מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
תיק 1351427/9
בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב מאיר פרימן – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב יצחק רבינוביץ
התובעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד חני נידם)
הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אלעד זמיר)
הנידון: הפסד מזונות בגין ספק ניכור הורי
פסק דין
בפסקי הדין ובמאמרים הנזכרים, מצאנו מספר דרכים להסביר את היסוד ההלכתי המאפשר הפחתת מזונות בשל התנכרות הילדים לאב.
כמו כן ציין לספר מנחת אברהם ח"ג (סי' ד) שחלק על המנהג לפטור ממזונות ילד/ה מתנכר/ת, ושלא כפי שנפסק בפד''ר יג (עמ' 3) ברוב דיעות לפטור, וגם בבדה''ג נחלקו הדיעות באותו מקרה (שם עמ' 17) כאשר ברוב דיעות של מרנן הגר''ע יוסף והגרא''י ולדנברג פטרו את האב דלא כהגר''י קוליץ שרצה לחייב לפנים משוה''ד.
עוד ציין לפד''ר כ (עמ' 1) שהובא בתחומין טז (עמ' 71) שם דעת הגרא''א שפירא לחייב כשנקבע שמגורי הבן אצל האם, שהרי הרמב''ם (פכ"א מהל' אישות הל' יז ויח) שפטר הוא מטעם שיכול האב לומר לבן תגור אצלי ואזון אותך, וא''כ כשנפסק שהמגורים אצל האם אין לו טענה זו. ועוד משום שכשם שאין פטור מצדקה כשהעני חצוף, כך אין פטור ממזונות צדקה כשהבן חצוף ומרדן.
...
הגר"ש דיכובסקי שליט"א התייחס בארוכה לחידושו של הגר"א שפירא בפד"ר כרך כ' עמ' 29 שם כתב:
"טענתו העיקרית היא כי לא מצאנו שבן מרדן מפסיד מזונות כאשר האב אינו יכול להחזיקו בביתו. אני מסכים לכך, אבל בהסתייגות אחת: במה דברים אמורים, כאשר האב אינו מוכן להחזיק בילד בכל תנאי ומצב. אולם, כאשר האב מוכן לקבל את הילדים - לאחר שיעברו טיפול פסיכולוגי מתאים, שיקרב את לבם והילדים אינם רוצים בכך, יש מקום להגדירם כ"בן - מרדן".
ההלכה המורה על הפסד מזונות בבן מרדן, מקורה כידוע בדברי הרמב"ם (פכ"א אישות הי"ז): ו"אחר שש שנים יש לאב לומר אם הוא אצלי אתן לו מזונות, ואם הוא אצל אמו איני נותן לו כלום".
ודקדק כן גם מהנו"ב תנינא (סס"י פט) הוב"ד בפ"ת (סי' פ"ב סק"ד), והמליץ על כך "וכל מקום שילך שם, בתו עמו" (על יסוד הכתוב על שמואל הנביא בספר ש"א ז יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, ודרשו חז"ל (ברכות י:) שכל מקום שהלך שם, ביתו עמו, וציין לרמ"א (סי' פ) ולשו"ת נופת צופים (חאה"ע סי' צא) שהכל תלוי בראות עיני בה"ד, והביא דברי הראשונים ורוב ככל האחרונים שפסקו כמהרשד"ם עיי"ש דבריו הנאמרים באמת וצדק ובטוטו"ד. ולמסקנה כתב: המורם מכל זה דחייבת האם לתת הבת לאביה.
דיין ב'
הכרעה
לאור כל האמור פוסק ביה"ד כדלהלן:
לאור הספק, לא ניתן לחייב את האב במזונות הילדות.
בנסיבות הקיימות, ובשל הספק בעניין הפגיעה המינית, אין מנוס מלאשר את המלצות תסקיר שירותי הרווחה.