פטור מאגרה לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

גם בקשה לפי תקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות הוגשה, גם בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בקשה להארכת המועד לתשלום האגרה והערובה, ובקשה מעודכנת לפטור מאגרה ומערובה.

...

בכל הנוגע לנסיבות המקרה שלפנינו, טוענת המדינה כי אין מנוס משימוש באמצעי חריג זה, של מתן צו חוסם, כמבוקש על-ידה.

כלל הבקשות שהוגשו לאחר הדיון שהתקיים ביום 12.7.2021, כמפורט בפסקה 21 לעיל – נדחות בזאת, בהעדר עילה.

עודנו 'חייבים' התייחסות לעניין הבא: כאמור לעיל (פסקה 12), החלטנו בשעתו לדחות בקשה שהגישו סימון לפסילתנו מלדון בערעור.

הקפדה יתירה בזכות הגישה לערכאות של מתדיין סדרתי טרדני, סופה בהגבלת מימוש זכות הגישה לערכאות של מתדיינים מן השורה שממתינים ליומם בבית המשפט ועיניהם רואות וכלות, התור מתארך, ועשיית הדין והצדק – נדחית.

בבקשת רשות העירעור נטען כי זו פעם ראשונה שבה נידרשת ערכאה שיפוטית לסוגיית הפטור המיוחד שקבע המחוקק בעירעור או בבקשת רשות ערעור שמגיש חייב בתיק הוצל"פ על החלטות רשם הוצל"פ לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

פעמים רבות ערעורים על החלטות רשם הם בעינייני אגרות וערבונות ועל מנת למנוע "מעגל שוטה", שבו בעירעור שיוגש בעיניין אי מתן פטור מתשלום מאגרה או אי מתן פטור מעירבון, יצטרכו להפקיד עירבון או להגיש פטור מעירבון, קבעו כבררת מחדל פטור מהפקדת עירבון.

...

את השלב שבו מצוי המכר והגיע למסקנה כי יש צורך לחייב בהפקדה בערובה.

אין מקום להתערב בשיקול דעתו ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

על פי תקנה 12 (ג)(3) לתקנות, הכרזה, כי חייב הוא פושט רגל, בתקופה של שנתיים קודם לבקשה, תהווה ראייה לכאורה לחוסר יכולת לשלם את האגרה.

עם זאת, גם נפסק, שמצבים המנויים בתקנות כראייה לכאורה לחוסר יכולת לשלם את האגרה, אינם מצדיקים פטור, כאשר לבקשה לא צורפו נתונים נוספים כדוגמת תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי חיוב ( השווה: בשא (ת"א) 6940/09 יפת דורון נ' Best Cyprus Ltd (31.7.09) תא (חי') 977/08 תא (חי') 977-08 טופז מירבי נ' בנק לאומי בע"מ (5.3.09)).

אשר להוצאות: הגם שהכלל הוא לחייב בהוצאות בגין כל בקשה בנפרד ולא להותיר עניין זה לסיום התיק (בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות) מצאתי כי צודק בנסיבות העניין להורות שהוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיום ההליך על מנת שלא להציב מחסומים רבים מידי לפני המבקש כבר בשלביו המקדמיים של הליך זה. המזכירות תשלח שוברים מתאימים לתשלום ותעביר את התיק לקביעת המשך ההליכים כמקובל.

...

לסיכום, בשים לב להכנסה הקיימת בחודשים הסמוכים לתביעה, בהיעדר פירוט לגבי האפשרות לעשות שימוש בכספים המופקדים בקרן הפנסיה, ובהיעדר פירוט מסודר לגבי הוצאותיו של המבקש ולאחר שגם לקחתי בחשבון את עמדת המנהל המיוחד ביחס לאפשרותו העקרונית של המבקש לעמוד בחיוב חודשי גבוה יותר לקופת הכינוס (בקשה שהתקבלה חלקית בבית המשפט המחוזי אך יש מקום לתת לה משקל מסוים בפן העקרוני) מצאתי שאין הצדקה לפטור את המבקש מאגרה בגין הליך זה משלא הוכחה היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום.

נוכח מסקנה זו אין צורך לדון בשאלה אם מדובר בהליך המגלה עילה.

הבקשה אפוא נדחית.

טענות הצדדים בתמצית המבקשת טוענת בין היתר כי בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (להלן: "התקנות") יש לצוות על המשיב להפקיד כתנאי להמשך ההליכים בתיק ערובה בשיעור ריאלי שיבטיח את כסוי כל הוצאותיה.

ועוד, המבקשת טוענת כי תביעת המשיב בתיק ת"א 51857-05-10 נמחקה בשל אי תשלום האגרה וזא תלאחר שנדחתה בקשתו לפטור מהאגרה במסגרתה טען לחיסרון כיס (נספח 2 לתשובה).

...

באשר לקביעת גובה הערובה ובהתחשב בגובה סכום התביעה והיקף ההליכים הצפויים בתיק ומשלא ברור המקור החוקי להגשת התביעה בסדר דין רגיל שעה שעסקינן בתביעה כספית מתחת לסכום של 75,000 ₪ כאשר הדרך הנכונה להגשתה צריכה להיות ב"סדר דין מהיר" הגם שלא ניתנה החלטה שיפוטית מתאימה בענין כמצוות תקנה 78 לתקנות, אני סבור כי הערובה הנדרשת צריך שתהא מידתית ותאזן נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים.

סיכום לסיכום, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, סכום התביעה, סיכויי ההליך, שיעור שכר הטרחה וההוצאות שעשויות להפסק במסגרת ההליך, תוך איזון עם הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני המשיב ראיתי לנכון לחייבו בהפקדת ערובה על סך של 6,000 ₪.

לאור התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את המשיב בהוצאות המבקשת בסכום כולל של 1,800 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

תקנה 6א(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות"), שהייתה בתוקפה במועד הגשת התובענה דנן ושכותרתה "אגרה בבקשה בכתב" קבעה כי "בבקשה בכתב בהליך אזרחי תשולם אגרה לפי פרט 36 בתוספת; בפתח הבקשה יציין המבקש אם הבקשה חייבת באגרה או פטורה מאגרה כאמור בתקנות אלה". תקנה 20 לתקנות האגרות קבעה פטור מתשלום אגרה על בקשות מסוימות, ובכלל זה לדוגמה בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול; בקשה לגילוי מסמכים לפי תקנות 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות"); ו"בקשה לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין בשל קיומו של אחד או יותר מאלה: (א) דיון מקביל; (ב) אבל; (ג) חופשת לידה; (ד) סיבות רפואיות שרופא אישר אותן והאשור צורף לבקשה; (ה) שירות מילואים וצורף לבקשה אישור המעיד על כך".

אלו הם פני הדברים לגבי טענת המבקשים שיש לקרוא את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ואת תקנות האגרות בהרמוניה חקיקתית, כך שהגדרת "בקשה בכתב" תהיה זהה בשניהם.

...

מכל מקום, אף אם התנהלות המדינה בגביית או אי גביית אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה מעוררת שאלות, ואיני קובע שכך הם פני הדברים – בהתחשב בכל האמור לעיל ובפרט העובדה שלא נערך כל שינוי בתקנות האגרות וכי אין מחלוקת שבדין נגבתה אגרה על בקשה טכנית קודם לתקנות סד"א החדשות, הפרשנות הלשונית התומכת בכך שאגרה היא בקשה בכתב, אמירתו המפורשת של מחוקק המשנה לגבי מוסד הפניות שאינה גורעת מהחיוב באגרה, והתכלית האובייקטיבית – אין בהתנהלות המשיבה בבית המשפט למשפחה כדי להטות את הכף לפרשנות המבקשים.

בענייננו – פרשנות החקיקה הרלוונטית מביאה אותנו למסקנה ברורה ואין כל ספק פרשני.

עילת תביעה אישית וטענות נוספות משהגעתי למסקנה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בעילת התביעה האישית של המבקשים ובטענות נוספות שהעלו הצדדים כגון האם התביעה מיצתה את עצמה בשים לב לפקיעת הוראת השעה, הקשיים הנטענים להשבת הכספים וכיו"ב. סוף דבר בקשת האישור ביחס לעילת הפניות נדחית משאין אפשרות סבירה כי השאלות המשפטיות יוכרעו לטובת הקבוצה.