פטור מאגרה לכונס נכסים רשמי בתביעה בשם חברה בפירוק

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 14.12.22 פר"ק 43214-09-13 טובים ואח' נ' גיאו בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ ואח' לפני כב' השופטת חנה פלינר בעיניין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 ובעניין: גיא בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ החברה ובעניין: עו"ד דוד אמסל המנהל המיוחד ובעניין: 1. בנימין ברכה 2. חברת לשם (ד.נ.) טכנלוגיות בע"מ המשיבים ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונס החלטה

השני – משרד ריק בבית הדר דפנה אשר הוגדר בעריית תל אביב כבית כנסת (וזאת על מנת להנות מפטור מתשלום ארנונה).

היתנהלות החברה והעומד בראשה באופן נהולה ובמהלך הליך הפרוק עם כניסת החברה להליך הפרוק, התברר כי החברה לא הגישה דו"חות, לא שילמה אגרות שנתיות ולכאורה לא היו לה נכסים והכנסות.

בנוסף, מספר חודשים לאחר תחילת הליך הפרוק, נודע למפרק על קיומו של הליך בבית משפט מחוזי בירושלים [ה"פ 46106-04-14] בפני כב' השופט פרקש תחת הכותרת "בקשה בהסכמה למינוי כונס נכסים לאכיפת איגרת חוב ושטרי משכנתא". באותו הליך חתם ברכה בשם חברת "תכן תעשיות כבדות" (חברה בבעלותו) ובשם החברה בפרוק על הסכמה למינוי כונס נכסים אשר היה אמור למכור את הנכס בעטרות, וזאת חרף היות החברה בפרוק ועל אף שלחברה בפרוק אין כל חוב כלפי חברת תכן.

ויתור תביעות הדדי של בעל המניות או כל מי מטעמו כלפי בעלי התפקיד וכונס הנכסים והנושים, וויתור הדדי של אותם גורמים כלפי בעלי המניות, כך שיהיה ברור שאף צד לא יכול להגיש תביעות או דרישות כספיות נוספות או "לפתוח חשבונות עבר". והכל להותיר דף נקי עד ליום שבו יבוטל צו הפרוק".

...

לאחר ששמעתי את הדברים והובא לידיעתי כי המשקיעה אכן שילמה סכומים כאלו ואחרים בתיק זה, קבעתי כדלקמן: "כפי שציינתי בתחילת הדיון, עיקרו יועד לשאלה האם להורות על המשך הליכי המימוש אם לאו. לא הסתרתי את הקשיים והבעיות באימוץ החלופה שהוצעה על-ידי המשקיעה והיא, קיום המתווה, על אף שלא קיבל אישור סופי של בית המשפט. הצדדים אשר היו באולם ובכלל זה נושים, ואף נושים פרטיים (עיריית ת"א ועיריית חולון), ציינו בפני כי אם יקבלו את כספם ואם תהיה עמידה במלוא התנאים שנזכרו בזמנו בהחלטה, הם לא יתנגדו לאישור המתווה.

לצורך כך, משהה אני את החלטתי בבקשות היום עד ליום ג' 13.12.22 שעה 13:00.

באשר לערבות שהופקדה – בהסכמת הנוכחים שהיו באולם; לנוכח האמור בסעיף 34 לעיל; מאחר והוצהר על ידי סילבר כי הכספים הופקדו על ידו או מי מטעמו (המשקיעה); מאחר ולטענתו השקיע סכומים נוספים (וכל המחלוקות, אם תהיינה, בינו לבין ברכה לא תתבררנה במסגרת תיק זה) – מורה אני על השבתה לידי המשקיעה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 32527-10-15 חברת יהלומי אלול בע"מ נ' יהלומי בן- דור בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:49 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט – 1999 פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 ובעניין: יהלומי בן דור בע"מ החברה ובעניין: 1. אביעזר בן דור 2. תומר בן דור שניהם על-ידי ב"כ עו"ד יואב סברוב וע"י עו"ד יהודה ברמי המבקשים ובעניין: עו"ד אורי גיל לעצמו המנהל המיוחד ובעניין: כונס הנכסים הרישמי על-ידי ב"כ עו"ד סיון קאופמן הכנ"ר החלטה

עוד נטען כי שקולי מדיניות תומכים בדחיית הבקשה, ובין היתר נוכח אי תשלום ההוצאות שנפסקו בהחלטות קודמות בתיק הפרוק דנן; העובדה כי המבקשים הגישו בקשה לפטור מאגרה במסגרת התביעה הכספית במטרה לגלגל את עלות ההליך על כתפי הציבור; כי האנטרס הצבורי תומך בחיסול החברה שהליך פירוקה החל לפני למעלה מ-7 שנים, בעוד שהמבקשים קיבלו את יומם בבית המשפט בפני מספר רב של ערכאות, כאשר יהיה ראוי לסיים את הטיפול בהליך לאחר זמן כה ממושך; ולבסוף, כי המטרה האמיתית מאחורי הגשת התביעה הכספית הנה עיכוב הליכי מימוש דירת המגורים של אביעזר בן דור המשועבדת לבנק.

לשם כך, בדרך כלל שומה על בעל התפקיד להיוועץ עם בית המשפט ולהציג בפניו את הלבטים וההתחבטויות בקשר להגשת תביעה מחוץ להליך חידלות הפרעון (ראו את החלטותיי לאחרונה בחדל"ת (מחוזי ת"א) 69238-06-20 סטרווד ווסט לימיטד נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (נבו 12.2.2023); פר"ק (מחוזי ת"א) 22647-10-16 אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (נבו 20.2.2023)).

בנסיבות אלה, אין כל עילה להתערבות בשקול דעתו הנרחב של בעל התפקיד שלא להגיש תביעה נגד הבנק וגם לא להמחות את זכות התביעה למבקשים, בטח ובטח נוכח העובדה כי המבקשים עשו דין לעצמם ונקטו בהליך משפטי בשם החברה, כאשר אין חולק כי לא היתה להם כל זכות לעשות כן. נוכח האמור לעיל, אין לנו צורך להדרש לבחינת סכויי התביעה הכספית לגופה, ואת התוחלת הכלכלית הפוטנציאלית שלה לקופת הפרוק.

...

ודוק, אין לאפשר לפושט רגל לעשות שבת לעצמו, "ולעקוף" את סמכותו של בעל התפקיד אשר מונה לו, לנקוט בהליכים משפטיים בשמו כנגד צדדים שלישיים.

נוכח האמור, דינה של הבקשה, לפחות בעניינו של אביעזר בן דור, להידחות על הסף.

סיכומו של דבר, הבקשה להמחאת זכויות התביעה- נדחית.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת פר"ק **** ברבי נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פש"ר 46266-09-17 שם תיק ללא שמות חיסויים תיק חצוני: ע"פ 5148/19 בפני כב' השופט גדי צפריר בעיניין: ובעניין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 הפקודה הפקודה ובעניין: י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ ח.פ 51-509595-8 החברה ובעניין: עו"ד עדי גילה-חכמון המפרקת ובעניין: ובעניין: אלעד אילוז, ת"ז 039100664 מיכאל אילוז, ת"ז 026766694 המשיב בבקשה 82 המשיב בבקשה 108 ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונ"ר החלטה

ראו לעניין זה הדברים שנאמרו בפש"ר (מחוזי ת"א) 1397/02 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן, פס' 5-2 (מיום 12/12/07): "2. ...הבקשה נשוא המחלוקת אינה אלא  הליך ביניים במסגרת תיק חידלות פירעון, אשר על-פי דין פטור מאגרה, וזאת לאור העובדה כי האגרה שולמה בפועל בעת פתיחת תיק חידלות הפירעון עצמו (ובנסיבות המקרה הספציפי: בקשת הכנוס).

עוד נפסק, כי: "בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית... . בשלב הראשון, נבחנת יכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בהוצאות שתפסקנה מבחינה כלכלית. בכלל זה, בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטירחה הצפוי וסכויי התביעה. אם במסגרת בחינה זו התובעת לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע במידה ותביעתה תדחה, הדיון עובר לשלב השני. בשלב השני, בית המשפט יבחן האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, בית המשפט קובע את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נידרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין, ... . כמו כן, בקביעת הערובה רשאי בית המשפט להיתחשב בנכונותם של בעלי השליטה בחברה לערוב באופן אישי להוצאות". (רע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' יצחק טאוב, פס' 14 (מיום 29/06/2017)) אין חולק, כי בקשה 108 הוגשה על ידי המפרקת בשם החברה, אשר נקלעה להליכי פירוק בשל חידלות פרעון.

...

עמדתה זו של המפרקת מקובלת עלי והיא אף מגובה בטיעון מלא החל מראשית 2018.

לפיכך, הבקשה להשבת הציוד, נדחית מהטעם שכלל לא היה בידי המפרקת.

סך הבקשות (אלו שנדחו ואלו שהתקבלו) מביא לידי מסקנה כי מיכאל יישא בהוצאות המפרקת בסך 4,000 ₪ ואלעד יישא בהוצאותיה בסך 1,500 ₪, זאת תוך 30 יום מהיום.

בקשת הפטור נשענה על שני אדנים: האחד, העובדה שהמערערת היא חברה בפרוק; והאחר, כי מדובר בתביעה זהה לתביעה קודמת (היא התביעה הראשונה) שנמחקה, ועל כן אין הצדקה לחייב שנית את המערערת בתשלום האגרה (להלן – בקשת הפטור המקורית).

ביום 25.4.2013 היתקיים בפנינו דיון, שבעקבותיו הורנו על צרופם של כונס הנכסים הרישמי (להלן – הכנ"ר) והמדינה, שהיא בעלת אינטרס ישיר בהליך, הן משום שהאגרה משולמת לקופתה, הן בשל מעמדה כנושה משמעותית של המערערת (זאת לאור תביעת החוב שהגישה).

עם זאת, אם מוגש הליך על ידי חברה בפרוק בלא אישור של בית המשפט או של ועדת הבקורת, מסתכן מגיש ההליך בכך שאם לא יצלח ההליך, הוא ולא החברה בפרוק, יישאו בהוצאות (ראו, דנ"א 6300/14 דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ נ' גזפרום טרנסגז אוכטה בע"מ, פיסקה 8 (25.11.2014); עניין פרינטלייף, פיסקה 4; ע"א 3322/92 פלוק נ' זינגל, פיסקה 7 (2.12.1993); ע"א 794/77 כונס הנכסים הרישמי ככונס נכסים, מנהל ומפרק חברת מוטור הוטלס דפלופמנט קורפ' לטד' בפרוק נ' קוטלר, פיסקה 4 (4.4.1978)).

כפי שפורט, בהיתחשב במצבה של קופת הפרוק, נאות המפרק לאפשר לבעל השליטה לתבוע בשם החברה.

...

לסיכום, הגיעה העת לשים קץ להתדיינות המשפטית בסוגיית הפטור מאגרת המשפט בתביעתה של המערערת נגד המשיבים.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבים 4-1 שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח. ה נ ש י א (בדימ') השופטת ד' ברק-ארז: אני מסכימה לפסק דינו של חברי הנשיא (בדימ') א' גרוניס.

בכל הנגוע לחברות בפרוק המגישות תביעה, נקבע בפסיקה כי לא די בכך כדי להעיד על חוסר יכולתה של החברה התובעת לשאת בתשלום האגרה, ראו בש"א (ת"א) 25036/06 ג.ג.ק ייזום והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' ינאי אבישי (15/2/09) וכן תיק פש"ר 1125/05 עש"א 63154-09-14 ואח' כוכבי דן נ' כונס הנכסים הרישמי.

מעיון בכתב התביעה שהוגש באמצעות מנהלה המיוחד של החברה בפרוק, ולאור עמדת הכנ"ר שקבע כי על פניו קיימות עילות תביעה מוצדקות וכי יש בסיס משפטי לנקיטת ההליך לטובת קופת הפרוק, סבורה אני כי די בכך לצורך המשך הדיון בבקשה לפטור מאגרה.

...

מכל הטעמים הללו, הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה המתחייבת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה שאחרת תמחק תביעתה.

החלטתי זו ניתנה כרשמת.