פגמים בהליך פיטורי קלדנית בבית משפט

סיכום האמור מעלה כי לא הוכח שנפל פגם כלשהוא בפיטורי התובעת, הן בנוגע לעילת הפיטורים והן בנוגע להליך הפיטורים.

ביום 2/8/15 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת רוטנברג בבית משפט השלום: "בהתאם להודעה המוסכמת, התביעות (התביעה העיקרית והתביעה שכנגד) נדחות, ללא צו להוצאות ...". התביעה של התובעת בנוגע ללשון הרע, מתייחסת לאמירות של מר צחי גילה, מיום 1/1/14, אותה עילה בדיוק שהתבררה בבית משפט השלום ונדחתה בהסכמה.

יעקב ענב, נ.צ. מעסיקים הדס יהלום, סגנית נשיאה קלדנית: שרי ח. + חן ת..

...

לאור זאת שוכנענו כי דברי מר גילה בשיחה, אינם משקפים את עמדת הנתבעת ואין בהם להוכיח את טענת התובעת כי הסיבה לפיטוריה היתה התביעה שהגישה למעלה משנה קודם לפיטורים.

בנסיבות אלה, אנו סבורים שאין מקום להטיל על צד זה או צד אחד, אחריות בגין עוולת לשון הרע.

בנוסף, לאור הפסיקה הנ"ל, בהעדר ציטוט מדויק בכתב התביעה של הדברים שנאמרו בשיחה, אין מקום לתביעת לשון הרע בהתבסס על שיחה זו. סוף דבר לאור מסקנותינו לעיל, אנו דוחים את התביעה על כל רכיביה.

בשים לב להליכים בתיק, לרבות התבטאות לא ראויה של המנהל הישיר של התובעת, מצאנו להעמיד את הוצאות שכ"ט עו"ד שבהם תישא התובעת, על 4,000 ₪ בלבד.

אף מעדותה של הגב' שומרון, עולה, לכאורה, כי בבסיס הפיטורים לא עמד שיקול זר כלשהוא, וכי לא היתה כוונה להיתנכל למבקשת, ההיפך הוא הנכון: "אני הייתי מאחורי הקלעים כל הזמן. כל פעם שפניתי למורה הותקפתי אישית בצורה נוראית . כל פעם היתה לי חוויה מאד קשה בדיאלוג איתה. ביקשתי מהמנהלת לשקף לה לגייס אותה , לנסות לתמוך בה . משתמע פה שכאילו יש פה צייד . ממש לא. אני גם האמנתי, משנה מקום משנה מזל. קיוויתי שזה מה שיקרה. לא נעים לי להיות פה בבית המשפט. אני נהנית להיות יותר בבתי הספר. אני לא באה לחפש מורים, אני רוצה שיצליחו אך מצד שני אני דואגת לילדי ישראל. כשילד מגיע לבית הספר ועולבים בו ופוגעים בו אני לא מוכנה". (שורות 15-21 בע"מ 10 לפרוטוקול) לאמור לעיל יש להוסיף, כי מפקח המשנה, מר ניב בר גיא, שמצא אף הוא כשלים בעבודת המבקשת, הוא מפקח ממחוז אחר.

אף אם נפל פגם פרוצדוראלי בהליך הפיטורים, העובדה שמבחינת המהות, ישנן חוות דעת שליליות על עבודתה של המבקשת, שוקלת כנגד אכיפת יחסי עבודה בין הצדדים.

גב' עליזה הרפז, נציג ציבור עובדים דפנה חסון-זכריה, שופטת מר גיל אלוני, נציג ציבור מעסיקים קלדניות: רחל רוזה + א. צריקר.

...

עם זאת, בנסיבות העניין, לא מצאנו כי בפנינו מקרה חריג, המצדיק סעד של אכיפה, שאינו ניתן לריפוי באמצעות פיצוי כספי.

סוף דבר הבקשה נדחית.

חרף קבלת הבקשה, אזי בנסיבות העניין, ובשים לב לנסיבותיה האישיות של המבקשת, מצאנו לחייב את המבקשת בהוצאות על הצד הנמוך.

המבקשת טוענת כי נפלו פגמים מנהליים בהליכי סיום העסקתה, וכי בקביעת מועד העסקתה נהגה המשיבה בשרירות, בחוסר תום לב, בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות, תוך הטעיית המבקשת ותוך הפלייתה בנגוד לחוק שויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

ועוד לחילופין התבקש בית הדין בסיכומי המבקשת לקבוע כי כניסת פיטוריה לתקפם לא תהיה במועד מוקדם למועד שבו תתאפשר העסקת המבקשת אם תיתקבל לעבודה על פי מכרזים פנימיים שאליה נגשה או תגיש עד ליום מתן ההחלטה בבקשה זו. במעמד הדיון שהתקיים בבקשה ביום 27.12.20, הודיעה ב"כ המשיבה: "תאריך סיום העסקתה של המבקשת יהיה ביום 31.12.20 כמופיע בת/1 במכתב סיום העסקה של המבקשת. מיום 01.01.21 עד ליום 09.01.21 תקבל המבקשת שכר חלף הודעה מוקדמת. המבקשת תוכל לגשת למכרזים פנימיים עד למועד סיום העסקתה, כלומר, עד ליום 31.12.20 ותוכל להשלים את ההליך של מכרזים אלה". בסיכומיה הודיעה המשיבה כי לפנים משורת הדין, הנהלת בתי המשפט תאשר למבקשת לממש ימי חופשה בלתי מנוצלים מיום 31.12.20, ככל שתחפוץ לעשות כן. רקע עובדתי המבקשת הועסקה כקלדנית לשופטים בבית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב-יפו החל מיום 1.3.1997.

...

