פטור מאגרות משפט לנפגעי תאונות דרכים המיוצגים בסיוע משפטי

המבקש הגיש תביעה כספית לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, נגד חברת הביטוח שביטחה את מכוניתו, ולחלופין נגד 'קרנית'.

ביוני 2015 הגיש המבקש תביעה נגד לוטן על סך של 7 מיליון ₪, היא התביעה העומדת במוקד ההליך דנן, במסגרתה טוען המבקש כי לוטן התרשל בייצוגו, וכתוצאה מכך נפסק לו פיצוי בסכום בשיעור נמוך בהרבה מזה שהיה זכאי לו. לצד התביעה הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרת בית משפט, וטען כי מצבו הכלכלי הקשה אינו מאפשר לו לשלמהּ מן הטעמים הבאים: נכותו, שבגינה הוא אינו מסוגל לעבוד לפרנסתו; הוא אב ל-8 ילדים, כולם סמוכים על שולחנו; אין לו הכנסה נוספת למעט הקיצבאות אותן הוא מקבל מאת המוסד לביטוח לאומי; ואין לו מקור כלכלי אחר בו יוכל להסתייע לשם תשלום האגרה.

לטענת המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי להפחית את סכום אגרת בית המשפט כדי מחצית אינה מסייעת בידו, שכן ידו אינה משגת לשלם סכום כסף זה, וההחלטה שקולה לדחיית בקשתו.

לדבריו, "כל מסקנה אחרת חוטאת למציאות המשפטית ופוגעת בזכות הגישה לערכאות – זכות חוקתית מהמעלה הראשונה". דיון והכרעה בטרם דיון לגופו של עניין, אבקש להתייחס לאופן היתנהלותו של המבקש למן מתן ההחלטה על-ידי בית המשפט המחוזי ועד להגשת הבקשה לעיכוב ביצוע.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

לאמור, ומסקנה זו מתחייבת גם מן השכל הישר, לבית המשפט נתון שיקול הדעת באיזו מידה לפטור את המבקש מתשלום אגרה, אם בכלל.

סיכומם של דברים: הבקשה נדחית; המבקש ישלם את סכום אגרת בית המשפט שקבע בית המשפט המחוזי עד ליום 15.12.2015.

מאחר ויש בבקשות מאפיינים דומים, היות התובעים מיוצגים ע“י עורך דין שמונה מכוח חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972 (להלן: "חוק הסיוע המשפטי") והיות התובענות נוגעות לפצוי בגין ניזקי גוף ע“פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל“ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ומאחר והבקשות מעוררות שאלה דומה של משפט ובעיקר את השאלה האם ניתן להחיל את המנגנון של פטור המותנה בתוצאת ההליך הקבוע בתקנה 14 (י) לתקנות בתי המשפט אגרות, תשס“ז - 2007 (להלן: ”התקנות“) על מי שזכאי לפטור מכוח תקנה 19 לתקנות החלטתי לידון בהן במאוחד והחלטתי זו תחול על התיקים המצוינים בס' 1 להחלטתי ועל תיקים אחרים באותם עניינים שיש בהן בקשות תלויות ועומדות.

...

מאחר ויש בבקשות מאפיינים דומים, היות התובעים מיוצגים ע“י עורך דין שמונה מכוח חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972 (להלן: "חוק הסיוע המשפטי") והיות התובענות נוגעות לפיצוי בגין נזקי גוף ע“פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל“ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ומאחר והבקשות מעוררות שאלה דומה של משפט ובעיקר את השאלה האם ניתן להחיל את המנגנון של פטור המותנה בתוצאת ההליך הקבוע בתקנה 14 (י) לתקנות בתי המשפט אגרות, תשס“ז - 2007 (להלן: ”התקנות“) על מי שזכאי לפטור מכוח תקנה 19 לתקנות החלטתי לדון בהן במאוחד והחלטתי זו תחול על התיקים המצוינים בס' 1 להחלטתי ועל תיקים אחרים באותם עניינים שיש בהן בקשות תלויות ועומדות.

במצב כזה השירות המשפטי ניתן כמובן גם לנתבעת שהרי היא סברה כי דרישתו של התובע לפיצוי קודם שהוגשה התביעה אינה מוצדקת ועל כן בחרה שלא להיעתר לדרישה ומתנהל עתה הליך משפטי במסגרתו סבורה הנתבעת כי תשלם פחות ממה שדרש התובע קודם לנקיטת ההליך המשפטי.

סיכומו של דבר, חרף עמדתו של ב“כ היועמ“ש המלומד, סבורני כי ניתן וראוי להחיל את ההסדר הקבוע בתקנה 14 (י) לתקנות גם על מי זכאי לפטור על פי תקנה 19 לתקנות כאמור בענייננו וכך אני מורה.

המזכירות תסרוק את החלטתי זו בשאר התיקים הנזכרים בס‘ 1 להחלטתי ותשלח אותה לנתבעים באשר התיקים.

