מכל מקום, תכליתה היא מתן תשובה קצרה ועניינית לתגובת המשיב, אך התשובה לא נועדה "למקצה שיפורים". כך בין השאר, נאמר לעניין זה: "בעל דין המבקש לקבל פטור מאגרה ומעירבון, נידרש לפרוש את מלוא המידע הרלבנטי בבקשת הפטור, ואם אינו עושה כן – אין לו אלא להלין על עצמו. ברגיל, אין מקום לאפשר 'מקצה שיפורים', במסגרתו ממלא מבקש הפטור את שהחסיר בבקשת הפטור עצמה – במיוחד כך מקום בו המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין" (בש"א 2362/04 שוסטרמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (5.7.2004), כבוד השופט א' ריבלין).
בדומה נקבע, כי קודם להגשת בקשה לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מהפקדת ערבון בשל טענת חוסר יכולת כלכלית, יש להראות שנעשה ניסיון אמתי לגיוס הסכומים הדרושים (ראו למשל: בש"א 3477/11 שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011), כב' השופט ס' ג'ובראן; רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, רו"ח (21.9.2010), כב' השופטת מ' נאור, פסקה 10; עניין גורנשטיין, פסקה 11; כוכבי נ' עריית רחובות (11.1.2018), כבוד השופט ד' מינץ, פסקה 5).
בעניינינו נטען, כי המבקש מיוצג באמצעות עורך דין שאינו גובה מהמבקש כל תשלום עבור הייצוג שהוא מעניק לו במסגרת ההליכים הרבים שנידונו בעיניינו בבית הדין לעררים או במסגרת ההליך הנידון בערכאת העירעור.
...
רקע ועיקרי הבקשות
הערעור הוגש כאמור, על פסק-דינו של בית הדין לעררים, שעל-פיו נדחה הערר של המבקש, אזרח אתיופיה, על החלטת המשיבה, אשר דחתה את בקשתו להעניק לו מקלט מדיני בישראל.
כאמור, בית הדין הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערר שנדון לפניו בעניין המבקש, בין השאר, לנוכח השיהוי הממשי שחל בהגשת בקשתו למקלט מדיני, המשליך גם על טענותיו.
די אפוא, בכל הטעמים האמורים כדי להוביל למסקנה שסיכויי הערעור נמוכים.
סיכום ותוצאה
מכל הטעמים האמורים ובשים לב לכך שכאמור, נראה כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים, הבקשה על שני חלקיה, נדחית.