פגם מהותי ברשימת בחירות האם יש צורך בבחירות חוזרות

המערער טוען כי נפלו ליקויים ופגמים מהותיים בהליך הבחירות, שעלולים להשפיע על תוצאות הבחירות ובהתאם הגיש את העירעור הנוכחי כנגד מנהל הבחירות (להלן: "מנהל הבחירות") וועדת הבחירות ביישוב וכנגד המשיב 3.

עם זאת, נקבע כי לא כל סטייה מסדרי הבחירות תיחשב כליקוי המצדיק את ביטול הבחירות (פרשת פרומר, פסקה 7), וכי - "אין די להצביע על פגיעה כלשהיא בטוהר הבחירות כדי לבסס ערעור בחירות שיצדיק ביטול הבחירות ומתן צו לקיום בחירות חוזרת בקלפי הנדונה. אפילו נתגלו פגמים בהליך ההצבעה, אין בכך כשלעצמו, כדי לפתוח את כל הליך ההצבעה מחדש" - (רע"א 5049/92 היועמ"ש נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-13, פ"ד מז(2), 37 בעמ' 43 (1993)).

עוד נקבע כי כאשר המדובר בטענות לגבי קולות שיש לפסול (מחמת ליקוי זה או אחר), יש צורך להראות כי המדובר בקולות פסולים במספר השווה לפחות לפער הקולות בין שני המועמדים (פרשת בכר, פסקות 21-25).

כאשר הגיעה הפרשה לביהמ"ש העליון (רע"א 659/06 גריפאת נ' הייב (02.07.2006)), העירעור שהגיש המשיב (שהפך למערער) נדחה, אך ביהמ"ש העליון הדגיש כי עיקר טעמיו הנם הקביעה החד משמעית אודות ההסכם הפסול, המלמד על כוונה "לקנות שילטון בכסף". באשר לאפשרות שהייתה השפעה דתית פסולה במעמד שבו הוקראה סורת אלפאתחה בנוכחות הקהל הרב, ביהמ"ש העליון קבע כדלקמן: "אלא, שבהקשר לקביעתו של בית המשפט בדבר קיומה של השבעה אסורה, מתעוררת שאלה לגבי המשמעות שנתן בית המשפט לטקס שנערך במהלך הפגישה ביום 24.7.04. זאת, לאור טענת ב"כ המערער, כי במקרה זה, שבו מדובר בפעילים פוליטיים, נציגי רשימות שחברו יחדו, ההיתחייבות שקבלו על עצמם לקיים את ההסכם הפוליטי שעשו ביניהם איננה אסורה, אף אם היא נושאת אופי דתי. ברם, אינני רואה צורך להכריע בטענה זו. לאור קביעותיו הנוספות של בית המשפט, ובעיקר בשאלה המרכזית של מתן שוחד בחירות, גם אין נפקות לכך." משמע, שאין קביעה של ביהמ"ש העליון לפיה אכן המדובר בהשפעה דתית פסולה או בשידול בדרך של השבעה או בכל דרך אחרת ולמעשה מהמובאה מעלה עולה שקיימת שאלה אמיתית באשר למשמעות הדברים - אשר לא הוכרעה באותו עניין.

...

אף לא שוכנעתי שקריאת סורת אלפאתחה במהלך הכנס יכולה ללמד על כך שאכן היה הסכם שעליו ברכו הצדדים, או שהדבר מלמד על התחייבותם של הנוכחים להצביע באופן זה או אחר, או על פגיעה בשיקול דעתם, או על כך שהמשיב 3, כבהא או פלוני אחר, פעלו לשידול מצביעים בדרך של השבעה.

סיכום – נוכח האמור מעלה במצטבר, עמדתי היא כי יש לדחות את הערעור על כל ראשיו.

" לכן, הערעור נדחה, ללא צו להוצאות.

המערער טוען כי אי ההתאמות בין הפרוטוקולים לבין פנקסי הבחירות, ואי ההתאמות בין פנקסי הבחירות, בינם לבין עצמם, כמפורט לעיל, וכן יתר הפגמים שעליהם הצביע, מצביעים על פגם מהותי בבחירות החוזרות, אשר יש בו כדי להשפיע ו/או לשנות את תוצאות הבחירות החוזרות לראשות המועצה.

כן נטען כי כאשר אין זהות מלאה בין מספר המעטפות שהוצאו מהקלפי למספר המאותרים למספר המחוקים ובינם לבין עצמם מדובר בליקוי ומי שניהל את הבחירות צריך לתת לזה הסבר שכן ייתכן שתוצאת הבחירות אינה חוקית.

נטען כי נקבע בפסיקה בעיניין טורעאן כי רשימת המסומנים, בה סומנו כל אלה שהתייצבו לבחור, היא הרשימה החשובה והעיקרית וחייבת לשקף נכונה את מספר הבוחרים שהתייצבו וזוהו כדין בשמותיהם ופרטיהם האישיים ואין להעלות על הדעת שתמסר ולו מעטפה אחת לידיו של מי שלא עבר תהליך זהוי כזה.

...

יצויין כבר עתה כי הבקשה לעיון בפתקים על פי סעיף 96א' לחוק הבחירות נדחתה במסגרת החלטתי מיום 12.12.13, שכן לא הוגשה על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיף 96א' לחוק הבחירות ואף הוגשה באיחור רב. העובדות וטיעוני המערער: ביום 22.10.13, נערכו בחירות לראשות המועצה המקומית ג'דידה – מכר, שבה השתתפו המערער ומשיב מספר 4 בנוסף לעוד 4 מועמדים.

עוד אני מורה לקיים את הבחירות לראשות המועצה פעם נוספת בהתאם למועדים הקבועים בחוק.

ככל שהדבר נוגע לפסיקת הוצאות משפט, אני מורה כדלקמן: אני מורה כי המשיב 3 יישא בהוצאות זימונם של העדים, בהתאם לתקנות ובהתחשב בעובדה שהם נדרשו להשקיע יותר מארבע שעות בהתייצבותם בבית המשפט, סך של 200 ₪ בהתאם לתקנות, כאשר לסכום זה יצורפו הוצאות נסיעה של כל אחד מהעדים, לפי תעריף הנסיעה בקווי תחבורה ציבורית ממקום מגוריהם לבית המשפט ובחזרה.

אני מחייב את המשיב 4 בהוצאות המערער ושכר טרחת עורך דינו, בסכום כולל של 10,000 ₪.

בעתירה מבקשים העותרים לקבוע כי תוצאות הבחירות לנשיאות בין הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין לתפקיד יו"ר בית הדין וסגניו, וכן האישור שניתן לתוצאות הבחירות ע"י ועדת המינויים בטלים, לנוכח אי סדרים ופגמים מהותיים היורדים לשורש הליך הבחירות, במהלך האספה שכונסה לצורך בחירתם לתפקיד.

בפועל נערכו הבחירות על פי רשימות מוסכמות, ללא בחירות כלליות במחוזות או במועצה.

בנסיבות אלה טוענים העותרים, כי יש להורות על בחירות חוזרות אשר תשקפנה את רצון חברי בית הדין ואת הזכות היסוד לבחור ולהבחר.

ועדת המינויים התייחסה לענין זה בהחלטתה וציינה, כי יש צורך לתקן את כללי הבחירות למוסדות הלישכה, באופן שיקבעו כללים לגבי דרכי הבחירה, פרק הזמן לזימון חברי בית הדין לבחירות, קביעת ועדת בחירות, חשאיות הבחירות ואופן פירסום ההודעה על קיום הבחירות.

...

סוף דבר גם אם נכונה הטענה, כי בהליך הבחירות היו מעורבים מניעים פוליטיים של אי אילו מהמעורבים או של אחרים, לא נראה כי הדבר השפיע על תוצאות הבחירות.

העתירה נדחית.

העותרים ישלמו למשיבים הוצאות העתירה בסך 10,000 ₪.

במסגרת הפנייה כתב בא כוח המבקשים את הדברים הבאים: "החלטת הועדה לאפשר הצבעה של "גוש" מעלה תמיהות האם יש כאן ניסיון של הטעייה והטיה של רצון מבוחר שיאלץ להצביע לאנשים שאינו חפץ בהם במסגרת "גוש" שיוכתב ע"י "ראיסים" עד כדי פגיעה בטוהר המידות ובטוהר הבחירות.

בהמשך לכך בדיון שהתקיים ביום 29.12.19 נחקרו בקצרה המצהירים ולאחר מכן הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט למיקוד הדיון לשתי שאלות והן: האם ועדת הבחירות הייתה מוסמכת לאפשר בחירה גם לרשימת מועמדים (שניתן לסמן את כל הרשימה בסימון אחד) על יסוד טופס ההצבעה כפי שצורף לכתבי הטענות ולא בדרך של סימון פרטני של 12 נבחרים מתוך רשימת המועמדים? האם היה על המבקשים לפנות לבית המשפט ולבקש למנוע את עריכת הבחירות, והאם יש לראות את ההישתתפות בבחירות מבלי לפנות בבקשה לצוו מניעה כחוסמת את העלאת הטענות לגבי סמכות ועדת הבחירות.

