פטור מארנונה לחברה ממשלתית ללא מטרות רווח

בהתייחסות המסכמת של יועמ"שית הערייה בסיום פרוטוקול ישיבת השימוע צוין, בין היתר, כי "אם את כל הנתונים הייתם פורסים בפנינו יכול להיות שהיינו נותנים את הדעת בחוזה בשל ההפרדה בגופים, בשנים האחרונות". כן, התבקשו הרב מגד ומנכ"ל הרשת לנסח "פנייה לועדה ובה בקשה לאפשר הפעלת צהרון באמצעות גוף אחר שהנו ללא מטרת רווח וזאת לאור העובדה כי זכות השמוש במבנים צבוריים ניתנה ללא תמורה". לטענת התובע, לאחר ההבהרה של ראש העיר ויועמ"שית הערייה, התובע נטל חלק בהצבעה בלב שלם ומתוך הבנה מוחלטת שהוא אינו מצוי בנגוד עניינים.

במסגרת סעיף 26.1-26.4 לכתב התביעה פירט התובע את הפרסומים המכפישים מצד הנתבע בקשר עם טענותיו והמלל הנטען שצוין בהם: 'מסרונים בווטצאפ מיום 14/5/19': "שורה ארוכה של עבירות נעברו כאן לכאורה-עקיפת חוק חובת המכרזים, הצבעה תוך ניגוד עניינים (עבירה שדינה שנת מאסר בפועל ושיש עמה קלון) הסתרת מידע מחברי המועצה, הפרת הסכם וכמובן שימוש פרטי לצרכי רווח במבנה ציבור שנמסרו ללא עלות/מינימאלית-כן, בכסף של כולנו". פירסום ברשת הפייסבוק מיום 14/5/19 בדפים: "ראש העין הותיקה", "תושבים לא אדישים", "מעורבים בראש העין", "הפרלמנט של ראש העין", "הפורום-ראש העין", "פסגות אפק, ראש בעין", "פסגות אפק ראש העין - השכונה החדשה" ושכלל את המלל: "שורה ארוכה של עבירות נעברו כאן לכאורה-עקיפת חוק חובת המכרזים, הצבעה תוך ניגוד עניינים (עבירה שדינה שנת מאסר בפועל ושיש עמה קלון) הסתרת מידע מחברי המועצה, הפרת הסכם וכמובן שימוש פרטי לצרכי רווח במבנה ציבור שנמסרו ללא עלות/מינימאלית-כן, בכסף של כולנו". זאת, בפוסט האמור שולבה תמונה של התובע לצד ראש העיר, תחת הכותרת "חשיפה". פירסום ברשת הפייסבוק מיום 26/5/19 בדפים: "ראש העין הותיקה", "תושבים לא אדישים", "מעורבים בראש העין", "הפרלמנט של ראש העין", "הפורום-ראש העין", "פסגות אפק, ראש בעין", "פסגות אפק ראש העין - השכונה החדשה" ושכלל את המלל: "באמת אין גבול-עריית ראש העין גם פטרה מתשלום ארנונה וגם משלמת (על חשבוננו) את המים בגנים והצהרונים של מישפחת אדוארד. כאמור, עריית ראש העין מקצה 8 מבני ציבור (באמצעות עמותה-חינם וללא מיכרז ) לחברת טופז בע"מ-שבבעלות ובניהול שני אחיו של עו"ד ישי אדוארד-סגן ומ"מ ראש העיר ויו"ר הועדה לתיכנון ובניה (שחרף ניגוד עניינים מובהק נותר במליאה והצביעה פעמיים בעד ההקצאה)". זאת, גם כן בשילוב תמונה של התובע לצד ראש העיר, תחת הכותרת "חשיפה 2". פירסום בדוא"ל בתפוצה נרחבת, מיום 14/5/19: "הן חברי המועצה הנכבדים, והן היועמ"ש מתבקשים בזאת להורות ולפעול כדלקמן[...]3. להגיש תביעה אישית כנגד ראש העיר מר שלום בן משה וכנגד ס/מ"מ עו"ד ישי אדוארד על: א. הסתרה והצבעה תוך ניגוד עניינים ביודעין לכאורה-אשר לכאורה עולה עד לכדי עבירת הפרת אמונים, או אפילו עבירת שוחד...". לטענת התובע, המדובר בפרסומים מפירים ופוגעניים אשר בגין כל אחד מהם הוא זכאי לפצוי כספי סטאטוטורי, ללא הוכחת נזק, מכח חוק איסור לשון הרע.

