מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פטור מארנונה למוסדות לימוד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשנת 2000, בעקבות שינויים ביישום הוראות פקודת מיסי הערייה החלה הערייה לחייב את המבקשת בתשלום ארנונה, בשיעור של שליש מסכום החיוב המלא של נכס המסווג בסווג "מוסדות". לפי הטענה, בקשתו של ועד הישיבות להכליל את המבקשת ברשימת המוסדות הזכאים לקבל פטור מכוח סעיף 5 לחוק לימוד חובה התקבלה, והראיה לכך היא העובדה שהמבקשת הופטרה מתשלום ארנונה במשך שנים רבות.
...
בתגובה לבקשת הרשות להתגונן טענה העירייה כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את המשיבה במלוא סכום הארנונה.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין בכתב ובעל פה שוכנעתי כי יש מקום לאפשר למבקשת להתגונן מפני התביעה, אך יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כספית שתשקף את המורכבות (העובדתית והמשפטית) של טענות המבקשת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עמותת קרן אורה קיבלה באפריל 2011 הרשאה במסגרתה הוקצו לה המקרקעין, בהם הפעילה עמותת קרן אורה מוסד לימודי תורני בפטור מארנונה.
...
טענות המשיבה יש לדחות את הבקשה נוכח הנוסח הבוטה והקשה בו נוקטת המבקשת בגדרי בקשתה.
דין הבקשה להידחות מהטעם שהמבקשת פעלה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים בכך שלא גילתה את מלוא העובדות הדרושות לעניין.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת והמועד להגשת העתירה מוארך עד למועד הגשתה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

על מנת לקבוע אם מבקש הפטור הוא בבחינת "מוסד מיתנדב לשירות הציבור" יצא חוזר מנכ"ל 2/99 , "נוהל בקשה לקבלת פטור מארנונה למוסד מיתנדב לשירות הציבור" (להלן: חוזר המנכ"ל או הנוהל), שקבע שורה ארוכה של קריטריונים, שבכולם על מבקש הפטור לעמוד על מנת שייראה מוסד מיתנדב לשירות הציבור.
בשל כשל זה נתן המשיב משקל להכנסותיה של העותרת מתשלומי שכר לימוד במעונות היום, אף שהנכסים שלגביהם התבקש הפטור אינם עוסקים בפעילות של מעונות יום, כי אם בפעילות התנדבותית עניפה, לרבות חלוקת מזון לנזקקים, פעילות לקידום מעמד האשה, פעילות תרבות, לישכה משפטית המעניקה ייעוץ פרו בונו, ועוד כיוצא באילו פעילויות היתנדבות.
...
      כפי שנוכחנו לראות, העותרת טוענת לפגם הליכי שנפל בהחלטת המשיב, בכך שלא נועץ – כמתבקש – עם הרשות המקומית.
מסקנה זו מתבקשת מטעמים אחדים.
מכאן לקריטריונים שקבע משרד הפנים, ונראה שגם בהם נוכל להיתמך במסקנה, לפיה יש לבחון את פעילות הארגון ברמה המקומית ולא הארצית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בעיניין זה טוענת המערערת כי המשיב, במכתב שדחה בקשתה לפטור למוסד מיתנדב, ציין כי מבדיקתו עולה כי העמותה מקבלת תמיכה ממשלתית הגבוהה ב-50% מהתקציב וכי במכתב התשובה של הממונה על המחוז, לערעור שהגישה המערערת על דחיית בקשתה לפטור מארנונה צויין כי: "פעילותו העיקרית של המוסד היא בהפעלה של מעונות יום, וכעולה מהדוח הכספי, עיקר הכנסות המוסד היא ממעונות אלה.
המערערת טוענת כי ועדת הערר היתעלמה לחלוטין מטענתה שלפיה על מנת לסווג את הנכס בסווג כיתות לימוד, אין צורך להמציא אישורים ממשרדי הממשלה השונים וכי תנאי זה מיועד למכללות ומוסדות להשכלה גבוהה ולא לגני ילדים, בתי ספר למחול, לרבות כיתות לימוד למוסדות חינוך כלשון סעיף 13 לצוו הארנונה.
...
כללי: בפני ערעור על החלטת ועדת הערר לארנונה כללית שליד עיריית באר שבע (להלן: "ועדת הערר") שלפיה נדחה הערר שהגישה המערערת על תשובת המשיב להשגה שהגישה על שומות הארנונה החל משנת 2019, בגין הנכס היודע כמרכז קהילתי של המערערת ברח' מונטפיורי 3 בבאר שבע (להלן: "הנכס").
נוכח העובדה שהנכס הינו מרכז קהילתי שמתקיימת בו פעילות תרבות, הדרכה והכשרה ולנוכח העובדה שאין לפעילות מאפיינים עסקיים ולעובדה שמדובר בגוף המתקיים במידה רבה על תמיכות מתקציבים ציבוריים, המסקנה היא שאין לחייב את הנכס על פי הסיווג היקר המיועד לגופים עסקיים רווחיים.
המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה, לא הראתה כי במקום אחר היא מסווגת באופן מופחת בנכס דומה, ולא סתרה את חזקת התקינות הניצבת לעירייה, ועל כן, יש לדחות את הערעור.
אילו הייתה בצו הארנונה הגדרה שיורית של "נכסים אחרים" כפי שהייתה בעיריית תל אביב בעניין הבימה, היה מקום לשייך את נכס המערערת אליה, ואולם, בנסיבות המתוארות לעיל ונוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את הערעור באופן שנכס המערערת יסווג לפי סעיף 13.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיון בסעיף 4(א)(IV) לפקודה מלמד כי הפטור מתשלום ארנונה למוסד חינוך מותנה בקיומם של מספר תנאים מצטברים: המדובר הוא ב"מוסד חינוך".
...
ולסיכום – ראוי להזכיר ולהדגיש את ההלכה לפיה ביהמ"ש המינהלי אינו שם עצמו במקום הרשות המנהלית אלא בודק אם החלטת הרשות המנהלית היא סבירה.
אשר על כן ולסיום העתירה נדחית.
העותרת תשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו