פוסט טראומה סיוטים מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה

לפני בקשת התובעות למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, הפסיכיאטריה, א.א.ג והנוירולוגיה.

נמצא כי היא סובלת מאפקט חרדתי דיספורי, סף גירוי ותיסכול נמוכים, תחושת מתח ודריכות, פחד לחצות כבישים, סיוטי לילה, חוסר רכוז ופוסט טראומה.

לגישתה, העובדה כי התובעת 2 החליטה להתייעץ עם מומחה כזה או אחר אינה מצדיקה מינוי מומחה כל זמן שאין רצף טפולי, והתובעת 2 אינה מצרפת מסמכים המלמדים על רצף טפולי בתחום זה. לנוכח הקביעה כי קיימת קליניקה של פוסט טראומה, ואף קיים רצף טפולי עד חודש ספטמבר 2019 אני קובע כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטריה, ועל כן יש למנות מומחה בתחום זה לבדיקת התובעת 2, כאשר בשכרו תישא הנתבעת 1.

...

סיכום לאור זאת כל האמור לעיל, אני מורה על מינוים של המומחים הבאים לצורך בחינת התובעות בגין התאונה הראשונה: בתחום האורטופדיה – ד"ר נפתלי ליברמן, אלון 19, עומר (טל- 052-2884665), לבדיקת התובעת 1; בתחום א.א.ג. – פרופ' יוסף אלידן, אפטר 9, תל אביב (טל- 050-4049090), לבדיקת התובעת 1; בתחום הנוירולוגיה – פרופ' מרטין רביי, ברזני 3, תל אביב (טל- 03-6421345) לבדיקת התובעת 1; בתחום הפסיכיאטריה – פרופ' משה קוטלר, ברקת 9, רמת גן (טל- 03-5344218) לבדיקת התובעות 2-1.

המזכירות תעביר למומחים החלטתי זו, והם מתבקשים להודיע לבית המשפט תוך 10 ימים דבר הסכמתם לשמש כמומחה בתיק זה, והאם קיימת מניעה מצדם לנוכח זהותם של הצדדים או מסיבה אחרת.

ב"כ התובעות יעקוב אחרי קיום החלטתי במועד, במידת הצורך יגיש בקשות מתאימות.

מנגד, הנתבעת, היתנגדה לבקשה וטענה, כי חרף העובדה כי במסגרת הבקשה למינוי מומחים רפואיים שצורפה לכתב התביעה התבקש בית המשפט למנות שלושה מומחים, ביניהם מומחה בתחום הפסיכיאטרי, בית המשפט מצא לנכון למנות מומחה יחיד בתחום האורטופדי בלבד.

בבדיקת התובע במל"ל מיום 25.6.19 במסגרת ועדת הערר, נרשמו הדברים הבאים: "... אפקט עם גוון דיכאוני, מתגוון בהתאם לתוכן. בתוכן ייאוש, לא נרדם בלילות סיוטים. פוחד מכלי רכב שנוסעים אחריו... מתקשה להביא את עצמו לפעולות , מצב רוחו לרוב ירוד". (ראו נספח ו לבקשה).

יש לציין כי ועדת הערר מיום 25.6.19 שללה איבחנה של PTSD, אך קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בתחום הנפשי לפי סעיף 34(ב)2 לתקנות המל"ל" בגין: "רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתיפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה".  גם אם במסמכי המל"ל יש סממן מובהק של "חוות דעת", משום שהם כוללים קביעה אשר לשעור הנכות הצמיתה של המבקש, הרי שאין חשש להשפעה על מומחה שיתמנה, שכן הפרוטוקולים של ועדות המל"ל ממילא לא יומצאו לעיונו.

...

בית המשפט העליון עמד בעניין "פלונית" על הפרשנות המרחיבה של המונח- "טיפול רפואי" וכך קבע: "... נוכח המגמה ליתן פרשנות מרחיבה למונח "טיפול רפואי", ניתן יהיה לקבוע כי מדובר במסמך שנערך כל-כולו לצורך ההליך המשפטי רק במקרים בהם הדבר הוא בגדר מסקנה מובהקת המבוססת על מכלול הנסיבות (כגון מועד מתן המסמך ביחס למועדי ההליך, היותו מסמך יחיד שאינו משתלב בהקשר של טיפול רפואי שקיומו מעוגן במסמכים נוספים, ועוד).

כאמור לעיל, למסקנה בדבר קיומה של ראשית ראיה ניתן להגיע גם בלי להתבסס על פרוטוקולי הועדות הרפואיות של המל"ל, אלא על סמך תיעוד רפואי גולמי שצורף בתמיכה לבקשה, כפי שפורט לעיל.

לאור המקובץ לעיל, וכאמור לאור מגמות הפסיקה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים בכלל ובתחום הפסיכיאטרי בפרט, סבורתני כי די בכל אלה על מנת להוות ראשית ראיה הדרושה על פי הפסיקה לצורך מינוי המומחה המבוקש.

עוד נטען, כי "התאונה אירעה מספר דקות לאחר צאתו של המנוח מביתו ודבר מותו בתאונה פורסם סמוך לקרות התאונה בערוצי הטלוויזיה. חברו הקרוב של המנוח הבחין במנוח והגיע באופן מיידי לביתו של המנוח ודיווח לאימו של המנוח, התובעת 2, בדבר בתאונה הקטלנית ופירט בפניה פרטי התאונה". עוד נטען מטעם ההורים, ש"הגיעו מיד אחרי התאונה לבית החולים", כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה הם סובלים מבעיות נפשיות, "שמתבטאות, בין היתר בדכאון, חרדות, פחדים, סיוטים בלילות, עצבנות יתר, נדודי שינה וירידה בתיאבון". כרקע לדיון אבהיר, כי אין מחלוקת כי ההורים לא היו נוכחים בתאונה עצמה או ברגע פטירתו של בנם, ועל כן, על פי הדין על מנת להחשב "נפגעים" בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד עליהם לעמוד תחילה בתנאים שהתוו בפסיקה שיסודותיה בהילכת רע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון דהאן ז"ל, פ"ד מד(3) 397 (1990) (לעיל ולהלן: "הילכת אלסוחה" או "אלסוחה").

