פוליסת אובדן כושר עבודה מוקנית להליך הפש"ר

הסדר גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותן כשלמות אחת; יש להקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג.

נטען שבשנת 2018 הופטר התובע מהליך פשיטת רגל "החייב סגר תיק

עיון בתלושי השכר שכן צירף ובטופס 106 מלמד שלרשותו קרן הישתלמות, ביטוח מנהלים ופוליסת אבדן כושר עבודה.

...

מבלי לגרוע בדברים דלעיל שהיה די בהם להורות על דחיית התביעה דין התביעה להידחות גם ביחס לכל אחד מהטעמים שהעלה התובע שכן לא זו בלבד שלא עמד בנטל ההוכחה אלא שלא צירף ולו מסמך אחד, כראוי, להוכחת טענותיו.

לאחר שבחנתי את הטענות אני מוצא, כאמור, שדמי המזונות המשולמים על ידי האב נמצאים מתחת לאותו קו פרשת מים ממנו לא ניתן לרדת.

אחרית דבר: התביעה נדחית.

עוד מבקש החייב להורות לחברת הביטוח "מנורה" (להלן: "מנורה"), ממנה זכאי הוא לקיצבה בגין אובדן כושר עבודה (על פי פוליסה לביטוח חיים) לשחרר כספים מחצית לידיו ומחצית לידי האשה.

מאחר שעקב מצג השוא שהציג החייב בצו הכנוס, הושת עליו תשלום חודשי נמוך מאוד ביחס ליכולתו, ומאחר שעל החייב חלה החובה למקסם את ההחזר החודשי לקופה, אני סבור שנכון לקבוע שיש להעביר סכום של 47,500 ₪ ממנורה לקופת פשיטת הרגל, על חשבון התשלומים שהיה על החייב לשלם מתחילת ההליך (על פי ההפרש בין 250 ₪ שהושתו על החייב, לבין יכולתו לשלם 5,000 ₪).

...

על כן, אין מקום להורות על העברת כספי הקצבה לתיק ההוצאה לפועל אותו מנהלת האישה, והבקשה נדחית.

על כן, יש לדחות את הבקשה ולהורות שמלוא הסכום יועבר לידי החייב.

מאחר שעקב מצג השווא שהציג החייב בצו הכינוס, הושת עליו תשלום חודשי נמוך מאוד ביחס ליכולתו, ומאחר שעל החייב חלה החובה למקסם את ההחזר החודשי לקופה, אני סבור שנכון לקבוע שיש להעביר סכום של 47,500 ₪ ממנורה לקופת פשיטת הרגל, על חשבון התשלומים שהיה על החייב לשלם מתחילת ההליך (על פי ההפרש בין 250 ₪ שהושתו על החייב, לבין יכולתו לשלם 5,000 ₪).

בחנתי את טענת החייב ולא מצאתי לנכון כי הוא זכאי לסכום כלשהוא מכספי קרן ההשתלמות, שהפכו לנזילים ביום 1.1.15, בהיותם מוקנים לטובת הליך הפש"ר. בל נשכח כי לזכות החייב עוד נותרה קרן פנסייה במנורה מבטחים בסכומים נאים, שלא נכללו במסגרת ההפטר המותנה, ובעתיד הקרוב יוכל החייב להעזר בכספים אלה למחייתו.

אמנם באותה בקשה גם ציין החייב כימי שמממן את הטיול היא גסתו (אחות אשתו) בניסיון לשקם את מערכת היחסים שביניהם, אולם מי שנימצא במצוקה כלכלית סביר כי היה מבקש עזרה מבני מישפחה לחיי היום יום ולא לחופשה בחו"ל. לנוכח כל אלה, אני דוחה את בקשת החייב (בקשה 45) לקבל סכום כלשהוא מכספי קרן ההשתלמות שכאמור כבר הועברה לקופת הפש"ר. בקשה מס' 49 בבקשה 49 ביקש החייב לקבל לידיו פיצוי בגין אובדן כושר עבודה (החליף מפרק ברך שמאל) לו הוא זכאי במסגרת פוליסה בחברת מנורה מבטחים.

הנאמן והכונ"ר בתגובה משותפת היתנגדו לבקשה האמורה מהטעם שפיצוי בגין אובדן כושר עבודה אין דינו כדין פצויי ניזקי גוף, והוא מוקנה לנאמן כיתר נכסי החייב.

...

