פדיון זכויות שעבוד למניעת פירוק שיתוף

ביום 14.12.1998, נשלח מכתב מאת כונסי הנכסים למנוח, מכתב הודעה למנוח בדבר הצעה שהתקבלה לרכישת המקרקעין, כמו כן ניתנה לו הזכות לפדות את המקרקעין המשועבד בסכום ההצעה.

השתק פלוגתא מונע מבעל דין להעלות טענה אם בית המשפט כבר הכריע בה במקום אחר.

סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, קובע: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לידרוש פירוק השתוף" מבלי להכריע בשאלות של בעלות, ברי כי המנוח אינו בעל זכויות במקרקעין, מקום שזכות הבעלות נמכרה והמכר אושר בידי רשות ואף העסקה הושלמה, ומכאן שגם ליורשיו אין זכויות במקרקעין נשוא תובענה זו מכוח צו הירושה (והרי אין היורשים זוכים לקבל יותר מאשר היה למוריש), ומשכך, אינם זכאים התובעים לידרוש פירוק השתוף במקרקעין.

...

לעניין זה ראה רע"א 1708/02 ניר בנים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' ראובן נוימן: "כבר נפסק בבית משפט זה, כי דחייה על הסף של תביעה הינו צעד קיצוני הננקט במצבים חריגים. עלינו לנהוג בזהירות רבה ולעשות שימוש באמצעי זה רק באותם מקרים שבהם ברור כי סיכויי התביעה הנם, למעשה, אפסיים, כך שאין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש." על הטעם העומד ביסודו של הכלל האמור, עמד בית המשפט בברע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה ([פורסם בנבו], 10.4.97) : "סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני באשר נשלל על ידו ממתדיין, יומו בבית המשפט ודלתותיו נסגרות בפניו מבלי שיהיה בידו לשטוח עצומותיו בפני בית המשפט" בחינת המקרה הנדון על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה מוליכה למסקנה כי מקרה זה נופל לאותם מקרים חריגים, אשר בהם ברור כבר בשלב זה כי סיכויי התביעה הינם אפסיים, וזאת בשל קיומו של מעשה בית דין ולפיכך יש לדחות התביעה על הסף.

לאור האמור, דין הבקשה להתקבל.

אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעים 1 ו-2 את הוצאותיהם ושכ"ט עורך דינו בסכום כולל של 7,500₪.

עוד מציינת המנהלת המיוחדת, כי העובדה שנכס זה שועבד לבנק הפועלים (אשר תביעת חוב שהוגשה על ידו אושר בסך של 60,444 ₪) והנ"ל הודיע כי הוא מוותר על בטוחה זו, מחזקת את טענתה בדבר הקשיים הכרוכים במימושו.

עמדת המנהלת המיוחדת היא, כי על החייב להוסיף לתכנית הפרעון סך של 18,000 ₪ בכל הנוגע לפדיון זכויותיו בנכס זה. בעיניין דרישות הנושים להפקת צוי ירושה, טוענת המנהלת המיוחדת שהמדובר בהליך ארוך ויקר אשר יכלול, בין היתר, הליך לפירוק השתוף, לו ככל הנראה יתנגדו אחיו של החייב.

בעיניין בנבנישתי נקבע, כי אין בעצם העובדה שהחוב נוצר במהלך פעילות בלתי חוקית, כדי לשלול את תחולת הפקודה על החייב המבקש: "השאלה אם הנושים יינזקו מפשיטת הרגל אם לאו, אינה תלויה על פניה במקור החוב; זכות היסוד של החייב לשנות מדרכיו- זכות ה'תשובה'- ניצבת אף היא על רגליה" .עוד נקבע בעיניין בנבנישתו, כי "יש למנוע את תחולת הפקודה רק באותם מקרים שאי החוקיות שבה מדובר נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור...". אם כך, דומה, כי תכליותיה של פקודת פשיטת הרגל שעיקרן הגנה על הנושים ושקום החייב, אין בהן כשלעצמן כדי ללמד שחובות שנוצרו בגדרי פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית, כדי למנוע מהכרזה על חייב פושט רגל.

...

הנושים מבקשים לאמץ את מסקנתה הראשונית של המנהלת המיוחדת, מסקנה ממנה חזרה, לפיה לחייב ולאחיו זכויות בבית.

אשר על כן, מוחלט: לעת הזו הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל וליתן תוקף של הפטר מותנה לתוכנית הפירעון – נדחית.

מעבר לכך, בהסכם הגירושין עצמו הוסכם על פירוק השתוף בדירה, כך שמדובר במימוש ההסכמה בהסכם הגירושין, לפירוק השתוף בדירה כפנויה.

כמו גם, אישור למחוק את המישכון לטובת הבנק ולהעביר על שמו, מתאריך 19.7.01 וכן אישור של חברת מבט, שאין שעבודים על הנכס, למעט רישום המישכון על שמו.

מדובר בנושא הטעון בירור עובדתי וכאמור, בשלב זה אין בקיומה של משכנתה על 25% מהדירה, כשיטת דרוקר, כדי למנוע את ביצוע המימוש.