ההצבעה ל"גוש" מועמדים נוכח צימצום ירעת המחלוקת, זו השאלה הראשונה העומדת להכרעה, והיא ממוקדת בסמכות ועדת הבחירות לאפשר בחירה ב"גוש" של מועמדים, אף שתקנון הבחירות מגדיר את הבחירות כ"אישיות", ואף שבעבר לא נערכו הבחירות בדרך זו. עקרי טענות המבקשים המבקשים טוענים כי ההחלטה לקיים הצבעה ב"גוש" היא החלטה אסורה, אשר נוגדת את תקנון העמותה, המחייב כי הבחירות שייערכו יהיו "כלליות, אישיות, ישירות וחשאיות". עמדת המבקשים היא כי דרך בחירה כזו אינה תואמת את ההוראה בתקנון הבחירות בכלל, ובמיוחד לא מקום שמדובר בבחירות חוזרות, שמטבע הדברים אמורות להתקיים באותה מתכונת כפי שהבחירות נערכו מימים ימימה.

איני סבור כי המדובר בעיניין טכני באשר לדרך עריכתו של טופס הבחירה אלא בעיניין מהותי של בחירה ברשימה סגורה לעומת בחירה פרטנית.

למעלה מן הצורך, נזכיר כי מתעורר קושי נוסף הנובע מעיתוי השינוי בשיטת ההצבעה בסמוך למועד הבחירות.

גם אם תיתקבל הטענה לפגם, הבחירות הביאו לכך שהעמותה שבה לתפקד, התוצאות לימדו כי מועמדים שנכללו ברשימה נבחרו גם באמצעות הרשימה וגם קיבלו קולות באופן עצמאי.

...

למסקנה זו הגעתי על יסוד הנימוקים הבאים: איני מקבל את טענת המשיבים וחברי ועדת הבחירות למודעות המבקשים להחלטה שהתקבלה ביום 28.7.19, נוכח אי אזכור ההחלטה בהודעה מס' 1 של ועדת הבחירות.

יישום מבחן זה בשינויים המחויבים לענייננו מביא למסקנה כי אכן אין מנוס מביטול הבחירות ועריכת בחירות חדשות.

סיכום על יסוד כל האמור, אני מקבל את התובענה, במובן זה שתוצאות הבחירות שנערכו ביום 15.9.19 בטלות.

אני מורה לעמותה לקיים בחירות נוספות להנהלת העמותה, שייערכו בהתאם לתקנון הבחירות, וזאת בתוך 6 חודשים.

בנוסף, היתייחס מנהל הבחירות לשאלה האם קיים הבדל בין מצב של מחיקת שמות מצביעים שלכאורה לא יכלו להצביע לבין מצב שבו מספר המעטפות בקלפי עולה באופן שאינו זניח על מספר שמות המצביעים שנמחקו מרשימות הבוחרים באותה קלפי (פגם נוסף שנטען כאמור על-ידי המערער במסגרת הבקשות לתיקון הערעורים, אך לא שימש בסיס לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר הצורך לקיים בחירות חדשות לראשות הערייה).

בנסיבות העניין, הגענו לכלל מסקנה כי הוכח קיומו של פגם כאמור, בכל הנוגע להצבעתם של 11 הנעדרים – קרי הצבעה תוך היתחזות לאדם אחר, פגם אשר ללא כל ספק מהוה פגם מהותי ולא סטייה מהוראה "טכנית" (ראו סעיף 90 לחוק הבחירות המגדיר פעולה מסוג זה כעבירה פלילית.

בנוסף לכך, יש לחזור ולהזכיר כי פגם זה רלוואנטי למספר רב של קלפיות, דבר המחזק את הרושם כי מדובר בליקוי נרחב ומשמעותי, המחייב סעד של עריכת בחירות חוזרות.

...

סוף דבר התוצאה העולה מכל האמור לעיל היא כי יש לערוך בחירות חוזרות לראשות העיר נצרת.

בענייננו, העקרונות שהנחו אותנו לכל אורך הדרך בדבר טוהר הבחירות והגשמת רצון הבוחר מחייבים עריכת בחירות חוזרות לתפקיד ראש עיריית נצרת, וכך אנו מורים.

אשר על כן, הערעור מתקבל.