פטור אב ממזונות ילדים בשל ניכור הורי

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏940944/17 בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז התובעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד ליהיא כהן-דמבניסקי) הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ורדה בן דוד) הנידון: פטור אב ממזונות ילדים בגין ניכור הורי החלטה

...

וכך נרשם שם בסיכום הדברים (עמוד 30): לסיכום, המצב הנוכחי, בו הקשר עם האם הוא סימביוטי והקשר עם האב בלתי קיים, מנוגד בתכלית לצרכיה ההתפתחותיים של [נ'].

לאור כל האמור, ובשל הניכור החמור בין האב לבתו שנגרם מצד האם, והביא לניתוק הקשר בין האב לבת, ככל המתואר מעלה בהרחבה, ומאחר ולא נצפה בשלב זה כי האם תורמת אף לא במידה מסוימת לחידוש הקשר, בית הדין עומד על החלטתו מיום א' בסיון תשע"ט (4.6.19) כי האב לא ישלם מזונות הבת לאם, וכל שכן שאין עילה להגדיל את דמי המזונות לאם, המקשה באופן כה בוטה וחמור על האב לקיים את ההורות שלו, ובכך פוגעת פגיעה אנושה בבתה שלה במניעת דמות אב מהבת.

בקשת האם להפנות את הטיפול לחידוש הקשר למסגרת קופת חולים, דינה להידחות על הסף, בשל הצורך האקוטי לטיפול אינטנסיבי ומתמסר, צורך שככל הנראה לא יתמלא בצורה משביעת רצון במסגרת גוף ציבורי כקופת חולים.

בית המשפט נידרש להכריע בשמונה תביעות; תביעות שהגישה התובעת כנגד הנתבע: תה"ס 63501-03-18 תביעה לאכיפת הסכם גירושין; תלה"מ 37382-01-19 תביעה כספית לקבלת משכורות שהוסתרו; תלה"מ 44948-11-19 בקשה למתן טפול פסיכולוגי לקטין; תמ"ש 38206-12-20 תביעה להגדלת מזונות ילדים; תמ"ש 38324-12-20 תביעה כספית בגין לשון הרע; תביעות שהגיש התובע כנגד הנתבעת: תמ"ש 52970-07-18 תביעה לביטול הסכם הגירושין וחלוקת רכוש; תלה"מ 16146-11-19 תביעה נזיקית בגין ניכור הורי; תלה"מ 46061-07-20 תביעה לביטול מזונות ילדים.

תלה"מ 16146-11-19 תביעה נזיקית בגין ניכור הורי: טענות האב מהיום שבו הגיש האב את תביעתו לביטול הסכם הגירושין, הפכו חייו לגיהנום, כאשר האם הציבה לעצמה מטרה לפגיעה רבתית באב, לרבות במניעת הקשר התקין והאוהב בינו לבין ילדיו, הסתה חמורה עד כדי ניכור הורי וניתוק קשר באופן מוחלט ביניהם.

עוד קובע חוק המזונות בסעיף 9, כי לבית המשפט הסמכות לפטור מחובת המזונות (כולה או מקצתה), מחמת היתנהגות מחפירה מצד זה הזכאי לקבלתם.

...

טענת המשיבה שבמשך השנים המערער נתן לה מזונות במסגרת הסכם הגירושין אינה מקובלת עליי.

לפיכך אני מורה כי הטיפול המשפחתי יתקיים כפי שנקבע אצל הגב' ל' ג', ויפה שעת אחת קודם.

שתי התביעות ההדדיות של הצדדים לביטול המזונות ולהגדלת המזונות נדחות.

התביעה הכספית בגין לשון הרע שהגישה האישה נדחית, לאחר שנמצא כי האישה לא הוכיחה כי האיש עוול בעוולת לשון הרע ומנגד האיש הוכיח, כי קיימת לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות ודין התביעה להידחות.

במקרהזה האם היא זו שתפרנס את הילד, ואין לה זכות לחזור בתביעה להשבת הוצאותיו כנגד האב, ואולם - במקרה שפטור ממזונות עלול להביא לחוסר בסיפוק צרכים הכרחיים של הילד בשל העדר יכולתה של האם לספקם, ייתכן ובכל זאת יש מקום לחייב את האב להשלימם וזאת עד דרגת ההכרח.

לפיכך, לטעמי הילכות אלה של מרדנות שמקורם הן בדין העברי והן בחוק המזונות, והשלכותיהן על החיוב במזונות, וההלכות שנקבעו בסיטואציות של ניכור הורי כחלק מסנקציה עונשית הרתעתית, דרות זו לצד זו. מן הכלל אל הפרט: במקרה שלפני דרכי ההורים נפרדו לפני שנים רבות, בסמוך ללידת הקטינה ק', כל אחד מהם המשיך לכאורה בחייו ונישא בשנית, יחד עם זאת פעם אחר פעם חזרו להתגוששות משפטית על רקע אי קיום קשר סדיר בין האב לקטינות ובעניין גובה דמי המזונות.

...

המקרים בהם נשללו מזונות היו מקרים קיצוניים, לא שוכנעתי כי מקרה זה נופל לגדר אותם מקרים.

לסיכום - אינני רואה לנכון לקשור בין חובת תשלום המזונות לבין קיומו של קשר בין הבנות לאביהן, מעבר לקבוע בפסק הדין שנתן ביום 27.11.19 , ואין מקום לשנות דבר מהאמור בו. דרישת האב להורות על ביטול חיובו במזונות נדחית.

ממילא נדחית דרישתו להשבת מזונות ששולמו לאם ממועד מתן פסק הדין.

מה בין ניכור הורי, מרדנות ילדים ופטור ממזונות: האם יש להורות על ביטול או הפחתת חיוב של אב במזונות ילדים המתנגדים לכל קשר עמו תקופה ממושכת וכאשר אפסו הסכויים לשינוי עמדתם? כיצד מעבר משיח בהמשגה הקיימת "בן מרדן" או ל"ניכור הורי" יכול לסייע בקידום הדיון והאחדת הטיפול? האם יש להפחית מזונות במקרה היברידי שבו אם ניכרה ילדים באופן פתולוגי כלפי האב אך גם לו חלק ואחריות לכישלון הקשר? רקע והשתלשלות דיונית: התובע והנתבעת הנם בני זוג לשעבר שנישאו ביום 11/8/2003 ולהם 3 ילדים קטינים משותפים: פלונית ילידת 2006 , פלוני יליד 2004 , ואלמוני יליד 2008 (להלן "הילדים" או "הקטינים".) ההורים התגרשו זו מזה ביום 22/8/2012 .

במקרה של סרבנות קשר בשל ניכור הורי פתולוגי עם העדר התכנות לחידוש קשר בתוך תקופת היות הילד קטין ולאחר מיצוי כל דרכי ההתערבות האחרות לחידושו, התוצאה עלולה להיות ביטול החיוב במזונות (כאשר אף כאן יהיה צורך לשקול שקולי הפסיקה בדבר מידתיות, השפעה על מצב כלכלי של הילד, אך גם בעמדות של ההורים לאורך הדרך ולא רק בתחילתה או סופה).

...

צירוף הדברים מביאני למסקנה כי הנתק יישאר על כנו בין אם ישולמו מזונות ובין אם לאו.

אני קובע שבמידה ותוך שנה מהיום לא יחודש קשר בין הילדים לבין האב, תיעשה הפחתה נוספת של המזונות ב 500- ₪ (ממזונות הבת פלונית) והמזונות יעמדו על סך 2,815 ₪ בחודש.

כעוד אני קובע כי ככל שלא יחודש הקשר בין האב לבין הילדים עד ליום 1/7/2026 (מועד הגעתו של הבן הצעיר לבגירות), תעמוד לאב זכות חזרה כלפי האם במסגרת ההוצאה לפועל .