בהמשך לישיבת יום 6.7.15, להלן החלטתי בבקשות שנותרו תלויות ועומדות כדלקמן: בקשה מס' 45 (בקשת נאמן) - "בקשה למימוש קרן השתלמות של החייב", שבינתיים כבר מומשה וכספיה הועברו לקופת הפש"ר, אך צריך להחליט האם החייב זכאי לסכום כלשהו מהם.

בנסיבות אלה, סבורני כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע חלוקת הדיווידנד לנושים.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה לכונ"ר ולנאמן לפעול לחלוקת דיווידנד לנושים, לאחר הגשת חשבון הוצאות ושכ"ט הנאמן ושכר השגחת הכונ"ר על פי התקנות, לאישורי.

סוף דבר אני מאחל לחייב, המצוי לאחר הפטר חלוט, לצאת לדרך חדשה, תוך המשך השתכרות ו/או מציאת תעסוקה אחרת.

על פי פסק הדין בעיניין ע"א 10217/16 ב.ת.ב. בנייני תעשייה באר שבע בע"מ נ' רפאל מיום 17/1/19, שביטל את הילכת ידידיה (רע"א 38/68), הרכיב הרכושי, דהיינו: הפצוי שמקורו בפגיעה בכושר ההישתכרות, מוקנה לקופת הפש"ר. הנאמן סבור, כי העברת הסך של 25,000 ₪, כמבוקש מהוה את האיזון הראוי בנסיבות ויש בו כדי להטיב עם החייבת (לפי תחשיב המבוסס על אובדן כושר הישתכרות לתקופת ההליך בסך של כ- 1,300 ₪ לחודש, הוא שיעור הפחתה בשכרה החודשי לאחר התאונה בהשוואה לשכרה קודם לכן, מדובר בסך של כ- 62,400 ₪).

אלא שלטעת החייבת, כאמור, אין מדובר בפצוי נזיקי או בגין אובדן כושר הישתכרות, אלא בתשלום לפי פוליסה שרכשה עוד טרם הליך הפש"ר ובגינה שילמה דמי ביטוח.

בהסכמה לא וויתר הנאמן על זכות כלשהיא שעומדת לקופת הפש"ר ואין ההסכמה כוללת וויתור על זכאות קופת הפש"ר לתגמולים עקב אובדן כושר עבודה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על העברת סך של 25,000 ₪ לקופת הכינוס.

סבורני כי בקשת הנאמן ראויה ומוצדקת גם על רקע זה. סוף דבר: מכל מקובץ, סבורני כי הנאמן נהג עם החייבת בהגינות רבה מאוד ונותר בידה סכום נאה שיש בו משום איזון ראוי בין אינטרס החייבת, לרבות האינטרס השיקומי של החייבת, ואינטרס הנושים, על רקע הדין על נפתוליו כמפורט לעיל ומכלול נסיבות העניין כמתואר.

כספים אלו מהוים נכס לכל דבר ועניין, בשל השוני המובנה שבין זכויות חוזית אשר מגיעות לחייב מכח הוראותיה של פוליסת ביטוח רכוש או של פוליסה אשר מבטחת אובדן כושר עבודה לבין תביעת נזיקין אשר גרמה לחייב לנזק גופני (ראה : פש"ר (מחוזי חיפה) 28554-01-16 שלומי אסרף נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה מיום 27.11.2016).

מאחר ומדובר בכספים אשר מגיעים ליחיד מחברת הביטוח ומשום שמדובר בכספים אשר מיועדים למטרת קצבה בשל אובדן כושר עבודה (ובמקרה זה אובדן כושר עבודה מוחלט) ואשר הגיע מועד פרעונם ותשלומם כקצבה בטרם צו פתיחת ההליכים הנני מתיר את ממושם בהתאם להוראת סעיף 228 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי (ראה גם : מאור ודגני, שם, כרך ב', עמ' 606-608), לפי הפרוט הבא: הכספים בגין המועד מתחילת הזכאות (יולי 2019) ועד מתן צו פתיחת ההליכים (נובמבר 2022) מוקנים לקופת הנשייה; הסכומים המשולמים מדצמבר 2022 ואילך – ישולמו ליחיד.

...

סוף דבר : מהסכום לתשלום(בנוגע למגדל מקפת), ינוכה שכר הטרחה כאמור בס' 36 לעיל, יתרתו תועבר לקופת הנשייה וליחיד לפי החלוקה כאמור בס' 38 לעיל.