לכאורה הערייה לא יכלה לדעת על הפרת ההסכם - אולם חברת טופז קיבלה תמיכות מתקציבי ממשלה ממשרד התמ"ת בסך 11,495,903 ₪ (בין השנים 2012-2018) בעבור הפעלת צהרונים/מעונות יום/משפחתונים באותם מבני ציבור ובאותו סמל מוסד של הגנים.

אם לא היה די בכך, הרי שמבדיקה שערך הנתבע עולה כי גני ילדים/צהרונים/מעונות יום פטורים מתשלום ארנונה ואת חשבון המים משלמת הערייה.

...

בכל הקשור לקיומו של עניין ציבורי הרי שאין לי להפנות בנדון אל קביעתי בעניין זה כפי שעמדתי עליה בהגנה "אמת הפרסום". הנה כי כן, לסיכום חלק זה של בחינת ההגנות שלתחולתן טען הנתבע, הרי שמצאתי בכלל הפרסומים שקבעתי שיש בחלק מתוכנם כדי להוות לשון הרע, כי הינם חוסים תחת הגנת סעיף 14 והגנת סעיף 15(9) לחוק איסור לשון הרע כאשר המכתב מיום 14/5/19 חוסה בנוסף תחת "פרסום מותר" לפי סעיף 13(9) לחוק.

סוף דבר: לאור כל האמור, התוצאה הינה כי התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

ביום 28.3.2018 פנה המועדון למנהל הארנונה בעריית רמת גן (הוא המשיב 1; להלן: מנהל הארנונה או המשיב) בהשגה על שומת הארנונה לנכס לשנת 2018 (להלן: ההשגה על שומת הארנונה לשנת 2018 או ההשגה), וטען, בעקרם של דברים, כי בהתאם להוראת סעיף 5(ח) לפקודה שקובעת כי קרקע או ביניין שמשמשים "אך ורק לצרכי אספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח [ההדגשה הוספה – ע' פ']" יהיו פטורים באופן חלקי מתשלום ארנונה כללית (להלן: הוראת הפטור), זכאי הוא לפטור מתשלום ארנונה בשל הפעילות הספורטיבית שמתבצעת במרבית שטחי הנכס.

היועצת המשפטית לממשלה (היא המשיבה 2; להלן: היועצת) חזרה על עמדתה העקרונית כפי שזו הובאה לפני הערכאה קמא, ובכלל זה עמדה על כך שיש לפרש את הוראת הפטור כך שנידרש שתנאי הפטור – קרי שבנכס מתקיימת פעילות ספורט או תרבות הגוף וכי פעילות זו נעשית שלא למטרת רווח – יתקיימו ביחס לכלל שטחי הנכס.

דיון והכרעה כידוע, יש לסווג נכס לצרכי ארנונה לפי השמוש שנעשה בו בפועל (בר"ם 8267/20 מנהל הארנונה בעריית תל אביב-יפו נ' שובל ניהול השקעות בע"מ, פסקה 10 (24.4.2023); בר"ם 991/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' בית ארלוזורוב חברה בע"מ, פסקה 12 (5.8.2018); עע"ם 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע"מ נ' עריית תל אביב-יפו, פסקה 12 (4.9.2012)).

...

ביחס לעמדת היועץ טוען המבקש כי על אף שזו מקובלת עליו ברמה העקרונית, אין הכרח בהגשת בקשה מוקדמת לפיצול הנכס וכי ניתן להגיש את הבקשה גם במסגרת השגה על שומת הארנונה.

