מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פגם בערבות כקנה מידה לפסילת הצעה

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבים 19-1 (להלן: המשיבים), שהתארגנו כקבוצת רכישה, הציעו את הסכום הגבוה ביותר, והצעתה של המערערת, חברת בנייה, היתה הבאה בתור, נמוכה ב-1.6 מיליון ₪ מהצעתם של המשיבים.
הסעיף הרלוואנטי לעניין זהותם של הערבים הוא סעיף 7.1.2 למכרז: "שם החייב בערבות/ערבויות יהיה זהה לשם המציע. בהצעה משותפת, ניתן לצרף ערבות בנקאית בה מופיע שמו של אחד או יותר מיחידי המציע. למען הסר ספק, יובהר כי לא ניתן להשתמש במונח 'אחרים' תחת שם המציע. במידה ושם החייב בערבות הבנקאית לא יהיה זהה לשם המציע (אף אם מדובר בבני זוג) תיפסל ההצעה על הסף." החלופה הרלוואנטית לענייננו היא "הצעה משותפת", שבמסגרתה ניתן לצרף ערבות מאת אחד המציעים או יותר.
לבסוף, לא נעלמו מעיניי הטענות לפגמים נוספים שנפלו בכתב הערבות: המציעה רוית אמסלם וידר הופיעה בכתב הערבות כ"וידר רוית"; ורון גלזר הופיע כ"גלזר רון (גרשון)". ועדת המכרזים לא התייחסה לכך בהחלטתה, אך גם אם נניח שיש מקום להדרש לכך כיום, הדברים שנאמרו לעיל בעיניינו של המשיב 1 – יפים גם כאן, ובנגוד לטענתם של המערערים אינני סבור כי ניתן להצביע על היצטברות של פגמים שצריכה להוביל לפסילת ההצעה.
...
כפי שנאמר בעע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (22.05.2008): "קריאה פשוטה של שני הנוסחים מובילה למסקנה כי למרות השוני הסמנטי בשני הנוסחים, מדובר בכתב ערבות זהה במהותו ובהשלכותיו האופרטיביות לגבי המשיבה" (פסקה 15 לפסק דינו של השופט ג'ובראן).
לסיכום: בית משפט קמא סבר כי ועדת המכרזים פסלה את הצעתם של המשיבים ללא סיבה מוצדקת, ואיני רואה להתערב במסקנתו.
על-אף שניתן להבין את ההיגיון בבסיס קביעה זו, הרי שהיא אינה מתיישבת עם הרישא של סעיף 7.1.2 הקובעת כי "שם החייב בערבות/ערבויות יהיה זהה לשם המציע". בהמשך נקבע כי "בהצעה משותפת ניתן יהיה לצרף ערבות בנקאית בה מופיע שמו של אחד או יותר מיחידי המציע". אני סבורה כי קריאת הסעיף בכללותו מובילה למסקנה כי על אף שלמציע בהצעה משותפת יש אפשרות לכלול בערבות רק שם אחד מבין שמות המציעים בהצעה, הרי שמשעה שבחר לציין מספר שמות בערבות, על השמות כולם לעמוד בתנאי ההצעה, היינו להיות זהים לשמותיהם בהצעה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהצעה זו הוזילה אוורגרין את הצעתה המקורית כך שתחת תמורה חודשית של 418,900 ₪ כולל מע"מ, תקבל 339,991 ₪ כולל מע"מ, ותחת עלויות הקמה בסכום חודשי של של 64,900 ₪ כולל מע"מ, תקבל 10,000 ₪ כולל מע"מ. במכתב האמור מוסיפה אוורגרין ומסבירה כי ההפחתה נובעת משינויים שערכה בתכולת הצעתה, ובכלל זאת שינוי סוג מצע ריפוד התאים מנסורת מיובאת לקש; שימוש בספקים חצוניים לצורך ביצוע בדיקות דם; צימצום עלויות רכש ציוד תומך ובחינת מחדש של עלויות עקיפות וצמצומן, כגון מחיר עלויות מים והשוואתן לשימוש כבשטח חקלאי.
בהמשך, ב- 11.6.14, הודיעה ועדת המכרזים לעותרים כי הצעותיהם נפסלו על הסף בשל פגם מהותי בערבות, וכי הזוכה במיכרז היא אוורגרין, שנותרה המציעה היחידה שעמדה בתנאי הסף (הצעה של מציעה אחרת נפסלה בשל אי עמידה בתנאי הסף המקצועי הנוגע לניסיונו המוכח של הוטרינר.
בהימצא תנאי במיכרז שאינו בהיר, וניתן לפרשו פירושים שונים, שהנם סבירים במידה שווה ומקיימים במידה שווה את תכליות המיכרז, תועדף – מטעמים של הגינות – פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המיכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן" (שם, פסקות 24-23).
...
העותרים טוענים גם כנגד ההחלטה ליתן לאווגרין אפשרות להשלים את המסמכים האמורים, אולם מאחר שברור כי המסמכים הללו הוגשו גם הוגשו במסגרת ההצעה המקורית וכי הדרישה להשלימם בטעות יסודה (ראו נספח 3 לתשובת אווגרין), ממילא לא נפל פגם בהצעה בהיבט זה. לפיכך אקדים את המאוחר ואסיר עניין זה מן הפרק, שכן אין נדרשת הכרעה בשאלה מה הדין אלמלא צורפו המסמכים במקור (במאמר מוסגר אעיר כי נראה שדין הטענה להידחות בכל מקרה, שכן תנאי המכרז הקנו לוועדת המכרזים סמכות לדרוש השלמת מסמכים, ובצדק טוענת אוורגרין כי גם אלמלא התנאי יכולה הייתה להשלים מסמכים שהגשתם לא היוותה תנאי סף ואשר לא נוצרו בדיעבד, לאחר המועד שנקבע להגשת ההצעות).
אני סבורה כי בנסיבות שתוארו לעיל, עמדו המשיבים בנטל להראות שההליך של ניהול המשא ומתן היה הליך תקין, ואין כל הצדקה לפסול בעטיו של אי רישום פרוטוקול את החלטתה של ועדת המכרזים להורות על זכייתה של אוורגרין במכרז.
בסוגיה אחרונה זו אני סבורה, כי המדובר בשינוי של תנאי המכרז שלא ניתן היה לעשותו בשלב בו נעשה.
העתירות נדחות, בכפוף לביטול אותו חלק מהחלטת ועדת המכרזים מ- 1.6.14, המקבל את בקשת אוורגרין למנגנון פיצוי רגרסיבי ולתשלום רבעוני מראש.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בכתב תשובתה מגינה הערייה על הצעת יר.א.ב. שהוכרזה כזוכה במיכרז כאמור, כשלטענתה לא נפל בהצעה זו פגם, ודאי לא פגם מהותי אשר מצדיק את פסילת הצעתה; הערייה אינה חולקת על כך שנוסח הערבות שצרפה י.ר.א.ב. להצעתה אינו תואם את הנוסח שצורף לפרוטוקול הבהרות מס' 1.
אוסיף כי אף על דרך בדיקת הפגמים במנותק מהנסיבות הייחודיות כמפורט לעיל, ותוך ההקפדה המתחייבת כי הצעות המוגשות במסגרת הליכי מיכרז יהיו נקיות ככל הניתן מפגמים, קיים בעניינינו ספק רב אם הפגמים הצדיקו פסילה של הצעת העותרת; כפי שאפרט, לא מצאתי כל בסיס לטענות י.ר.א.ב. והעירייה לפיהן הצעת העותרת נגועה בתכסיסנות או בחוסר תום לב, כשהדברים ברורים הן לעניין העיתוי ברכישת המסמכים והן לאופן הצגת ההנחה במסמכיה.
על כל פנים, נכונות הערייה לאפשר ריפוי פגם זה, צריך לשמש קנה מידה גם לדרך בחינת הצעת העותרת והפגמים שנפלו בה לכאורה.
...
הדגשת ב"כ י.ר.א.ב. בדיון שהתקיים כי למעשה ללא התיקון שביצעה י.ר.א.ב. בנוסח ערבותה לא היה לערבות על פי הנוסח במסמכי המכרז תוקף, רק מהווה חיזוק למסקנה כי נוסח הערבות שיצרה י.ר.א.ב. היא בגדר ערבות מיטיבה בהשוואה לערבויות שהגישו המציעים האחרים, על ההלכות המחמירות החלות בעניין בהלכה הפסוקה.
סוף דבר ממכלול המקובץ לעיל, אני רואה לקבוע כי החלטת ועדת המכרזים מ-22.10 - המבטלת החלטות קודמות להמליץ על העותרת כזוכה במכרז, הפוסלת את הצעת העותרת ומכריזה על י.ר.א.ב. כזוכה במכרז, דינה בטלות.
לאור התוצאה, אני מחייב את כל אחת מהמשיבות לשלם לעותרת הוצאות משפט בסכום של 15,000 ₪ (סך הכל 30,000 ₪).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מכאן, שעל פי כל קנה מידה היא אינה מקיימת את דרישות תנאי הסף; מעל לכל, כל הדיון לעיל הנו תאורטי שכן אלקטרה היתעלמה מדרישת המיכרז לצרף להצעתה חשבון מאושר, ומכאן שכלל לא ניתן לבחון את עמידתה בדרישת סעיף 3.4 למכרז בנוגע לפרויקט זה. על כן, כטענת העותרת, מתבקש בית המשפט לפסול את הצעת אלקטרה מחמת אי עמידתה בתנאי סף במיכרז.
אמת, לאחרונה חלו התפתחויות בפסיקת בית המשפט העליון בסוגיית הפגמים בערבות הבנקאית, לפיה נידרשת הקפדה יתירה על כל פרט בערבות, ויש לראות בפגמים שנפלו בערבות בנקאית שצורפה להצעה במיכרז כפגמים מהותיים אשר יכולים להביא לפסילת ההצעה, אף אם נעשו בתום לב. יחד עם זאת, אני סבור שלא ניתן לראות את הערבות המקורית כפגומה בשל כך שהוצאה מחשבונה של מצליח, בהנתן שלא הייתה כל דרישה שהערבות תוצא מחשבונה של המציעה.
...
לאחר עיון בנימוקי הוועדה שעלו מכתב התשובה אותו הגישה, ומקריאת התשובות וההחלטות של הוועדה עוד בטרם פתיחת ההליך המנהלי, תוך בחינת העניין במסגרת הביקורת שעל בית המשפט להפעיל כנגד הרשות המנהלית, אני סבור כי הוועדה מילאה את תפקידה כיאות.
לסיכום: לא נפל פגם בהחלטתה של הועדה, שהפעילה את שיקול דעתה כדבעי, לאור החומר שהונח לפניה.
התוצאה היא שהעתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במכתב מאותו יום, שהוציא ראש מינהל רכש ולוגיסטיקה של הערייה אל וועדת המכרזים תועד בין היתר כך – "מבדיקת הלישכה המשפטית נימסר כי הערבות של חברת דני רן אספקה מכל הלב אינה עומדת בתנאי המיכרז לפיכך יש לפסול את הצעתה". האחריות לכשל בנוסח הערבות שהונפקה רובצת על כתפי הנתבע האחריות לכך שנוסח הערבות הבנקאית שהונפק שונה מהנוסח הנידרש היא של הנתבע.
לעניין זה ניתן להפנות אל ע"א 65/23, מ.א. אוטומאטים בע"מ נ' מש-קר בע"מ (מיום 17/1/2023, הש' ד' מינץ, י' אלרון, א' שטיין) וסקירת הפסיקה המוזכרת בו וכן חזרה על ההלכה לפיה (ההדגשות לא במקור) – "מעמדו של עקרון השויון בדיני מכרזים כעקרון-על מסביר את חובתו של כל מציע במיכרז – ובפרט את חובתו של הזוכה במיכרז – לדייק ולדקדק בכל אחד מתנאי המיכרז, ללא סייגים. מיכרז צבורי לא יהא בגדר "מיכרז" – כפי שנהוג להגדירו ולהבינו בדין הישראלי – אם כל תנאי מתנאיו לא ייאכף בדווקנות כמות שהוא באופן שיחייב כל מציע ומציע במידה שווה.
באותו פרוטוקול נכתב במפורש שהצעת התובעת הייתה הזולה ביותר ואולם זו נפסלה בשל הערבות הפגומה וכלשון הפרוטוקול: "המציע הראשון הזול לאחר בדיקה: דנירן אספקה מכל הלב בע"מ צרף ערבות בנקאית אשר אינה עומדת בדרישות המיכרז, במיכרז נידרש כי: סכום הערבות ישולם תוך 7 ימים ואילו בערבות הבנקאית של המציע נרשם תוך 10 ימים לפיכך יש לפסול את הצעתו" גם ממסמך זה למדים עד כמה הקפידה עריית רעננה על נוסח הערבות הבנקאית.
...
סוף דבר מהמקובץ לעיל ניתן לומר כך: ראשית, הנתבע הנפיק כתב ערבות שגוי.
אשר על כן אני מחייב את הנתבע בתשלום הסך של 282,985 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18/7/2019 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו