מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פטור מארנונה למוסד חינוכי

בהליך דנ"מ (דנ"מ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בשנת 2006 ביקשה המבקשת מהמשיבה 1, הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים (להלן: הממונה), לקבל פטור מארנונה מכוח אותו סעיף וסורבה לנוכח העובדה שאינה עומדת בקריטריון שנקבע בחוזר המנכ"ל לפיו עליה לפעול "בתוך קהילת הרשות המקומית" ולשרת "בעיקר את תושבי אותה הרשות המקומית". המבקשת פנתה לממונה בשנית בבקשה לפטור מארנונה על בסיס סעיף 4(א)(IV) לפקודה, המעניק פטור מארנונה למוסד חינוך שתכליתו אינה הפקת רווח כספי.
...
חוות דעתו המפורטת, הנשענת גם בהרבה על משפט משוה, מקובלת עלי, אף שאיני מקל ראש בעמדה שהביעו חברי השופט דנציגר ושאליה הצטרפו חברינו הנשיא (בדימ') והשופטים ג'ובראן ועמית.
הסעיף - זה לשונו לעניין אי הטלת ארנונה במקרקעין אשר: הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד-חינוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפושה משמשים לאותו מוסד –חינוך –כגן ילדים, בית ספר סמינר או בית ספר מקצועי, או כבית חינוך לעוורים, לאילמים או לחרשים או כספריה ציבורית" כשלעצמי סבורני, כי הפקודה כנתינתה וביסודה נתכוונה ל"עיר קטנה ואנשים בה מעט" (קהלת ט"ו, י"ד) ולנסיבות בהן יש לציבור המקומי עניין במוסד בו עסקינן, להוציא המקרים שהפטור בהם ניתן מטעמים היסטוריים אשר שרשיהם עוד בתקופה העותמאנית (כמו קונסוליות ומוסדות דת).
לענייננו משמעות הדבר כי הרשויות מחויבות ליטול עליהן חלק ניכר יותר מן הפעילות בתוכן, ואם כך - ריבוי הפטורים עומד בניגוד למגמה זו. כך - סבורני - פרשנות הדין הקיים.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

וכפי שנאמר גם בעת"מ (חי') 1041-05-13 מכללת מר אליאס, איעבלין נ' המועצה המקומית איעבלין (בהקשר לסעיף אחר בפקודת הפטור, המעניק פטור מארנונה למוסד חינוך שאיננו פועל למען הפקת רווח כספי) כי "המבחן המרכזי הנו מבחן התכלית, המטרה שלמימושה פעל מוסד החינוך בנכס. לצורך כך אין חשיבות האם נצברו לו רווחים בפועל, בתקופה מוגדרת כלשהיא, אם לאו, שכן הפטור מוענק למוסד שתכליתו אינה להפקת רווחים" (שם, בפסקה 31).
...
לסיכום חלק זה, המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח, כי בית העלמין אינו משמש או לא שימש למטרות רווח.
כך, בענין עת"מ (ת"א) 2075/06 חברה קדישא הרצליה נ' עיריית הרצליה נקבע (בפיסקה 2(ו) לפס"ד) "שהעותרת היא זו המחזיקה בשטחי בית העלמין והיא בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס כמחזיקה בנכס, ולא הנפטרים. לא מדובר גם בהחלטה בלתי סבירה של המשיבה, בצורה כזו הדורשת את התערבות בית המשפט". ובענין עמ"נ (מרכז-לוד) 48048-11-15 קיבוץ עינת אגודה שיתופית נ' המועצה האזורית דרום השרון נקבע (בפיסקה 11) "כי המערער מתחזק את שטח בית העלמין בכללותו ......... החלטת ועדת הערר לפיה יש לראות במערער, שהינו החוכר של המקרקעין והמפעיל את בית העלמין, כמחזיק בשטח בית העלמין כולו, הינה החלטה סבירה, ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות". ובית המשפט העליון בבר"ע על פסק דין זה (בר"ם 2985/17), (בפיסקה 8) אמר כי "בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי ההחלטה לראות בקיבוץ כמחזיק הנכס לצורך חיובו בארנונה סבירה בנסיבות הענין, ולא מצאתי כי יש עילה למתן רשות ערעור בהתייחס לקביעה זו". לסיכום חלק זה, אינני רואה כל עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר, כי המערערת היא היא "המחזיקה" של בית העלמין, ובתור שכזו, מחויבת בתשלום הארנונה בגין בית העלמין.
סיכום הערעור נדחה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

האם זכאית העותרת לפטור מארנונה הניתן למוסד חינוך על פי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מסי הערייה ומסי הממשלה פיטורין – 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין"), גם עבור משרדיה הנמצאים בבנין מסחרי ומשמשים כמשרד לצורך הניהול השוטף של כל הפעילות הפדגוגית, המינהלית והאדמיניסטרטיבית שלה.
...
אני דוחה את טענת העותרת לפיה יש להתייחס אל בקשתה לפטור מארנונה כאל השגה שלא נענתה.
סוף דבר אני דוחה את העתירה.
המערערת תשלם למשיבה את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשעור של 10,000 ₪.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענתה "אין כל צל של ספק כי האפשרות של מעון לקשישים, לא עלתה על דעתם [של משתתפי הדיון], כלל". העיריה מוסיפה ומפנה בתמיכה לטענתה לדברי יו"ר ועדת הכספים בהצגת הצעת חוק ההסדרים לקראת הקריאה השניה והשלישית, בה אמר "התקבלו הסתייגויות של חברי הכנסת.... ולפיהן יימשך המצב שלפיו לא תשולם ארנונה על-ידי מוסדות חינוך, בתי-ספר, מעונות-יום וגני ילדים". הערייה טוענת כי גם ההקשר החקיקתי תומך בפרשנות לפיה סעיף הפטור מעניק פטור מלא למעונות יום לילדים בלבד.
...
השופט ס' ג'ובראן: לאחר שעיינתי בחוות דעתה של חברתי השופטת מ' נאור ובהערותיו של חברי השופט א' רובינשטיין, מצאתי לנכון לצרף דעתי לדעתם.
משכך, פנתה חברתי לבחינת התכלית האובייקטיבית של החקיקה, וזו הובילה אותה למסקנה כי הפרשנות על פיה המשיבה פטורה מתשלום הארנונה היא הפרשנות הראויה.
נוכח כל האמור, אני מצטרף לחוות דעתה של חברתי, השופטת מ' נאור, ולהערותיו של חברי, השופט א' רובינשטיין.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נוכח טענות שהועלו לפיהן ניתן לקבל פטור מארנונה למוסד חינוכי וכי פטור צפוי להיתקבל בזמן קרוב, נכון היה בית המשפט לאפשר מיצוי הליכים אלה לתקופה מוגבלת.
...
לאחר שעיינתי בבקשה על כל שצורף לה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו