פגמים בשימוע לפיטורים בשל שינוי ארגוני

בנוסף לכך טענה הנתבעת כי התובעת פוטרה מעבודתה בשל שינוי אירגוני בנתבעת שכלל בין היתר ספיגת משרתה הקודמת של התובעת במשרה אחרת מאוישת.

כמו כן, התובעת שכנגד לא נשאה בנטל להוכיח כי סוכם על תוספת תשלום בסך 1,557 ₪ בגין זכוכית לבנה, לפיכך, אנו דוחים את תביעתה של התובעת שכנגד וקובעים כי חוב המטבח עומד כיום על 19,418 ₪, ואנו מורים על קזוז סכום זה מהסכומים שפסקנו לתובעת בפסק דין זה. סיכום: אנו פוסקים לתובעת פיצוי בסך כולל של 40,000 ₪ בגין פגמים שנפלו בהליך הפיטורים (העדר שימוע, אי ביצוע התאמה) ועגמת נפש; אנו פוסקים לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד; אנו מחייבים את הנתבעת, מכוח הסכמת הצדדים, בסך 10,000 ₪ בגין הפרש הפקדות לקופ"ג ובנוסף סך 2,700 ₪ בגין הפרישי פדיון חופשה וימי מחלה.

...

לפיכך, איננו מקבלים את טענת התובעת שכנגד גם בעניין זה. לאור המקובץ לעיל, ומשלא נשאה התובעת שכנגד בנטל להוכיח כי מתן ההנחה הותנה בהתקיימותו של תנאי כלשהו, אין התובעת שכנגד רשאית כיום, לחזור בה מההנחה.

כמו כן, התובעת שכנגד לא נשאה בנטל להוכיח כי סוכם על תוספת תשלום בסך 1,557 ₪ בגין זכוכית לבנה, לפיכך, אנו דוחים את תביעתה של התובעת שכנגד וקובעים כי חוב המטבח עומד כיום על 19,418 ₪, ואנו מורים על קיזוז סכום זה מהסכומים שפסקנו לתובעת בפסק דין זה. סיכום: אנו פוסקים לתובעת פיצוי בסך כולל של 40,000 ₪ בגין פגמים שנפלו בהליך הפיטורים (היעדר שימוע, אי ביצוע התאמה) ועגמת נפש; אנו פוסקים לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד; אנו מחייבים את הנתבעת, מכוח הסכמת הצדדים, בסך 10,000 ₪ בגין הפרש הפקדות לקופ"ג ובנוסף סך 2,700 ₪ בגין הפרשי פדיון חופשה וימי מחלה.

בנסיבות העניין אנו מחייבים את הנתבעת בהוצאות בסך 5,000 ₪.

ביום 1.8.2021 נימסר לו מכתב זימון לשימוע, כאשר הסיבה בגינה זומן לשימוע – "שינויים אירגוניים". כאשר ביקש לברר את העניין שונה נוסח המכתב, והסיבה שנרשמה הייתה – "היתנהגות שאינה הולמת את נורמות החברה". בבירור נוסף, נוסח מכתב שלישי, ונוספו נימוקים – של אי שביעות רצון מנכ"ל המלון וכן הוצאת ציוד ללא רשות משטח המלון.

בסיכומים ביקש המבקש "להצהיר על בטלות הפיטורים ומשכך יש להשיבו למקום עבודתו ולמקור פרנסתו." היתנהלות המשיבה שלא כדין בזימונו לשימוע ובכלל הליך השימוע מהוה פגם היורד לשורשו של עניין ופוגע באופן חריג בכבודו של המבקש ובזכותו לקיום בכבוד, באופן המקנה לו זכות לשוב לעבודה במשיבה.

כאמור, המנכ"ל דחה מכל וכל את טענת המבקש, לפיה הזימון הראשון שקבל היה בשל שינויים אירגוניים (עמ' 15).

...

גם בפסקי הדין שצירף המבקש לסיכומיו לא מצאנו עיגון לזכותו של המבקש לסעד כספי זמני.

סוף דבר המבקש לא הוכיח זכות לכאורה להיות מועסק במשיבה ולא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

מכל האמור לעיל, הבקשה לסעד זמני של אכיפת יחסי עבודה, נדחית.

התובעת קיבלה מכתב פיטורין (מוצג 10 למוצגי הנתבע) ובו נכתב: "בהמשך לשימוע שנערך לך במשרדי המרפאה של ד"ר זליג ביום ב' 28.11.16, הריני להודיעך על סיום עבודתך במרפאה מיום 4.12.16 עקב שינויים אירגוניים. נא ראי בהודעה זו הודעה מוקדמת לפיטורים כנדרש ע"פ חוק" (להלן: מכתב הפיטורין).

התובעת יכולה היתה להבין שבאותה עת חרב סיום העבודה אינה מונפת לגביה ודוקא משום כך היה מצופה כי גור ארי תפעל מתוך ראיית חובותיה כלפי התובעת ולא אך ורק מתוך היסתכלות צרה על האינטרסים המיידיים של הנתבע בלבד, תוך היתעלמות מכבוד התובעת; האם הפיטורין נעשו מסיבה ענינית או בלתי ענינית- כאמור, לטעמנו , פיטורי התובעת נעשו מסיבה ענינית; משך תקופת העסקת העובד וכן גילו- בנידון דכאן מדובר בהעסקה שנמשכה לתקופה קצרה ושמלכתחילה הובהר כי לכך נועדה, גם אם הוארכה ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד- לטעמנו , וכפי שציינה גם גור ארי עצמה, עובר לפיטוריה, לא היה פגם בהתנהגות התובעת.