הטעמים שבבסיס הבקשה בבסיס בקשת הפטור מאגרה עומדים הטעמים העקריים הבאים: מחד, הרצון שכל הצרכנים של מערכת המשפט ישתתפו בעלות של ההליך המשפטי אותו יזמו וכן הרצון להגשים את ייעודו המישני של תשלום האגרה "כמסננת להליכי סרק...ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך", ומאידך, הרצון לאפשר ולממש את "זכות הגישה לערכאות" (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10)).

כמו כן, התובע מציין כי עבר תאונת דרכים במסגרת עבודתו ומקבל קצבת נכות בסך 424 ₪ לחודש מהמל"ל. עם זאת, סבורני שלא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה, כאשר המבחנים הנוהגים הם מחמירים, כאשר פטור יינתן רק לאדם שהוכח היטב שאין באפשרותו כל יכולת לשלם את האגרה, על בסיס נתונים עדכניים מלאים.

בנוסף, ומבלי לפגוע חלילה בפרנסת ב"כ התובע, אילו התובע היה פונה, כפי שפונים רבים ממבקשי פטור מתשלום האגרה, לקבלת סיוע משפטי חינם מהלישכה לסיוע משפטי, והיה נמצא כזכאי לייצוג חינם, הרי שלפי תקנות האגרות היה התובע זכאי באופן אוטומאטי גם לפטור מאגרה בתיק זה. לסיכום סבורני שלא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה, כאשר המבחנים הנוהגים הם מחמירים, כאשר פטור יינתן רק לאדם שהוכח היטב שאין באפשרותו כל יכולת לשלם את האגרה, על בסיס נתונים עדכניים מלאים.

...

בנוסף, ומבלי לפגוע חלילה בפרנסת ב"כ התובע, אילו התובע היה פונה, כפי שפונים רבים ממבקשי פטור מתשלום האגרה, לקבלת סיוע משפטי חינם מהלשכה לסיוע משפטי, והיה נמצא כזכאי לייצוג חינם, הרי שלפי תקנות האגרות היה התובע זכאי באופן אוטומטי גם לפטור מאגרה בתיק זה. לסיכום סבורני שלא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה, כאשר המבחנים הנוהגים הם מחמירים, כאשר פטור יינתן רק לאדם שהוכח היטב שאין באפשרותו כל יכולת לשלם את האגרה, על בסיס נתונים עדכניים מלאים.

על כן, בקשת הפטור-נדחית.

אני קובע תזכורת פנימית בפניי ביום 25.12.16.

לטענת המבקש, בשנת 2002 נפגע קשות בתאונת דרכים וסבל מחבלת ראש ופגיעה רב מערכתית אשר הותירה אותו נכה לחלוטין, ולראיה בביטוח הלאומי נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100% ונכות צמיתה רפואית בשיעור 89%.

המשיבים הגישו תגובה לבקשה לפטור מאגרה ברם, ביהנתן כי המבקש לא הגיש בקשה כגון דא אלא את הבקשה לפטור מערובה בלבד, יוכרו טענותיהם לצורך דיון בבקשה דנן.

עוד טוענים המשיבים כי המבקש מטריד את המשיב 1 ואת בא כוחו במשך שנים, כי המבקש היתחזה כדי להגדיל את הפצוי שנפסק לו במסגרת תביעת הפלת"ד, וכי שיקר לבית משפט קמא כי לא קיבל כתב התביעה בעוד שהוכח אחרת בדיון, וכן כי המבקש מחזיק כסף רב במזומן.

כלומר, מתקין התקנות לקח בחשבון את חסרון הכיס של מי שמיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי, ועם זאת לא מצא לקבוע פטור גורף מהפקדת ערובה.

...

לאור האמור הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי אין טעם לבטל את פסק הדין מיום 22.10.20, וכן חייב המבקש בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪ ובהוצאות המוסר בסך 350 ₪.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להידחות.

בשים לב למהות ההליך ובהינתן העובדה שלא הוכחו נסיבות מיוחדת, הבקשה נדחית לא תופקד הערובה בשיעור של 5,000 ש"י, עד 26.8.21, ישקול בית המשפט למחוק ההליך.

בית המשפט המחוזי בחיפה רחד"פ 68182-03-23 זידאן נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 337288_4 מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת עידית וינברגר המבקש מוחמד זידאן המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד ערן אטלס (נאמן) 3. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים (נושה) החלטה

מוסיפה הנושה, כי אין בבקשה כל נימוק מיוחד המצדיק את הבקשה ומציינת כי הודעת הסיוע המשפטי שצורפה לבקשה הנה הודעה על פטור מאגרה ולא על הסכמה כלשהיא להגשת בקשת רשות ערעור, שהגשתה אין ולא יהיו בה ממצאים חדשים שיסתרו את טענות קרנית בדבר חבות היחיד.

במקרה הנידון, המבקש היה מיוצג גם בבית המשפט קמא ע"י באת-כוחו הנוכחית מטעם הלישכה לסיוע משפטי, והמשיך להיות מיוצג על ידיה גם לאחר מתן ההחלטה מושא בקשת רשות העירעור.

...

לפיכך, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד.

על כן, משלא עלה בידי המבקש להוכיח טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 4.1.23.