אין מקומן בהחלטה זו. מטבע הדברים, שעה שהצעת הפדיון שהציע החייב אינה ריאלית ביחס לשווי השמאות ולעובדה שיש למכור את הדירה כתפוסה, כמו גם לאור הקביעה בהחלטה זו ביחס לביטול ההיתחייבות למתן המתנה מחלקו של החייב, יש לפנות להליכי מימוש שם ממילא יוגשו הצעות על פי דעת המציעים הפוטנציאליים, ושמורה למשיבים כמובן הזכות להציע הצעות במסגרת הליך המימוש.

...

ג. לאור כל האמור, אני מקבלת את בקשת הנאמן, מורה על ביטול ההתחייבות של החייב בהסכם הגירושין למתן חלק מחלקו בתמורת הדירה לילדים, וקובעת כי החייב זכאי למחצית מתמורת הדירה לאחר מימוש, כפוף לנושא המשכון שיידון להלן.

דיון: לא ראיתי לקבוע מסמרות ביחס לתוקף המשכון, מהטעמים שיפורטו להלן.

סיכום העולה מהמקובץ: א. חלקו של החייב בדירה – מחצית.

כך שקיים חשש שמא החייב יפדה את זכויותיו בשווי נמוך ולאחר מכן ימכור את הנכס בעצמו ובכך זכויות הנושים יפגעו.

לטענתו, יש להורות על פירוק שתוף בנכס, מינוי המנהל המיוחד ובא כוח הבנק ככונסי נכסים ולפעול למימוש הנכס במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

מלוא טענותיהם של הצדדים נפרשו לפני ועל כן אין מניעה לתת החלטה ללא צורך בקיום דיון, וזאת גם לאור תוצאת החלטה זו. נכון להיום, עומדת לפני בקשה של נושה מובטח למימוש הבטוחה- הנכס בהוצאה לפועל.

מידת המעורבות של בית המשפט של פשיטת רגל מוגבלת לפיקוח על המכר, כאשר שווי הנכס המשועבד עולה על גובה החוב לנושה המובטח (ע"א 8044/13).

...

הטענות שמעלה החייב (דיור חלוף, הפחתות בשווי הנכס) אינן טענות להליך זה. ודוק: הנושה המובטח רשאי להמשיך בהליכי המימוש בנפרד מהליכי פשיטת הרגל (ראו החלטתי בפש"ר (מרכז) 10209-01-17 הלוי נ' כונס הנכסים הרשמי (6.1.20)).

לכן, אני מורה כדלקמן: מתירה לנושה המובטח ולמנהל המיוחד לממש את הנכס בהוצאה לפועל כמבוקש על ידם, וזאת בחלוף 45 ימים מהיום.

עוד נטען שניסיון החייב להציע הצעת פדיון רק לגבי זכויותיו בחלקות 12 ו-16 נעשה בחוסר תום לב, משום שכל הזכויות בחלקות 12 ו-16 משועבדות או מעוקלות בגין חוב של כלל בעלי הזכויות באותן חלקות לנושה העקרי, ולכן אין סיבה לאפשר פדיון חלקי רק של זכויות החייב באותן חלקות, תוך פגיעה בתמורה המיטבית שניתן יהיה לקבל תמורת מכירת כלל הזכויות באותן חלקות, ואין כל מניעה שהחייב יציע לפדות במחיר ריאלי את כלל הזכויות בחלקות 12 ו-16.

מהי הדרך הנכונה להורות על פירוק השתוף במקרה דנן, באם יש מקום להורות על פירוק השתוף, ואם יש מקום להורות על פירוק השתוף בדרך של מכירה לצדדים שלישיים, האם יש לאפשר לחייב ליטול חלק בהתמחרות עם צדדים שלישיים בעיניין זה, והאם פיתרון זה עונה על בקשת החייב לאפשר לו לפדות זכויות בנכסים שהיסטורית (משנת 1989) שייכים למשפחתו, ובאחת החלקות הוא מתגורר, והאם מימוש הזכויות של החייב בחלקות בדרך של פירוק השתוף על ידי מכירת כלל הזכויות בחלקות לצדדים שלישיים אינו מידתי.

...

לאור כל האמור לעיל, משהבקשה לפירוק שיתוף מוגשת כדין, מכוח העובדה שבעלי התפקיד נכנסים בנעלי החייב, משנשללו טענות החייב לעניין זכות הפדיון והצעת הפדיון, ונותרה לו אפשרות להשתתף בהתמחרות, היה ויבוצע פירוק השיתוף בדרך של מכירת זכויות לצדדים שלישיים, ראוי כי טענות החייב יידחו ובקשת בעלי התפקיד תתקבל.

משכך דין הבקשות של בעלי התפקיד להתקבל במלואן, וכך אני מורה.

אני מקבלת את הבקשות של בעלי התפקיד במלואן, כאמור בפתיח לכל בקשה, ממנה אותם ככונסי נכסים על מלוא הזכויות בחלקות אלו, ומורה להם להגיש לחתימה פסיקתא נדרשת.