בהקשר זה, קבעה הוועדה כי: "איננו מקבלים את עמדת המשיב בכל הנוגע למבחני פיצול הנכס בנוגע לשימושים שונים. לטעם הועדה, וגם בשל פסקי הדין שצוטטו לעיל, פיצול הנכס ראוי ואפשרי, ללא כל קושי [ההדגשה הוספה – ע' פ']" (סעיף 56 להחלטה).

הכרעתו המנומקת של בית משפט קמא בשאלה זו מקובלת עלינו ולא ראינו ליתן בה רשות לערער (ראו והשוו: בר"ם 2949/20 קהלת עדת הבוכרים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פסקה 7 (14.4.2022); בר"ם 6589/15 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים נ' זעירא (23.12.2019)).

סוף דבר: אציע לחבריי שנקבל את הערעור בכל הנוגע לשאלת האפשרות לפיצול הנכס במקרה דנן, וכי התיק יוחזר לבית המשפט לעניינים מינהליים שיכריע בערעור המשיב על הכרעת ועדת הערר בשאלה זו. בנסיבות העניין, אציע כי המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך 20,000 ש"ח. המשנה לנשיאה השופט א' שטיין: אני מסכים.

הועדה קבעה, בין-השאר, כי בתי-ספר צבוריים שאינם מתנהלים למטרות רווח ממילא פטורים מארנונה לחלוטין, מכוח פקודת הפיטורין; ועל-כן הסווג "בתי-ספר צבוריים" בצו המיסים, מתייחס לבתי ספר הפתוחים להרשמה לציבור הרחב.

החקיקה האמורה החליפה את ההסדר הנורמאטיבי שחל עד אז, במטרה לצמצם את שיקול הדעת הנרחב של הרשויות המקומיות, ולקבוע קריטריונים אחידים וטווח תעריפים מוגדר לנכסים מסוגים שונים (עע"ם 7749/09 אורט ישראל חב' לתועלת הציבור נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים (30.11.11); ועמ"נ (י-ם) 22252-02-17 מנהל הארנונה בעריית ירושלים נ' מכון תמר בע"מ (10.10.17)).

מתעוררת שאלה כבדת משקל, האם התכלית החקיקתית, שעומדת ביסוד הענקת הנחה בארנונה ל"בית ספר צבורי", נועדה ליתן פטור מארנונה לכל הגופים הפרטיים המעבירים חוגים, השתלמויות והכשרות מקצועיות שונות; כאשר לא קיימים אינדיקאטורים נוספים שיש בהם כדי לבסס את הסווג כ"בית-ספר צבורי" על-פי "מבחן הציבוריות", בזיקה לשאלות של מימון, תמיכה ופקוח על-ידי משרדי הממשלה, מעבר לעצם העובדה שמדובר במוסד שפתוח לציבור הרחב.

...

סיכומם של דברים: בדומה למסקנתו של השופט א' דראל בעמ"נ 2252-02-17, בעניין מכון תמר, סבורני כי בנתונים של המקרה הקונקרטי, ולנוכח מאפייני הפעילות של המשיבה כמפעילת "קורס בישול", גם אם נניח לטובתה כי היא אכן "בית-ספר", ואינני קובע דבר בעניין זה, הרי שלא ניתן להגדירה כ"בית-ספר ציבורי", זאת בהתחשב במכלול המאפיינים הרלבנטיים, בהתאם לאינדיקטורים שנקבעו בפסיקה.

התוצאה על יסוד האמור לעיל, הערעור מתקבל.

המשיבה תשלם למערער הוצאות בסכום כולל של 20,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ח באדר א' תשע"ט, 5 במארס 2019, בהיעדר הצדדים.

