פגם טכני בטופס בקשה לביצוע שטר

התובע טען עוד כי משהוגשה התביעה בעילה שטרית, והתבררה לגופה, אין מקום לבחון טענות טכניות פרוצדוראליות המתייחסות לטופס הבקשה לבצוע שטר וזאת לאחר שהוברר שהתובע יודע בדיוק מהן הטענות כנגדו בעילה השטרית.

בעניינינו, הפגם שנפל באופן עריכת הטופס, הנו העידר הסימון כי מדובר בעילה בשל חתימה על שטר, או מכוח ערבות, או מכוח הסבה, ולא הושלמו סעיפים 4 ו- 5 בחלק ו' של הטופס שעניינם הצגת השיטריות לפרעון ומשלוח הודעת חילול.

...

סוף דבר כל טענות ההגנה של הנתבע נדחו ומשכך, מתקבלת התביעה במלואה.

על כן, אני מורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל 18-17325-14-8.

אני מורה על הגדלת סכום החוב בתיק ההוצל"פ כדלקמן: בסכום של 13,000 ₪ - בגין שכ"ט עו"ד לתובע עבור ניהול ההליך בבית המשפט.

2.3 לעולם לא הגיע לידיו הבקשה לבצוע שטר, ולא נימסרה לו אזהרה, ועל כן נימנעה ממנו הזכות להגיש היתנגדות לבצוע השטר עד כה. 2.4 בטופס המסירה האישית שבתיק, עולה כי מחוקה כתובתו, ועל כן לא ברור היכן הדביק השליח את המסמכים, וכי ההדבקה לכאורה נעשתה בכתובת חנותו, כאשר ניתן היה בנקל לברר את כתובת ביתו ולבצע שם את מסירת האזהרה.

2.5 בהיעדר מסירה בפועל של האזהרה, לא ידע כי הוא יכול להיתנגד לבצוע השטר, ועל כן גם ידיעה – ככל שישנה במקרה כזה – אין בה כדי לרפא את הפגם.

דיון והכרעה בהתאם לעיקרון הבטלות היחסית, ככל שהתקיימה תכלית ההמצאה, קרי, בעל הדין יודע על ההחלטה הרלבנטית, אין בטלות של ההמצאה בשל פגם טכני בהליך מסירת ההחלטה, ובנסיבות אלה, יש להעדיף את מועד "הידיעה" על פני מועד "ההמצאה". בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 1415/04 יוסף סרביאן נ. ניסן סרביאן, פ"ד נט(2) 440 [17.10.2004] נדונה בהרחבה סוגיית היחס בין מועד המצאת פסק דין לבין מועד המצאתו, ונבחנה תכליתו של הכלל המחייב המצאה פורמלאית של פסה"ד. כב' השופטת פרוקצ'יה קבעה כך: "6. אכן, ניתן לראות את כלל "הידיעה" כחריג לכלל "ההמצאה" אשר נועד לאכוף את כללי סדר הדין האזרחי כרוחם ועל-פי תכליתם האמיתית.

...

סוף דבר הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הליך זה בסך של 1,770 ₪.

ראשיתה של תביעה זו בהגשת בקשת לבצוע שטר בסך של 20,530 ₪, כך במקור, ללישכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, הוגשה בקשה למתן רשות להגן, וזו ניתנה לנתבעת.

הנתבעת מעוניינת להיתלות בפגם טכני שיכול שאף נבע מהתנהגותה הפסולה בכך שהשפיעה על בתה לא לחתום על הסכם המכר.

דיון והחלטה אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת חתמה על טופס הזמנת שירותי תיווך, לגבי שתי הדירות הנדונות, אשר במסגרתה התחייבה לשלם לתובעת דמי תיווך בשיעור 2% בצרוף מע"מ כדין, מערך העסקה בכללותה, במועד חתימת ההסכם, וככל שתרכוש לפחות אחת מהדירות הנ"ל. אין מחלוקת כי הנתבעת ובעלה מזה, והמוכרים מזה, נפגשו ביום 30.1.2013, בנוכחות באי כוחם, וכי התובעת ובעלה, וכן המוכרים, חתמו על ההסכם לרכישת דירה מס' 3, המוכרים מצידם חתמו על ההסכם למכירת דירה מס' 2, והוסכם כי בתה של הנתבעת ובעלה יחתמו על ההסכם לרכישת דירה זו, למחרת היום, בפני בא כוחה של הנתבעת בעיסקה.

בהמשך חקירתה העידה שככל שהנתבעת לא הייתה חותמת על ההסכם- "לא הייתי באה בטענות. כל עוד לא חתמת ולא התבצעה עסקה, לא נחתם חוזה, לא הייתי גובה תשלום" (ע' 13, ש' 23-24), ומכאן שייחסה משמעות לחתימה בפועל על הסכמי הרכישה, ויש בכך כדי להשליך על המשקל שיש לייחס לטענתה שלפיה החתימה על ההסכם לרכישת הדירה הנוספת הייתה עניין טכני בלבד.

...

התוצאה התוצאה היא שיש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום דמי תיווך לגבי דירה מס' 3.

