המבקשים הגישו בקשה לפטור מתשלום יתרת האגרה, אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.5.2022, בה נקבע כך:
"לאור הסכום שנפסק, ולאור כך שהתיק נשמע לגופו במשך שעות רבות והתקיימו בו 14 ישיבות, שרובן היו ישיבות הוכחות, מטילות תקנות האגרות חיוב ביתר אגרה, שכן לא מתקיימת איזה מנסיבות הפטור הקבועות בהן.
הטענה לאי יכולת תשלום אף אינה עולה בקנה אחד עם כך שבמסגרת פסק הדין, נפסקו לתובעים פיצויים בסכום כולל של מאות אלפי שקלים"
בהמשך לכך, המבקשים הגישו בקשה להבהיר אם ההחלטה הנ"ל חלה גם על בקשתם להפחתת האגרה, מהטעם שלדידם, חלה על נסיבות העניין תקנה 5א לתקנות האגרות, שלפיה תשולם אגרה מופחתת בתביעה הנגררת להרשעה בעבירות מין במסגרת תיק פלילי.
כאמור, דין הטענה להדחות, זאת, נוכח דבריו הברורים של בית המשפט המחוזי בסעיף 3 לפסק דינו מיום 14.3.2021 שם הבהיר בית המשפט בזו הלשון:
"יובהר, כי אין מדובר בתביעה אזרחית, הנגררת לפלילים, אלא עסקינן בתביעת ניזקי גוף "רגילה", העומדת בפני עצמה, כאשר הממצאים והמסקנות של פסק הדין בהליך הפלילי משמשים בה כראייה לכאורה.
...
הפער בין הסכום עליו הועמדה התביעה (4,430,939 ש"ח למבקש 1 וסכום של 264,604 ש"ח למבקשים 3-2), לבין הסכום שנפסק בפועל לטובת המבקשים (1,673,031 ש"ח), מלמד שלא מדובר באי-דיוק זניח בהערכת סכום התביעה, אלא בניפוח של סכום התביעה בכשלושה מיליון ש"ח. כמו כן, בהקשר זה, ראוי לשוב ולהדגיש את שציין בית המשפט המחוזי – כי בית המשפט קיים 14 ישיבות, רובן ישיבות הוכחות, לצורך בירור התביעה, והדבר מחזק את המסקנה בדבר ההצדקה לחיוב תשלום האגרה במלואה במקרה דנן.
אשר לטענת המבקשים לפיה בית המשפט המחוזי "לא ראה לנגד עיניו את מצבם הסוציו-אקונומי", אציין כי המבקשים לא הציגו בפני בית המשפט המחוזי כל ראיה לתמיכה בטענותיהם לעניין מצבם הכלכלי, ודי בכך כדי לדחות טענה זו.
נוכח כל האמור, דינה של הבקשה להידחות.
משהגענו למסקנה זו, מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשים.
