שמירה בעמודים 2-3 לרשימת "צ.מ.ה", המהוה חלק בלתי נפרד מן הפוליסה (נספח א' לכתב התביעה), תחת הכותרת "תנאים מוקדמים לחבות החברה", נכתב:
"הרכוש המבוטח כנקוב ברשימה (למעט ציוד המורכב על משאיות) ימצא תחת שמירה לאחר שעות העבודה עימו, בכפוף לתנאים הבאים:
זאת על אף שעל פי תצהיר מנהל התובעת, באותו יום פרצו את השער, פרצו את המחסן, גנבו את הציוד מהמחסן, פרצו את המחפרון, התגברו על הבטחונית שבמחפרון, הניעו את המחפרון, נסעו ושברו אבנים בנסיעה החוצה (סעיפים 10-11 לתצהיר מנהל התובעת; עמ' 17, שורות 1-4 לפרוטוקול מיום 3.10.02).
הגב' אביבה סלומון ציינה בסעיף 8 לתצהירה כך:
"מנסיוני כחתמת הנני מצהירה כי המגן, ולמיטב ידיעתי גם אף חברת ביטוח אחרת, לא היתה מקבלת את המחפרון לביטוח, אף בדמי ביטוח רבים יותר, אילו ידעה כי לאחר שעות העבודה עמו, המחפרון נותר ללא שמירה והכוונה כמובן לשמירה על המחפרון עצמו או כי אינו מוגן על ידי בטכונית".
בחקירתה הנגדית, אמרה הגב' סלומון כי: "כמו אצלנו, גם בחברות ביטוח אחרות, גם אז וגם כיום, טרקטורים וכל הציוד המכאני הנדסי הוא מאד גניב והסכון באתרי הבניה הוא מאד גדול ולכן זה תנאי שלא היינו צריכים לבדוק אותו, זה היה מובן מאליו. מדובר בשמירה ובמיגונים פיסיים" (עמ' 25, שורות 1-3 לפרוטוקול מיום 3.10.02).
...
דינה של טענה זו להידחות.
לאור כל האמור לעיל, הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 8,030 ₪, בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
התביעה לתשלום תגמולי הביטוח נדחית.