מכיוון שהוסכם בין הצדדים על העמדת דמי התיווך, לגבי שתי הדירות, על סכום כולל של 20,530 (כולל מע"מ), המגלם הנחה בסך של 6,000 ₪, יש מקום להעמיד את דמי התיווך שתשלם הנתבעת על סכום כולל של 7,545 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התובענה בתיק ההוצאה לפועל המקושר ועד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם את החוב הפסוק בתוך 30 יום ממועד ההודעה על יתרת החוב המעודכנת, ובחלוף תקופה זו ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית החוב הפסוק.

בהיתחשב בכך, בטופס הבקשה לבצוע שטר נידרש מגיש הבקשה לציין, בין היתר, האם הפעולה נעשית מכוח ייפוי כוח כללי, ואם כן – היכן ייפוי-הכוח הופקד (ראו: תקנה 102 לתקנות ההוצאה ופועל; וכן: טופס 1ד לתוספת הראשונה לתקנות הנ"ל).

בהיתחשב בכל אלה, עתירת התובע לפניי לתיקון בקשתו לבצוע שטר, אינה מתמצית רק בתיקון שם התובע כך שיתווספו לצידו המילים: "בשם מר זיגלבוים כמיופה כוחו". בהתאם לדין החל על העניין, ולצורך תיקון הפגמים שנפלו בבקשה המקורית לבצוע השטר, התיקון צריך לכלול גם את ציוּן העובדות הנטענות בנוגע להחזקת השטר בידי התובע, וכן הפנייה לייפויי-הכוח מכוחם טוען התובע כי הגיש בשעתו את ההליך בשם מר זיגלבוים ומכוחם הוא מוסיף לנהלו כיום.

מבחינת משמעותהּ של בקשת התיקון – כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת מיום 5.3.2017: "שינוי זהות תובע בכתב טענות פותח אינו בגדר עניין טכני אלא מדובר בעיניין מהותי..." (שם, פסקה 10).

...

בהתחשב בכל אלה, אני סבורה כי יש ממש בטענה לפיה אפילו בהנחה שחלפה תקופת ההתיישנות במועד הגשתה של בקשת התיקון שלפניי, הרי אין בכך כדי למנוע את תיקון כתב-התביעה בדרך של צירוף שמו של מר זיגלבוים.

(ג) נימוקים נוספים מלבד טענות השיהוי וההתיישנות, טענה הנתבעת כי בקשת התיקון מטעם התובע מובילה לשינוי עילת התביעה ולהוספת עובדות חדשות, וכי בנסיבות אלה אין להיעתר לבקשת התיקון, ועל התובע ו/או מר זיגלבוים להגיש תובענה חדשה (תוך שלפי הנטען תישמרנה לנתבעת טענותיה לעניין התיישנות).

סוף דבר אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני נעתרת לבקשת התובע לתיקון כתב-התביעה, בכפוף לכך שהתובע יישא בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של הנתבעת בסך כולל של 4,500 ₪, וזאת בגין הפגמים שנפלו בבקשה לביצוע שטר שהגיש מלכתחילה ובגין ההתדיינות שנגרמה עקב כך. סכום זה ישולם עד יום 25.9.2017 (בשים לב לפגרת הקיץ).

(ג) ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד" המבקש טוען כי ערבות שטרית לפי סעיף 57(א) לפקודת השיטריות אפשרית רק לגבי חיובו של עושה השטר או מושך השיק, ועל כן, מכיוון שהמבקש לא ערב להתחייבות מושכת השיק מושא התיק, אזי אין כלל תחולה להוראות סעיף 57 לפקודת השיטריות (סעיף 4(3) להתנגדות).

המבקש העלה טענות נוספות באשר לאופן שבו מולא טופס הבקשה לבצוע השיק, ואולם גם אם נפלו פגמים כאלה או אחרים בטופס הבקשה, אין בכך כדי להשליך על עילת התביעה משהמדובר הוא בפגמים טכניים שניתן לעתור לתיקונם כפי שאף נקבע ב-ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746 (1987): "כל הפגמים הללו אינם מהותיים, כולם ניתנים לתיקון" (שם, פסקה 7) [ראו: תקנה 176(א) לתקנות סדר הדין האזרחי].

...

מעבר לדרוש אציין שככל שהמבקש יבקש לבטל את העיקול שהוטל על חשבון העובר ושב, כי אז עליו לצרף לבקשה שכזו, ככל שתוגש, דפי חשבון מהתקופה הסמוכה שלפני הטלת העיקול ולאחריו וכן אישור יתרות עדכניים, זאת על מנת שיהיה ניתן לשקול את בקשתו ובכדי לוודא כי אין מניעה להיעתר לה בתנאים כאלה או אחרים.

סיכום בסופו של יום, לאחר שבחנתי חומר הראיות המצוי בשלב זה בתיק בית המשפט, נחה דעתי כי הוכחו התנאים למתן צו עיקול זמני כפי שפורט לעיל.

המזכירות תמציא לצדדים באמצעות באי כוחם העתק החלטתי זו. ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשפ"ב, 28 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.