פטור מאגרת בית משפט בשל מצב כלכלי קשה

המשיבות ציינו כי הנזק הנטען בתביעה שכנגד הנו בסכום גלובלי עצום של 3,000,000 בגין "עיכוב בקידום הפצת השיטה" ו- "יצירת מיכשול שיווקי" תשובת המבקשת 1 לתגובת המשיבות: המבקשת 1 טענה כי בגלל מצבה הכלכלי הקשה, אין לה מזה חודשים רבים שירותים של רו"ח ו/או הנהלת חשבונות מפאת חובות לגורמים אלה שמסרבים לתת שירות עד לכסוי החובות אליהם.

הפרמטר הראשון - היכולת הכלכלית : לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפטור מאגרה לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבה הכלכלי, להמציא פרטים על רכושה ומקורות הכנסתה ולתמכם במסמכים מתאימים - ראו לעניין זה ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (ניתן ביום 21.2.07); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפרוק נ' עריית תל אביב יפו (ניתן ביום 30.1.07).

...

עילת התביעה וסיכויי ההליך: יתרה מזו, המבקשת 1 הגישה את התביעה שכנגד בשמה ובשם המבקש 1 – מר ציסר ללא יצוג עו"ד. זאת לצד העובדה כי הם לא צירפו לתביעתם הנגדית חוו"ד של מומחה, שניתן לחקרו על הנזקים הנטענים וחישובם, דבר שיש לו השפעה לרעת המבקשים על הערכת סיכוייה של התביעה, במסגרת בקשה זו. אשר לכל המקובץ לעיל, אני דוחה את הבקשה.

טענות הצדדים: לטענת התובע, בשל מצבו הכלכלי הקשה, תשלום האגרה יבוא על חשבון צרכי יסוד אחרים שלו ושל בני משפחתו ויכביד עליו עד מאד.

ההלכה היא כי "על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו" (ראו בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים).

...

לאחר עיון בנספחי הבקשה נחה דעתי כי עלה בידי המבקש להראות כי אכן אין בידיו כספים נזילים ופנויים לטובת תשלום האגרה.

"בנסיבות שכאלה, נראה לי שראוי היה לפסוק הוצאות בסכום גבוה יותר באופן משמעותי, לטובת המשיבה. זאת, הן משום שהכנת כתב ההגנה וההגעה לדיון עם בן זוג לתמיכה רגשית "שווים" יותר מאשר 500 ₪, והן משום שבנסיבות בהן תביעה אינה אלא המשך למסכת הטרדות, נכון היה לעשות שימוש בהוראות תקנה 151(ג) לתקנות סדר הדין אזרחי, לתקן במעט העוולה הבאה לידי ביטוי בעצם הגשת ההליך.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית הבקשה.

נטען כי בשל מצבו הכלכלי הקשה נאלץ לבקש הלוואות מבנק הפועלים על סל של 15,000 ₪ ועל סך של 20,000 ₪ וכן הלוואה נוספת על סך של 15,000 ₪ מחברת ויזה (נספחים כב'1 – כב' 3 לבקשה).

בהתאם לתקנה 14א' לתקנות, על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר בו יפרט: "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". על המבקש לחשוף בפני בית המשפט כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להזקק לבקשה לפטור מאגרה.

...

לסיכום סוגיה זו. שיעור האגרה הנדרש בהליך שלפני הינו בסך של למעלה מ- 1,200,000 ₪ (מחצית ראשונה ושניה).

מכל המקובץ, די בכך בכדי לדחות הבקשה שלפני.

מכל אלו, אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

מכאן העירעור שלפנַי, בגדריו חוזרים המערערים על בקשתם לקבלת פטור מאגרה וערבון בשל מצבם הכלכלי הקשה שנוצר לאחרונה.

עוד מבקשים המערערים, כי בית המשפט יאפשר להם להגיב לתשובת המשיבה לבקשתם לקבלת פטור מאגרה וערבון.

...

דין הערעור להידחות.

כמו כן, אני מורה למזכירות בית המשפט שלא לקבל עוד לרישום בקשות כלשהן שיוגשו על ידי המערערים בתיק ע"א 1062/20 ובהליכים המסתעפים ממנו עד להסדרת תשלום זה במלואו, וכן תשלום כל ההוצאות אשר הושתו עליהם בכל ההליכים כאמור.

עוד טוען המבקש כי מצבו הכלכלי קשה, דבר הנלמד בין היתר מכך שמצוי הוא בהליך פשיטת רגל.

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כי על המבקש פטור מאגרה, לצרף תצהיר שבו יפרט "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בנוסף, על המבקש פטור מאגרה מוטלת חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להזקק לבקשה לפטור מאגרה [ראו, למשל, רע"א 7764/05 יחזקאל ****י נ' פרקליטות המדינה ואח' (31.5.2006), וכן ע"א 254/07 לפיד נ' סמואל (21.2.2007)].

...

לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט קמא ובזהירות המתבקשת אומר, כי בשלב הנוכחי סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים.

התוצאה דין הבקשה לפטור מאגרה ולפטור מערובה להידחות, וכך אני עושה.

המערער ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה הנדרשת עד ליום 23.4.2021.