הסוגיות נשוא תיק זה מעוררות מספר שאלות: האם תוספת פרוצידורות הנה חלק משכר היסוד לצורך הפרשות פנסיוניות, האם תשלום חודשי של פדיון חופשה של שווי יום לפי חלקיות משרה, היורד מצבירת ימי החופשה עולה בקנה אחד עם חוק חופשה שנתית, תשע"א-1951 ואופן תחשיב פדיון חופשה, במסגרת העסקה במשמרות.
אשר להגדרת הקבוצה – מצאנו לנכון להציע לצדדים כי הגדרת הקבוצה בסעיף 105ב להחלטת בית הדין האיזורי תתוקן כך שלאחר המילה "העובדים" בשורה 14 יווספו המילים הבאות: "אשר שולם להם פדיון חופשה באופן חודשי ושוטף במהלך ותוך כדי תקופת עבודתם, תוך שבמקביל המשיבה הפחיתה, את צבירת ימי החופשה שלהם, מבלי להוציאם לחופשה בפועל..." (כנקוב בסעיף ב' למבוא לבקשה לאישור).
וכן עילת תביעה בנוגע לתשלום חופשה:" 26. כפי שעוד ניתן ללמוד מתלושי השכר של התובע אשר צורפו כנספחים 2ו-3 לעיל, הרי שהנתבעת אינה נוהגת להוציא את עובדיה לחופשה בתשלום בפועל, ובמקום זאת משלמת להם פידיון ימי חופשה באופן חודשי ושוטף במהלך תקופת עבודתם, תוך שהיא מפחיתה באופן חופף ופסול את צבירת ימי החופשה של עובדיה". עוד טוען התובע בתביעתו המתוקנת כי הנתבעת מחשבת את מיכסת ימי החופשה השנתית של עובדיה על בסיס 10 ימי חופשה בלבד ולא בהתאם למכסות הקבועות בסעיף 3 לחוק חופשה שנתית.
אולם ההסבר המהותי של הנתבעת בכל הנוגע לתוספת הפרוצדורות ניתן לראשונה במסגרת התגובה לבקשה שם נכתב כי: "תוספת הפרוצדורות, ששולמה למבקש ולעובדים אחרים, כשמה כן היא (והייתה), תוספת – כמשמעה בדיני העבודה – שהיתה מותנית בכך שהעובד יעבור הסמיכה ייעודית ויבצע פרוצידורות רפואיות מסוימות בפועל – ולכן לא הוותה חלק משכר היסוד".
לאחר מכן הרחיבה הנתבעת והבהירה בתגובתה וכן בכתב ההגנה כי:
".. טרם פועלת כל העת לייעל את הטיפול במטופלים במרפאותיה ולקצר זמן ההמתנה על מנת לתת שירות טוב יותר. במסגרת זו החל בשנת 2010 נסוי אשר מטרתו העיקרית הייתה לקצר את זמן ההמתנה של המטופלים ובמהלכו מספר מצומצם של עובדי מחלקת הסיעוד קיבלו הדרכה והסמכה מיוחדת לבצע פרוצידורות מסוימות במטופל או לשלוח את המטופל לבצע פרוצידורה, כל זאת לפני שהתפנה רופא לבדוק את המטופל.. לדוגמא כאשר הגיע מטופל עם חבלה המצביעה על שבר ניתן היה לשלוח אותו לצילום רנטגן באופן מידי ללא צורך להמתין לאישור של רופא לבצע פרוצידורה ולחסוך למטופל זמן... במרוצת הזמן התברר כי קיצור התהליך טוב ויעיל ומספר המורשים לבצע פרוצידורות עלה והגיע למעל מ- 50% מעובדי הסיעוד.. במקביל הוסדר קורס בנושא, והחשש של עובדים ליטול אחריות התחלף ברבות הימים ברצון שלא להשאר מאחור, וכיום העובדים הם המבקשים לקבל את ההסמכה. כהחלטה ניהולית, החליטה טרם ליתן תוספת שכר מיוחדת למי שיבצע את ההסמכה ואת התפקיד בפועל כדי לעודד את ביצוע ההסמכה. בתחילת הדרך נקבע, כי העובדים המבצעים הפרוצדורות בפועל יקבלו תוספת מיוחדת של 1.5 לשעת עבודה, המותנית בבצוע פרוצידורות בפועל. .. יוצא כי בכדי לקבל את תוספת הפרוצדורות מתקופה הרלוואנטית על העובד היה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: א. הסמכתו לבצוע הפרוצדורות ב. עבודה במרפאה מול מטופלים ג. ביצוע הפרוצדורות בפועל. למיטב ידיעת המשיבה על העובדים שקבלו את התוספת בעבר עמדו בתנאים בכל חודש בו קיבלו את התוספת". ר' פרק ג' 1 לכתב ההגנה.
...
שעה שטרם נקבעו הסכומים, לא שוכנענו כי יש לקבוע הוראות אופרטיביות בשלב זה והחלטה בנדון תינתן בשלב מאוחר יותר לאחר קבלת נתונים בדבר הסכומים שיקבעו.
תגמול לתובע המייצג
בשים לב למכלול השיקולים הרלוונטים כפי שנקבעו בסעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות, ובעיקר נוכח התועלת שבניהול התובענה לחברי הקבוצה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם גמול לתובע המייצג בסך 30,000 ₪.
לצורך ביצוע התחשיב ברכיב זה, שוכנענו כי יש למנות בודק בהתאם לסעיף
20 (ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, קרי מומחה שהינו חשב שכר שיש לו רקע בדיני עבודה, שהנתבעת תעביר אליו את כל תלושי השכר של חברי הקבוצה והוא יבצע את התחשיב בהתאם למפורט לעיל וכן יקבע את מנגנון החלוקה של הפיצוי הפרטני, וזאת בכל הנוגע לעובדים שיפנו אליו.
