בבסיס התביעה עומדת דרישתו של התובע לתשלומים שונים, בגין הפרישי שכר עבודה, הפרש פדיון חופשה שנתית, הפרש פצויי פיטורים, גמול עבודה בשעות נוספות, חסר בהפרשות לפנסיה, בונוס הנפקה, בונוס מהרווח השנתי של חברת "אלמוגים החזקות בע"מ" - חברת האם של אלמוג (להלן: אלמוגים או החברה האם), החזר ניכוי בגין רכב צמוד ופיצויי הלנה.
בדיון המוקדם, ביום 1.10.14, בהיתחשב בהסכמות נקבעו פלוגתות להכרעה:
האם חל על התובע חוק שעות עבודה ומנוחה בתפקידו הקודם לתפקיד מנכ"ל הנתבעת ובהתאם - האם מגיע לתובע גמול עבודה בשעות נוספות, כנתבע;
האם מגיע לתובע שכר שונה מהשכר שקבל בפועל בתקופת עבודתו כמנכ"ל של הנתבעת, בהתאם לחוזה העבודה שנכרת בין הצדדים על הנגזרות המתבקשות מכך - לפי שיעור השכר הנתבע בכתב התביעה, על יסוד חווה"ד שצורפה אליו [חוות-דעת של רו"ח מטעם התובע - ת/1];
האם כדין קזזה הנתבעת סכום של 90,000 ₪ (עלויות מעביד) מרכיב פדיון החופשה ששולם לתובע במשכורת חודש 12/12;
האם מגיע לתובע החזר בגין ניכוי בקשר עם "רכב צמוד", כטענתו בתביעה, אם לאו - כטענת הנתבעות;
האם התובע זכאי לבונוס מרווח שנתי, בגין שנת 2012 ולבונוס הנפקה;
האם בנסיבות סיום העבודה זכאי התובע לתשלום נוסף על חשבון פצויי פיטורים מעבר לסכום ששולם לו, בהיתעלם מהטענה לשינוי בסיס השכר;
האם עומדות לנתבעת טענות "קזוז", בהתאם לסעיפים 33-29 לכתב-ההגנה.
...
המסקנה מהמקובץ היא, כי גם רכיב תביעה זה - דינו להידחות.
הקביעה דלעיל יפה לעניין תשלומים שקיבל התובע, מסוג בונוס, מענק, הטבה או מתנה, למעט סכום אחד, הוא הסכום של 90,000 ₪ (עלות מעסיקה), שהופחת, הלכה למעשה, בסיום יחסי העבודה, מהתשלום המלא שהיה על הנתבעת לשלם לתובע, ברכיב "פדיון החופשה". לגבי קיזוז זה, כבר קבענו, כי שוכנענו שהוא היה מוצדק, ונעשה כדין, משום שמדובר בתשלום שניתן בזמנו לתובע, באישור עמי, עם התנייה, מראש, שהוא על חשבון "רווחים עתידיים", אבל - כאלה לא היו בתקופה הרלוונטית, אלא, הפסדים.
משהגענו למסקנה, כי לתובע לא מגיע סכום נוסף מהנתבעת, באיזה מרכיבי התביעה - יינתן לדברים אלה משקל בפסיקת ההוצאות.