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏ 1351427/9 בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב מאיר פרימן – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב יצחק רבינוביץ התובעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד חני נידם) הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אלעד זמיר) הנידון: הפסד מזונות בגין ספק ניכור הורי פסק דין

בפסקי הדין ובמאמרים הנזכרים, מצאנו מספר דרכים להסביר את היסוד ההלכתי המאפשר הפחתת מזונות בשל התנכרות הילדים לאב.

כמו כן ציין לספר מנחת אברהם ח"ג (סי' ד) שחלק על המנהג לפטור ממזונות ילד/ה מתנכר/ת, ושלא כפי שנפסק בפד''ר יג (עמ' 3) ברוב דיעות לפטור, וגם בבדה''ג נחלקו הדיעות באותו מקרה (שם עמ' 17) כאשר ברוב דיעות של מרנן הגר''ע יוסף והגרא''י ולדנברג פטרו את האב דלא כהגר''י קוליץ שרצה לחייב לפנים משוה''ד. עוד ציין לפד''ר כ (עמ' 1) שהובא בתחומין טז (עמ' 71) שם דעת הגרא''א שפירא לחייב כשנקבע שמגורי הבן אצל האם, שהרי הרמב''ם (פכ"א מהל' אישות הל' יז ויח) שפטר הוא מטעם שיכול האב לומר לבן תגור אצלי ואזון אותך, וא''כ כשנפסק שהמגורים אצל האם אין לו טענה זו. ועוד משום שכשם שאין פטור מצדקה כשהעני חצוף, כך אין פטור ממזונות צדקה כשהבן חצוף ומרדן.

...

הגר"ש דיכובסקי שליט"א התייחס בארוכה לחידושו של הגר"א שפירא בפד"ר כרך כ' עמ' 29 שם כתב: "טענתו העיקרית היא כי לא מצאנו שבן מרדן מפסיד מזונות כאשר האב אינו יכול להחזיקו בביתו. אני מסכים לכך, אבל בהסתייגות אחת: במה דברים אמורים, כאשר האב אינו מוכן להחזיק בילד בכל תנאי ומצב. אולם, כאשר האב מוכן לקבל את הילדים - לאחר שיעברו טיפול פסיכולוגי מתאים, שיקרב את לבם והילדים אינם רוצים בכך, יש מקום להגדירם כ"בן - מרדן". ההלכה המורה על הפסד מזונות בבן מרדן, מקורה כידוע בדברי הרמב"ם (פכ"א אישות הי"ז): ו"אחר שש שנים יש לאב לומר אם הוא אצלי אתן לו מזונות, ואם הוא אצל אמו איני נותן לו כלום".

ודקדק כן גם מהנו"ב תנינא (סס"י פט) הוב"ד בפ"ת (סי' פ"ב סק"ד), והמליץ על כך "וכל מקום שילך שם, בתו עמו" (על יסוד הכתוב על שמואל הנביא בספר ש"א ז יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, ודרשו חז"ל (ברכות י:) שכל מקום שהלך שם, ביתו עמו, וציין לרמ"א (סי' פ) ולשו"ת נופת צופים (חאה"ע סי' צא) שהכל תלוי בראות עיני בה"ד, והביא דברי הראשונים ורוב ככל האחרונים שפסקו כמהרשד"ם עיי"ש דבריו הנאמרים באמת וצדק ובטוטו"ד. ולמסקנה כתב: המורם מכל זה דחייבת האם לתת הבת לאביה.

דיין ב' הכרעה לאור כל האמור פוסק ביה"ד כדלהלן: לאור הספק, לא ניתן לחייב את האב במזונות הילדות.

בנסיבות הקיימות, ובשל הספק בעניין הפגיעה המינית, אין מנוס מלאשר את המלצות תסקיר שירותי הרווחה.