כך בע"א 1130/90 חברת מצות ישראל בע"מ נ' עריית פתח-תקוה, פ"ד מו(4) 778, 785 (1992) אומר בית המשפט, כי "[...] מטרתה העיקרית של הארנונה העירונית היא לאפשר מתן מכלול של שירותים לתושבי העיר [...]". הישתתפות רחבה ושוויונית של כלל הנהנים משירותי הרשות, הנם על כן מאבני היסוד של החקיקה בתחום המיסוי המוניציפאלי.

] (א) התמיכה הממשלתית ו/או העירונית שניתנה למוסד אינה עולה על 50% מהכנסותיו הכוללות של המוסד (דין תמיכה מהסוכנות היהודית כדין תמיכה ממשלתית).

קריטריון מס' 3 בוחן האם פעילותו של המוסד המבקש פטור, היא פעילות עסקית והאם הוכח כי אינו פועל למטרות רווח.

...

גביית שכר לימוד, דמי השתתפות של תלמידים וכדומה אינם שוללים מניה וביה את המסקנה כי המוסד יוכר כמוסד מתנדב ובתנאי שעיקר הפעילות תמומן ממקורות חיצוניים שאינם בגדר התשלום שמשלם התלמיד.

אעיר כי רק לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט ולאחר קבלת תגובת המשיב לבית המשפט מיום 20.9.2018 פנתה העותרת בשנית לקבלת המלצה והפעם צירפה גם המלצה מיום 28.10.2018 אלא שהמלצה זו לא הומצאה לממונה על המחוז וניתנה רק לאחר תחילת הדיונים בתיק זה. ברי כי המלצה זו יכולה לבסס בקשה חדשה אך אינה יכולה להצדיק התערבות בהחלטת הממונה שניתנה על פי המסמכים שהוצגו לו. סוף דבר בשים לב לכל האמור, איני מוצא מקום להתערב בהחלטת המשיב 1 - הממונה על המחוז במשרד הפנים, שלא להעניק לעותרת פטור מתשלום ארנונה על פי סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין.

על-כן, אני דוחה את העתירה.

בתביעתן עתרו התובעות למתן סעד הצהרתי, לפיו יוכרז שהן מוסד חינוך המחזיק בכל האישורים הנדרשים בחוק לצורך קבלת פטור מתשלום ארנונה, בהיותן מוסד ללא כוונת רווח, וכן מוסד חינוכי כהגדרת המונח בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין").

עוד טענו התובעות כי הן עונות להגדרת "רשות חינוך". בהקשר זה יצוין כי סעיף 5ג (ה)(3) לפקודת הפיטורין קובע כי לא תוטל ארנונה על: "מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית)". עוד עתרו התובעות, כי יינתן סעד הצהרתי, לפיו האוסר על עריית חיפה לבצע עיקולים, או לנקוט בכל הליך גביה אחר בכל הקשור בתשלומים שמועברים למטרות חינוך לחשבונותיהן של התובעות בבנק הבנלאומי ובבנק אוצר החייל.

הן והחברות הנוספות שבמארג החברות פעלו להגשת השגות ועררים, שהסוגיה העיקרית בהם הייתה בירור הזכאות לפטור מארנונה בשל היותן מוסד חינוך בהתאם להוראות פקודת הפיטורין, וטענות אלה, הן של התובעות, והן של חברות נוספות במארג החברות – נדחו.

...

העיריה העלתה טענות נוספות בגינן לטענתה יש להורות על סילוק התביעה על הסף (שיהוי, מעשה בית דין ושימוש לרעה בהליכי משפט), אך משעה שהגעתי למסקנה שהתביעה אינה בסמכותי העניינית, איני רואה צורך להידרש לטענות אלה.

סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, דין התביעה להימחק בשל חוסר סמכות עניינית.

בנסיבות העניין, נוכח השיהוי מצד העיריה בהגשת הבקשה לסילוק התביעה (בקשת הסילוק הגשה כשנה וחודש לאחר הגשת התביעה), אני קובעת שכל צד יישא בהוצאותיו.