התוצאה הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

כאמור, לאור רישמי הדיון שקוים לא מכבר ופרוטוקול הדיון שתומלל כמתחייב אני סבורה כי דין הבקשה להידחות וכי יש בה אף טעם לפגם.

כך תומלל כדבעי בפרוטוקול הדיון שקויים, באמצעות קלדנית בית המשפט המסורה- "הנתבע: אני לא רוצה לענות בלי ייצוג.

בעיניין הייצוג, הוגשה בקשה ביום 25.5.2022, על ידי ב"כ הנתבע, במסגרתה הבהיר לבקשת בית המשפט, כי הפסקת הייצוג אינה מיוזמתו "אלא עקב הודעת מרשו באופן חד צדדי על פיטוריו של החתום מטה מייצוג בתיק". בהחלטה ברורה שניתנה ביום 28.5.22, צוין ברורות כי הדיון יקוים במועדו ועל הנתבע להערך בהתאם.

מיד לאחר מכן ובהיעדר התייחסותו טען ב"כ התובע: "אני עומד על חקירה נגדית. זומן בהחלטה שיפוטית לישיבת הוכחות. נערכנו להוכחות. לכן, אבקש למצות ההליך. " החלטת בית המשפט תומללה בהתאם - ביום 17.5.2020, ניתנה החלטה לבקשת ב"כ הנתבע "לקבוע מועד הוכחות בהתאם ליומנו", וזאת לאחר שנדחתה הצעת בית המשפט למתן החלטה לפי סעיף 79א. באותה החלטה נקבע התיק לישיבת הוכחות.

...

בהחלטה נקבע- "הבקשה אינה נהירה, שכן בקשה לדחיית דיון צריכה להיות מנומקת בנימוק כבד משקל, פרט למשלוח הודעת דחיה בסמוך לדיון בשל תביעה שהוגשה בשנת 2018 ואשר נקבעה זה מכבר לדיון נוסף. הבקשה נדחית. המבקש יפרט נימוקי הפסקת הייצוג לאור השלב בו מצוי בירור התביעה.". ב"כ התובע עתר מנגד בתגובה בבקשה דחופה להותיר ישיבת ההוכחות על כנה.

החלטתו זה של הנתבע הינה לגיטימית ואולם, על הנתבע היה להערך לתוצאתה שכן במענה, בהחלטה שניתנה ביום 28.5.22 נקבע, ברורות, כי- "לאור קיום הדיון במועדו יערך הנתבע בהתאם. אני נעתרת לבקשת הפסקת הייצוג לאור נימוקיה". הנתבע לא הגיש בקשה לדחיית הדיון בעקבות החלטה זו, בקשה אשר אילו היתה משקפת קושי אוביקטיבי בהשגת ייצוג סביר שהיתה נענית, אלא התייצב לדיון שנקבע, הוא, התובע ובא כוחו ועד מטעמו והודיע בפתח הדיון כי הוא אינו מוכן לדיון.

בית המשפט: בשלב זה בית המשפט מבהיר כי ככל שהנתבע עומד בטענתו כי אינו מוכן לדיון, על אף ההחלטה הברורה שניתנה, לרבות ההחלטה שניתנה בפתחו של הדיון, ייקבע מועד נוסף לדיון לאחר השתת הוצאות הדיון היום על הנתבע לאור כל האמור.

בקשת הנתבע נדחית איפוא .

לבסוף, התובע טוען שבהליך הפיטורים נפלו פגמים המצדיקים כשלעצמם את ביטול הפיטורים.

מעבר לכך, בעדותו נישאל: "ש. בנוגע לתובע לא היו שיקולים של תיפקוד לקוי? ת. היו. ש. על בסיס מה? ת. על בסיס הדברים שנמסרו על ידי מנהליו לאורך השנים. מנהליו בעת השימוע. ש. התובע טוען, שהשיקול הזה לא נאמר לו במסגרת השימוע, מה שכתוב בפרוטוקול היתייחסות לבירורים חוזרים ונשנים על תיפקודו? ת. זה אני לא אמרתי, אתה אומר. ש. מפנה לסעיף נ/3 נספח ד' - פרוטוקול השימוע, מעבר לכך שהתובע אומר שלא נערך לו בירורים הוא אמר כי לא נאמר לו דבר כזה מעולם, סעיף 36 לתצהיר התובע וכן סעיף 37-38 הוא אומר כי שהשיקול של הפיטורים חוסר שביעות רצון ת. אני רוצה לחבר אותך למציאות אנו לא מתנהלים כמו בית משפט או משרד, החיים מתנהלים בשטח הפתוח לא כל תהליך יושבת קלדנית מזכירה ומוצאים ושמים בתיק האישי. זו עבודה שיש להכיר ולהתחבר אליה. לכן, היו לו שיחות גם עם איציק החסרון שלא תועדו בניירות אך לא אומר שלא היתקיימו ולא היו לו בעיות בתיפקוד. אתה רוצה להלין שרצינו לסיים את עבודתו, הוא לא היה עובד מצטיין לא באמצעות חברת השמירה ולא קק"ל". לטענות התיפקוד הלקוי לא נמצא איפוא ביסוס של ממש.

...

לאור כל זאת, עילת התביעה הנוגעת להחשבת התובע כעובד קבוע ומשמעותה, נדחית.

מאחר שתביעה כספית לא הוגשה כלל, לא בהקשר זה ולא בהקשרים האחרים – אין מנוס מדחיית התביעה גם ברכיב זה. סיכומו של דבר: התביעה נדחית.

לנוכח האמור בסעיפים האחרונים ובהעדר סעד לתובע בכל הנוגע להליך הפיטורים, החלטנו לפנים משורת הדין שלא לחייב את התובע בהוצאות.