פטור ממס למוסדות המעסיקים נכים ומוגבלים

בבית-הדין האיזורי לעבודה בחיפה ב"ל 1184-12-12 ‏22 ינואר 2015 בפני כב' השופטת מיכל נעים דיבנר נציג עובדים – מר מאיר בוחבוט נציג מעסיקים – מר דוד פסח התובעת אסמרלדה דוידוב 017488420 באמצעות אפוטרופוס, אחיה, אבנר דוידוב ע"י ב"כ עוה"ד אלי קדמי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י המחלקה המשפטית פסק דין

תכלית הסכם הניידות הובהרה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע מח/76-0 לוציה פיינר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ', 93), בזו הלשון: "הלוואה עומדת וגימלת ניידות הוענקו לנכה מוגבל בניידות על מנת שרכבו יסייע לו להתגבר על קשיי הניידות, הן בעינייני עבודה והן בחייו מחוץ לעבודה. הסכם הניידות מתיר לקרוב מישפחה, העונה על תנאי ההסכם, להסיע את הנכה, כך שאפילו נכה שאינו מסוגל לנהוג בעצמו יתגבר על מגבלותיו, ובילבד שהמוסד אישר זאת.

באשר לדווח לנתבע אודות שהיית התובעת באקי"ם החל מחודש 02/2012 – נכון הוא כי הודעה על כך אכן נימסרה לנתבע באמצעות פניית משרד הרווחה אליו (נ/6) ואולם אין בכך כדי לפטור התובעת ו/או מי מטעמה למסור הודעה כאמור, כאשר בכך אכן הפרה התובעת את היתחייבותה בכתב ההיתחייבות כלפי הנתבע.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתנו הינה כי התובעת ואחיה אכן הפרו את התחייבויותיהם כלפי הנתבע, באופן שהצדיק את הפסקת זכאות התובעת לקצבת ניידות כבעלת רכב וחיוב התובעת בהשבת ההלוואה העומדת לנתבע.

לפיכך – דין התביעה להידחות.

יחד עם זאת, נוכח התנהלות הנתבע בתיק, עליה עמדנו בהרחבה לעיל, אנו מחייבים את הנתבע לשאת בהוצאות התובעת בגין ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה. ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מהיום.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ב"ל 21247-06-15 22 מאי 2016 בפני כב' השופט אסף הראל נציג ציבור (עובדים) מר פיני שוורצברד נציג ציבור (מעסיקים) גב' מרים נשר התובע דוד גרינשפן, ת.ז. 10697100 ע"י ב"כ: עו"ד א' יונגר הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ג' בחוס פסק דין

זאת, מאחר והתובע יכול למשוך את הכספים הצבורים – כולם או חלקם – בכל עת. משיכות הכספים אינן מוגבלות אך לתשואות שמשיאה הקופה על הכספים הצבורים בחשבונו של התובע.

על פי תקנה זו, סכום הפטור מתשלום דמי ביטוח על פי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995 (להלן – תקנות תשלום ופטור) לא יחשב הכנסה לענין הגדרת "אלמן". תקנה 2 לתקנות תשלום ופטור קובעת כי "לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5), (11) ו-(12) לפקודה". נציין כי המקרה דנן אינו ניכנס לגדר סעיף 9(5) לפקודה הדן בהכנסות עוור או נכה שנקבעה לו נכות בשיעור של 100%, וגם לא לסעיפים 9(11), 9(12) שנמחקו מהפקודה.

...

אנו דוחים את טענת הנתבע.

לטעמנו, אין לומר כי העברות הכספים מחשבון התובע בקופה לחשבון הבנק שלו, הם בגדר "קצבה". ראשית, אין מדובר כאן בתשלום המשתלם לעתים קצובות, במשך תקופה ארוכה.

לטעמנו, חשבונו של התובע בקופה דומה לפקדון כספי בבנק ולא לקצבה.

