים 77](#_Toc497658225) סיכום ביניים 81](#_Toc497658226) טענות נוספות 81](#_Toc497658227) הקצאת מניות (ע"א 74/15) 81](#_Toc497658228) חלוקת חלקות (ע"א 8715/15) 90](#_Toc497658229) מועד אירוע-המס (ע"א 1346/15) 90](#_Toc497658230) קנסות (ע"א 74/15) 92](#_Toc497658231) מניעות (ע"א 1346/15, ע"א 6219/15) 93](#_Toc497658232) בטרם נעילה 95](#_Toc497658233) סוף דבר 96](#_Toc497658234) לפנינו ארבעה ערעורים שעניינם מיסוי עסקות למכירתם של מרכזי קניות או להעברת זכויות בחברות שבבעלותן מרכזי קניות.
עם זאת, אין באמור כדי להוביל למסקנה שלפיה המבחן הנכסי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין אינו מתקיים בעניינן של חברות המחזיקות במרכזי קניות.
בהינתן האמור, אף אני סבורה כי ככלל הגדרת איגוד מקרקעין שבחוק מיסוי מקרקעין חלה על חברות המחזיקות במרכזי קניות.
סיכומו של דבר, כאמור בפתח הדברים, אני מצטרפת לפסק דינה של חברתי הנשיאה (בדימ') מ' נאור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

נישום אשר ביקש לדחות את ארוע המס הרעיוני למועד המימוש, שבו הוא מוכר את מניותיו, יהא: 1) חייב במס בשיעור שולי בגין רווח ההון החוץ-בורסאי שנצבר לו מיום רכישת המניות עד למועד רשומן בבורסה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הרישום עד ליום המימוש; 2) פטור ממס בגין רווח ההון הבורסאי שנצבר מיום רישום המניות בבורסה עד למועד הקובע, 1.1.2003; 3) חייב במס בשיעור 15% בגין יתרת רווח ההון אשר נצברה בתקופה שתחילתה במועד הקובע, 1.1.2003, וסופה במועד מכירת המניות.
וכך נפסק שם: "אכן, לעתים שביעות רצונם של הלקוחות, ובעקבות זאת נטייתם לשוב לבית העסק, היא פועל יוצא של היחס האישי (personal interaction) שמעניק להם בעל העסק. מצב דברים שכזה מצוי לרוב אצל בעלי משלח-יד מסוימים המקיימים יחסי אמון מיוחדים עם לקוחותיהם, כגון עורכי-דין, רואי-חשבון ורופאים. ברי כי עצם היחס האישי אינו ניתן להעברה לאחר המחליט לרכוש את העסק. לא כן פירותיו של היחס הזה. היחס האישי שמעניק בעל העסק קשור לתכונותיו האישיות, וממילא הן אינן ניתנות להעברה. הן ילכו עם בעל העסק באשר ילך ויעמדו לו בעתיד (ראוSpaulding v. Benenati (1982) [14], at p. 1245). ואולם מכך אין בהכרח כדי לגזור את המסקנה האחרת, שאותה מבקשות לגזור בעניינינו רשויות המס, כאילו אין בעל העסק יכול למכור את תיקי לקוחותיו כמוניטין משום שהם מגלמים את הקשר האישי שלו עם הלקוחות. אמת הדבר, מוניטין זה עשוי להיות פרי תכונותיו האישיות של בעל העסק, אך בד בבד גם מוניטין שניתן להעברה ולמכירה (ראו: עמ"ה (ת"א) 240/73 'פאר' שירותי פירסום ויחסי ציבור בע"מ נ' פקיד השומה תל-אביב 1 [11]; עמ"ה (נצ') 4/92 שפרירי נ' פקיד שומה צפת [12]). מי שרוכש את תיקי הלקוחות רוכש לעצמו את הזכות להציג עצמו בפני הלקוחות; הוא רוכש את ההזדמנות לזכות בנאמנותם. לעתים הוא רוכש גם את הזכות להציג עצמו כ'יורשו' וממשיכו של בעל העסק המוכר; העברת תיקי הלקוחות עשויה להעיד גם על כך שהמוכר סומך את ידו על הרוכש שימשיך לנהל את העסק כראוי ובאופן שהלקוחות לא ייפגעו. יתרונות אלה כולם, אף שהם פרי יחסו האישי של המוכר ללקוחותיו, הם בבחינת מוניטין שווה כסף המועבר לרוכש תיקי הלקוחות.
...
אפילו נניח, מבלי לטעת מסמרות בדבר, כי ריזמן יכול היה למכור מוניטין אישי אגב מכירת מניותיו, כפי שאירע בפרשת שרון שנדונה בעניין אינווסט, הרי שאין להסיק מכך, כי הדבר אפשרי בהכרח גם במתווה שבו בוצעה העסקה בסופו של דבר.
מסקנה זו האחרונה, היא שחורצת את דינו של ריזמן לצרכי מס: אם כל סכום כסף ששולם לבעלי המניות מהציבור ניתן עבור מניותיהם, ואם כל מניותיו של ריזמן נמכרו במחיר זהה למניותיהם של בעלי המניות מהציבור – הרי שלא נותר כל הפרש בין סך התשלום ששולם לריזמן, לבין מכפלת המחיר למניה במניותיו; המסקנה ההגיונית המתבקשת – הריהי כי כל אשר מכר ריזמן במסגרת העסקה היה מניות, ותו לא. מסקנה זו איננה אלא פועל יוצא של המסגרת המשפטית שנבחרה לביצוע העסקה, כפי שהוסכם על דעתו של ריזמן, לאחר ששקל את מירב השיקולים.
אשר על כן, אני מצטרף לתוצאה שאליה הגיעו חברַי; דין הערעור להתקבל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

מנגנון זה עוגן בשעתו בסעיף 105יג(א) לפקודה, שקבע, בין היתר, כי כאשר מדובר במניה שנרכשה לפני המועד הקובע, ואילו נמכרה במועד הקובע היה רווח ההון במכירתם פטור ממס, אזי "יראו את המחיר המקורי של נייר הערך כממוצע של ערכו בתום כל אחד משלושת ימי המסחר בבורסה שקדמו למועד הקובע". במילים אחרות, סעיף 105יג קבע "את הנוסחה לחישוב המחיר המקורי של נייר ערך לצורך מס רווח הון על מניות נסחרות בבורסה" (עע"מ 6674/14 טופז נ' פקיד שומה חיפה, פסקה 15 (16.12.2015), ההדגשה הוספה – י"ע)).
לעניין זה טוען המערער, בין היתר, כי מדובר בהוראה שגויה; כי היא אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החב"ק ועם חוזר משנת 2002; כי נפקותה של הוראה זו ביחס לחברות "אינה משמעותית"; ואף שבנסיבות מסוימות יש ליתן משקל לפרשנות הנקוטה בידי הרשות, הרי בית המשפט אינו כבול לכך.
...
סוף דבר המשיבים מכרו מניות של חברה הזכאית להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון.
שילוב הוראות חוק העידוד וסעיף 94ב לפקודה מוביל אפוא למסקנה כי בגין רכיב הרווחים הראויים לחלוקה, על המשיבים לשלם מס בשיעור של 15%.
כך קבע בית המשפט המחוזי, ואין בטענות שהעלה המערער בערעור דנן כדי להצדיק התערבות בקביעה זו. אי לכך, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו