פגם במכרז ללא פגיעה בתקפותו

בנוסף, בית המשפט ציין כי אפילו אם הייתה חובה לפרסם את נוהל הבדיקה, אי-פירסומו אינו מהוה פגם המצדיק את ביטול המיכרז שכן הוא לא מנע מאף מישתתף במיכרז להערך אליו כראוי ולא פגע בעיקרון השויון בין המציעים.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת נת"ע כי שינוי המבחנים נעשה בשל ליקויים וקשיים שהתגלו בתבחינים שביסוד מבחנים אלה על ידי צוות הבדיקה במהלך בחינת ההצעות, ואשר עשויים היו לפגוע בתוקפו של המיכרז ובתוצאותיו.

...

נוכח כל האמור, בית המשפט המחוזי דחה את עתירותיהן של המבקשת ושל CAF.

אל מול נזקה הנטען של המבקשת, סבורני כי קבלת הבקשה עשויה להביא לכך שחלק מהשקעתה הכספית הניכרת של CNR בהליכי התכנון ובהתקשרויות עם חברות למתן שירותים עד לשלב זה תרד לטמיון.

החלק הארי של טענות המבקשת בערעורה נוגע להצעתה של CNR ולהתנהלות ועדת המכרזים ביחס להצעה זו. ואולם, יוזכר כי הצעתה של המבקשת הגיעה בסופו של דבר למקום השלישי במכרז, אחרי הצעותיהן של CNR ושל CAF.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

סיכומו של דבר , לאור מכלול הנסיבות שפורטו לעיל , דהיינו תוקפה המלא של הצעת העותרים 2-3 באופן שהשארת זכייתם בתוקף אינה פוגעת בעקרון השויון , תום לבם של העותרים 2-3 והיעדר כל פגם בהתנהלותם, הספק בפרשנות ההוראה עליה מבססים המשיבים את טיעוניהם ,ואחריות המשיבים לתקלה שאירעה , אני סבור כי החלטת המשיב 1 לפסול גם את הצעת העותרים 2-3 הנה "בלתי צודקת בעליל" באופן המצדיק את היתערבות בית המשפט בדרך של ביטול ההחלטה וכפי שנקבע: "על היתערבות בהחלטותיה של ועדת המכרזים חל הכלל שלפיו בית-המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו ניכנס בנעלי הרשות ואינו קובע מהי ההחלטה שהוא היה מקבל בנסיבות האמורות, אלא הוא בוחן אם החלטת הרשות נתקבלה כדין ומשיקולים עינייניים, ואם מצויה היא במתחם הסבירות. בעינייני מכרזים אף נקבע כי גם כאשר פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים הוא פגם מהותי, הנובע מטעות בתום-לב, ואין הוא גורם להפרת השויון או לפגיעה בעיקרון ההגינות, הרי שבית-המשפט לא ימהר להתערב בשקול-דעת ועדת המכרזים כל עוד החלטתה אינה שרירותית או בלתי צודקת בעליל"(דגש שלי ש.מ.) ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי פ"ד נז(1) 883,895 (2005) פסילת הצעת העותר 1 שונים הם פני הדברים ביחס לעותר 1.

...

לחלופין מבקש העותר 1 , כי באם בסיכומו של דבר תשלל ממנו תעודת הזכאות שהוצאה על ידי המשיב 2 , ותבוטל זכייתו יושבו לידיו דמי הפיתוח ששולמו על ידו עבור המגרש.

כמו כן אני מורה על קבלת עתירת המשיבים 2-3 בעת"מ 33186-09-17 , ובהתאם אני מורה כדלקמן: 45.1.

אני קובע כי הצעת העותרים 2-3 עומדת בתוקפה ואולם העותרים 2-3 אינם רשאים להציב תנאים באשר לדרך קביעת השותף או זהות השותף עימו הם יחתמו הסכם פיתוח ביחס למגרש עם המשיב 1, והמשיב 1 יהיה רשאי לפעול על פי שיקול דעתו בכדי לקבוע את הדרך בה ייבחר מי אשר יזכה להיות שותפם של העותרים 2-3 במגרש.

45.2 לכשעצמי אני סבור כי הדרך הנכונה במקרה זה היא לפנות לכל המציעים "בני מקום בעלי הדיור" שהשתתפו במכרז ואשר נותרו ברשימת המתנה וליתן להם אפשרות להצטרף לזכיית העותרים 2-3 וככל שיהיו מספר מעוניינים תיערך הגרלה ביניהם ואולם בעניין זה אינני מוצא לנכון ליתן הוראות מחייבות למשיבים, והללו יפעלו כאמור על פי שיקול דעתם.

כן הפנה ב"כ אלון בניה ל-עת"מ (ת"א) 27690-08-11 דולב מוצרי פלסטיק נ' החברה למשק וכלכלה ואח', 31.08.11 – כאשר גם באותו מקרה נפלה טעות סופר בציון מס' המיכרז, כך שבמקום "פמ/22/2011" נרשם "פת/22/11" ונפסק כי מדובר בטעות סופר מובהקת, אשר אינה פוגעת בתוקף הערבות.

באותו עניין הכשיר כב' השופט מלצר את הערבות הבנקאית שהציגה המערערת וקבע, כי המקרה נימנה עם המקרים החריגים, שכן מדובר בפליטת קולמוס מובהקת של טעות באי-ציון סוג המטבע (בצד רישום סכום הערבות צוין סימון חסר פשר -"ñ" (אות ספרדית, אשר דומה ל"₪"). טעות זו, שעל פני המסמך "זעקה לתיקון" כך לפי פסק דינו של כב' השופט מלצר, כאשר כוונת המציע והבנק גם יחד הייתה כי הערבות תהיה בש"ח. נוכח אופי הטעות ומאחר ומקורה בחוסר תשומת לב ולא בכוונת מכוון ומשאין בטעות ובתיקונה כדי לפגוע בעקרונות שבבסיס דיני המכרזים – ובפרט בעיקרון השויון, נפסק כי מדובר בפגם טכני.

...

במסגרת הדיון מיום 08.11.17 הסכים ב"כ העותרת, כי ב"כ המשיבה 3 יגיש מסמך בנקאי שיאשר כי הערבות הבנקאית אכן חולטה (ראו: החלטתי מיום 08.11.17).

סבורני, כי אכן מדובר בטעות אנוש גרידא אשר נבעה משׂיכול ספרות- טעות כזו יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו.

התוצאה נוכח כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.

" על פי הפסיקה, ובהיתחשב בפגם שנפל בפעולת ועדת המכרזים, שאינו פוגע באפשרותה להעריך כראוי את ההצעות שהגישו המציעים במיכרז, הדרך הראויה והסבירה לטפל בפגם שנפל בפעולת ועדת המכרזים, היא כפי שהציעו המשיבות 1-2, להחזיר את הדיון לועדת המכרזים, ולא לבטל את המיכרז, וכך אפסוק.

ב"כ המשיבות 1-2 פנה ובקש הוראות בקשר לערבויות הבנקאיות, שכן עקב התמשכות ההליכים, פג תוקף חלק מהערבויות הבנקאיות, או עמד לפוג.

...

להסיר ספק, אני דוחה את הטענה שהגשת עתירה ביום 25.8.15 בגין החלטה מיום 11.8.15 היא הגשה בשיהוי.

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה באופן חלקי, ומורה על ביטול החלטת ביטול המכרז מיום 11.8.15.

כן אני מורה לוועדת המכרזים לשוב ולדון במכרז 8/2015 (פארק אל מל) על פי המידע והמסמכים שנוספו עד היום, כאשר הדיון בועדת המכרזים לא יתקיים לפני יום 7.12.15, ובכפוף לאמור בסעיף 13 לעיל.

בנסיבות אלה, הגם שהצדדים האחרים ויתרו על הוצאות, אני מחייב את המשיב 5 לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 2,500 ₪.

הדבר אמור במשנה תוקף לעניין נוסחה לחישוב נקוד הזוכים במיכרז, שהיא בבחינת "נשמת אפם" של תנאי המיכרז.

ועדת המכרזים היתעלמה לחלוטין מהאומדן שהוכן לקראת המיכרז ולא מצאה לנכון לבחון שאלות מהותיות אלו, לכאורה אם תוכן המיכרז היה ללא פגם וללא פגיעה בשויון (בשל קיומה של פרשנות אחת בלבד לתנאיו), היה מקום לבטל הזכייה ולהחזיר הדיון לועדה לידון מחדש בגובה ההצעות ביחס לאומדן, בהיתחשב בנוסח הפגום של המיכרז אין מנוס מביטולו.

...

אני סבור כי המועצה צריכה לשקוד על הוראות מכרז חדש שיהיו בו קריטריונים ברורים לגבי סוגי השלטים והכמויות שנדרשות מהמציעים לרבות דרך חישוב שלט דו-צדדי והדרך בה תשוקלל כל הצעה והצעה.

לאור כל האמור, אני מקבל את העתירה כך שהחלטת משיבה 1 על זכיית משיבה 2 מבוטלת.

  אני מחייב את משיבה 1 לשלם לעותרת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.