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 71489-09-16 ניתן ביום 30 מרץ 2020 המוסד לביטוח לאומי המערער ברל ברונר המשיב לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר נציג ציבור (עובדים) מר אמיר ירון, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים בשם המערער - עו"ד תהילה כזרי בשם המשיב - עו"ד אופיר ויצמן פסק דין

המבוטח לא חלק שיעור נכותו הרפואית לאחר הניפוי, אך לטענתו הוא זכאי לקבל מהמוסד הודעה המתייחסת גם לנכותו הרפואית המשוקללת הכוללת את הסעיפים המנופים (91%), משלטענתו הודעה זו נידרשת לצורך פטור ממס הכנסה.

לטענת המוסד עניין זה אף עולה מההחלטה בעיניין זילברברג שם נקבע כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה אשר קבעה נכויות שמועד תחולתן למעלה מ-15 חודשים, זאת מאחר שבהתאם לדין ממילא מוגבל תשלום הקצבה לתקופה של 15 חודשים קודם להגשת התביעה.

...

אכן לפי התדריך במקרה של "ליקוי הנוצר במהלך 15 החודשים בתכוף לפני הגשת התביעה - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר (יום חודש ושנה)", ואילו במקרה של ליקוי שנוצר יותר מ- 15 חודשים בתכוף לפני הגשת התביעה יש לנהוג כך: "כאשר ישנם נתונים המאפשרים קביעה מדויקת - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר הליקוי. אם לא ניתן לקבוע תאריך מדויק - ניתן לקבוע שהליקוי נוצר לפני יותר מ – 15 חודש, מבלי לקבוע תאריך מדויק". [18: תדריך בנכות כללית מחודש יוני 2013:https://www.btl.gov.il/About/Vaadot/Chozrim/NA/Documents/תדריך%20לרופא%20נכות%20כללית.pdf ] מבלי שנדרש להנחיה זו שתוקפה לא הועמד לבחינתנו, אין בידינו לקבל את טענות המשיב בהסתמך על התדריך, וזאת מכל אחד משני הטעמים הבאים: האחד, אין בכוחו של התדריך לגבור על הוראות תקנה 5 לתקנות הביטוח; השני, ממילא אין בכוחו של המוסד להורות לוועדה, שאינה כפופה אליו בהיותה גוף חיצוני ועצמאי, כיצד לנהוג[footnoteRef:19].

] לסיכום הסוגיה, לפי הדין ובכפוף להתייחסותנו לטענות הנוגעות ליישום הלכת קנטורוביץ על נסיבותיו של המקרה – לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הדרג הראשון עת קבע לגבי נכויות שמועדן עולה על 15 חודשים כי אלה החלו לפני למעלה מ- 15 חודשים לפני הגשת התביעה.

סוף דבר ערעור המוסד מתקבל.

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 14809-05-13 ניתן ביום 14 מאי 2017 ישראל מילוא המערער המוסד לביטוח לאומי המשיב לפני: הנשיא יגאל פליטמן, השופטת רונית רוזנפלד, השופטת נטע רות נציג ציבור (עובדים) מר ראובן רבינוביץ, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אושיק פלר בשם המערער – עו"ד עדי פוקס בשם המשיב – עו"ד רויטל חן ועו"ד כרמית נאור פסק דין (מותר לפירסום על פי החלטה מיום 25.3.2021)

בית הדין הבהיר כי הוראת סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי אינה חלה במקרה זה, שכן אין חולק כי אין מדובר בסעיף בתגמול אחר המשתלם "מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד". בית הדין האיזורי דחה טענת המערער לפיה הכנסתו פטורה מדמי ביטוח מכוח סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, בהסתמך על הוראת סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה לפיה הכנסה מיגיעה אישית של נכה פטורה ממס.

וכי רק החל מיום 1.7.2004 ניתן היה להכיר באופן מוגבל בהוצאות אלו כמותרות לנכוי.

...

על רקע האמור, הגיש המערער תביעתו נגד המוסד על הדרישה לחייבו בדמי ביטוח בשל הכנסתו מפוליסה פרטית בגין אבדן כושר עבודה, עבור שנים 2007-2008.

עם זאת, היות והמערער הסתמך בתום לב על החלטת המוסד לפיה חובו נמחק בגין שנים 2003-2006, ורק עם התקדמות ההליך שב המוסד ועמד על דרישתו לחייב את המערער בדמי ביטוח בגין שנים אלו, מצא בית הדין האזורי להשית דווקא על המוסד את הוצאות ההליך וחייב המוסד בהוצאות משפט בסך של 3,500 ש"ח. מכאן הערעור שלפנינו.

משמצאנו כאמור, אין אנו נזקקים לבחינת המקורות הקבועים בסעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה הדנים, בין היתר, ב"השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9).

תחולת סעיף 2(5) לפקודה על המקרה שלפנינו משבאנו למסקנה כי תקבולים המתקבלים מביטוח פרטי בשל אובדן כושר עבודה מהווים מקור הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודה, נפנה לשאלה האם הכנסה זו הינה הכנסה המחייבת את המערער, בנסיבות המקרה שלפנינו, בתשלום דמי ביטוח.

סוף דבר הערעור מתקבל לגבי השנים 2003-2006 ו-2008 ונדחה בכל הנוגע לשנת 2007.

בבדיקה נוספת שנערכה ביום 6.9.93 נקבעו לו 70% נכות בגין מוגבלות בניידות, ולאחר שערער על ההחלטה הועלה שיעור המוגבלות בניידות ל-90%, שבעטיים משתלמת לתובע קיצבת נכות החל מ-1.6.92 ואף קיבל פטור ממיסים ברכישת רכב.

.בתמונות האלה יכול להיות שהסתובבתי ללא מקל", (ר' עמ' 11-12 לפרוטו' הדיון מיום 14.5.96), "יכול להיות שלקחתי פועלים מרחוב תקוע". (ר' עמ' 15 לפרוטו') דא עקא שאין די בהתרשמותו זו של החוקר הפרטי ואף לא בתצלומים שהוצגו לתיק כדי לשלול עובדת היותו נכה עפ"י התיעוד הרפואי וקביעות הגופים הרפואיים המוסמכים של המוסד לביטוח לאומי ושל המומחים הרפואיים שבדקו את התובע והגישו חוות דעת רפואיות לתיק.

לענין החבות האישית של הנתבע 1 כלפי התובע מכוח הקביעה דלעיל, לפי הנתבעת הפרה חובתה לבטח התובע בקרן פועלי הבנין ומשכך עליה לפצותו בגין הפסד פנסיית הנכות, מתעוררות בפנינו שתי שאלות: האחת-האם, כגירסת התובע, התקיימו בינו לבין הנתבע 1 יחסי עובד-מעביד, או שמא, כגירסת הנתבע 1, אין כל יריבות בינו לבין התובע שעה שהנתבעת 2 היתה מעבידתו היחידה של התובע, שהרי, עילת תביעה שהיא בסמכותו של בית הדין מתקיימת שעה שנתקיימו: א) יחסי עובד-מעביד ב) העילה תהיה במישור יחסי עובד-מעביד.

...

.קבלתי עוד מספר חודשים לאחר מכן שכר, אני לא זוכר במדוייק…יתכן כפי שאתה אומר שזה עד חודש 1/92…" (ר' עמ' 7 לפרוטו' מיום 12.2.96) לאור הודאת התובע וההוכחה שספקה בידנו הנתבעת, לפיה ביום 1.1.94 הועברו לזכות התובע סך של 17,626 ש”ח (ר' דו"ח מצב זכויות לשנת 1994 נספח א' לסיכומי הנתבעת, נספח ב'1 לתצהיר התובע), שוכנענו כי הנתבעת זכאית לקיזוז הסכום ששולם לתובע בתקופה בה לא עבד בפועל.

סוף דבר, הנתבעת 2 תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: בגין הפרת החובה לבטח התובע בקרן פועלי הבניין ובעבור הפסד פנסיית הנכות-סך הפיצוי כפי שייקבע בחוות דעתו האקוטואר שייקבע עפ"י האמור בסעיף 9 לעיל.

התביעה שהוגשה באופן אישי כנגד הנתבע מס' 1-נדחית.