...

משהבאנו בחשבון הדברים כלל השיקולים לעיל ומשקלם היחסי, מצאנו כי יש לקבוע שעל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין העדר השימוע בסך של 12,000 ₪.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת: סך של 5000 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת.

בנסיבות בהן נתקבלו רק חלק מטענות התובעת, לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות לטובת מי מן הצדדים.

לחילופין, אם הנתבעת תטען כי תוקפו של ההסכם היה עד ליום 24.9.03 גם ביחס למי שמועסק בהסכם אישי, טען התובע כי הוא זכאי לפיצויים מוגדלים מכח הסכם מיום 1.7.04 (שמספרו 2005/006), שהחליף את ההסכם מיום 24.5.00 (צורף כנספח 29 בכתב התביעה) וקובע זכאות לפצויי מוגדלים על פי הותק במקום העבודה (סעיפים 212-218 בכתב התביעה), בשים לב לכך כי התובע פוטר מהעבודה בשל שינויים אירגוניים, אף על פי שהנתבעת מנסה להטיל על התובע רבב.

בשאלת זכאותו של התובע לפיצויים על עצם הפיטורים, בחנו את טענות התובע לפגמים שנפלו בשימוע שנערך, או לא, וכן לנזקים שנגרמו לו בשל היתנהלות הנתבעת, אולם ברכיב זה מסקנתנו היא כי התובע שבחר להמנע מלהגיע לשימוע וכן נימנע ממשלוח טיעוניו בכתב, בחר למעשה לוותר על זכותו לשימוע ולכן, אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין כך. נוסף על כך, התלונן התובע בתביעתו על כך שהנתבעת שינתה את תפקידו ממנהל אחזקה למנהל פרויקטים, באופן חד צדדי וללא שנערך לו שימוע כדין.

...

בשל כל האמור לעיל, עתר לתשלום הרכיבים הבאים: לאור פיטוריו שלא כדין וללא שימוע טען כי הוא זכאי לפיצוי על עצם המעשה, כאשר הנתבעת התעקשה לזמנו לשימוע שוב ושוב בזמן מחלה מאושרת, עת שהה בחופשת מחלה עוד לפני הזימון לשימוע ולבסוף פיטרה אותו בעודו שוהה במחלה.

לאחר שבחנו טענות הצדדים הראיות והעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו למסקנה כי דין טענת הקיזוז להתקבל.

טענת התובע בסיכומיו כאילו מדובר בטענה קטנונית הנוגדת את המקובל בנתבעת, אינה מקובלת עלינו (סעיפים 70-71 בסיכומי התובע), שכן לא ניתן להכשיר "עוול בעוול". בכל אופן, הסבירה הנתבעת כי אפשרות זו ניתנה לעובדים חולי סרטן או קטועי גפיים (סעיפים 289-290 בסיכומי הנתבעת) ואנו מקבלים הסבר הנתבעת.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים מוגדלים בסך 1,129,805 ₪.

] בפסיקת בתי הדין, נעשתה איבחנה, בין פיטורים בעקבות שינויים אירגוניים לבין פיטורים שמקורם במערכת יחסי העבודה האינדיבידואליים שבין המעסיק לעובד כך לדוגמא נפסק בעיניין פרג'ון[footnoteRef:19] כי: [19: בע"ע (ארצי) 378/08 פרג'ון- חברת הדואר (12.11.08).

] בנסיבות אלו, הרי שחרף הפגמים "הפרוצדוראליים" שנפלו בהליך השימוע שנערך לה ובשים לב לנסיבות העניין ולשיקולים העניינים שעמדו בבסיס הפיטורים ובהיתחשב בתקופת ההודעה המוקדמת הארוכה שניתנה לה, לא ראינו לנכון לחייב את הנתבעות בתשלום פצויי כלשהוא בגין פיטורים שלא כדין ובגין אי עריכת שימוע כדין.

...

סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבעות, ביחד ולחוד[footnoteRef:54], ישלמו לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיהן, סך של 19,096 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: [54: הנתבעות לא התנגדו לכריכתן יחדיו במסגרת התביעה ולפיכך לא מצא בית הדין להפריד בין החבויות ביניהן.

] 5,516 ₪ בגין החזר ניכויים מהשכר; 7,396 ₪ בגין הימי מחלה; 6,184 ₪ גמול בגין עבודה בשעות נוספות; בשים לב כי בין הצדדים הייתה מחלוקת כנה בקשר לזכאותה של התובעת לרכיבי התביעה, מצאנו להפחית את פיצויי ההלנה עד לגובה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

במסגרת פסיקת ההוצאות לקחנו בחשבון מחד גיסא את הפער בין הסכומים שנתבעו לסכום שנפסק בסופו של דבר ומאידך גיסא את העובדה כי התביעה שכנגד נדחתה.