בעקבות הגשת כתב התביעה המתוקן, הוגשה מטעם התובעים בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לבדיקת ההורים ומתן חוות דעת רפואית פסיכיאטרית בעיניינם; זאת, בטענה כי נגרם להם נזק נפשי של ממש, שלפי הפסיקה הנו בר-פיצוי בתנאים שמתקיימים גם בעניינינו.

המומחה קבע כי האם "סובלת מהפרעת היסתגלות בעקבות מותו של בנה בתאונה ב-25.7.16 ותגובת אבל פתולוגית נמשכת. הפרעה באה לביטוי בתסמיני דכאון ופוסט-טראומה. מטופלת מאז בשיחות וכן בתרופות נוגדות דכאון וחרדה. אני מעריך את חומרת הנכות הנפשית המיוחסת למותו של הבן ב15% למשך 5 שנים ו10% מאז ואילך". בעיניינו של האב, קבע המומחה כי הוא "סובל מהפרעת היסתגלות בעקבות מותו של בנו בתאונה ב-25.7.16 ותגובת אבל נמשכת. ההפרעה באה לידי ביטוי בתסמיני דכאון. אני מעריך את חומרת הנכות הנפשית ב10% למשך 5 שנים וב5% מאז ואילך". אבהיר כבר עתה, כי מאחר שהצדדים לא מצאו לזמן את המומחה לבית המשפט למתן עדות בחקירה על חוות דעתו, ולאחר עיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה שנתן המומחה – אני מוצא כי המומחה מצא לייחס לאם נכות רפואית של 10% לצמיתות, ולאב – 5% לצמיתות; האחוזים האחרים שציין מתייחסים לנכויות זמניות.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: תביעתם הישירה של התובעים 2 ו-3 בטענת "נפגעים" לפי חוק הפלת"ד – נדחית.

תביעת העזבון באמצעות יורשיו מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך 1,125,594 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים החזר שכר טרחת עורך דין בסך 171,203 ₪, וכן - החזר האגרה ששילמו התובעים בנדון, והחזר מחצית מהסכום הכולל ששילמו התובעים בגין חוות הדעת הפסיכיאטריות שניתנו בעניינם בנדון.

זוהי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטרי לבדיקת התובע 1 (להלן: "התובע"), שנפגע בתאונת דרכים, והתובעים 2-3 (להלן: "הורי התובע"), ולקביעת מגבלותיהם ושיעור נכותם בתחום הנפשי.

ד"ר פרבר ציינה שהתובע סובל מבעיה נפשית בעקבות התאונה הקשה עם סיוטים, קשיי שינה, כאבי ראש ותלות יתר.

לטענתם, במהלך האשפוז סבלו התובע והוריו מבעיות רגשיות קשות ופוסט טראומה, ועל כן החלו בקבלת טיפול פסיכולוגי.

...

אבהיר, שאין במסקנה משפטית זו, משום עמדה שההורים לא סבלו ולא כאבו את פגיעתו של בנם.

אני דוחה את טענת הנתבעים שהבקשה מוקדמת.

סוף דבר אני מקבלת את הבקשה למינוי מומחה פסיכיאטרי לבדיקת התובע ולקביעת מיגבולתיו ושיעור נכותו בתחום הנפשי, ודוחה את הבקשה למינוי מומחה פסיכיאטרי לבדיקת הורי התובע.

בעקבות התאונה פונה המבקש לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "סורוקה" שם תועדו תלונותיו על כאבים בכתף ימין, בחזה מימין, חבלה בראש באזור פרונטו-טמפורלי מימין, כאבים בצוואר, בראש, רגישות בצואר, בעמ"ש גבי באיזור 8D-6D. שוחרר לביתו עם הוראות לצווארון, מתלה ליד ימין, טפול נגד כאבים, מנוחה, ביקורת במרפאת ת.ד. מאז התאונה סובל המבקש מכאבי ראש, סיוטי לילה, נדודים והפרעות שינה, מתעורר לעיתים קרובות בלילות, מחשבות טורדניות על התאונה, כאבים חזקים, רגישות קדמית והגבלות תנועה בכתף ימין, כאבים בעצם הבריח, כאבים והגבלות תנועה בגב תחתון, בצואר, כאבים בצלעות מימין, לחצים בחזה.

במקרה שלפנינו הוצגו מסמכים רפואיים שמהם עולה "ראשית ראיה" הנדרשת למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה, שיחוו דעתם בנושא הנכות הרפואית של המבקש בעקבות תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה.

כאמור הוצגו מסמכים מהמחלקה לפסיכיאטריה בביה"ח "סורוקה" הקובעים איבחנה של PTSD וטיפול תרופתי מומלץ וכן רישומים רפואיים ובהם המלצות לטפול בתחום הפסיכולוגי.

...

המסגרת הנורמאטיבית: על מנת להעתר לבקשת המבקש על בית המשפט לאזן בין הצורך האמתי במינוי המומחה לבין שמירה על זכויות המבקש.

לאור האמור לעיל אני ממנה בזאת את ד"ר ניסים אוחנה כמומחה רפואי בתחום האורטופדי ובתחום הפסיכיאטרי את ד"ר רגולסקי.