שנית, לטענת התובע, הנסמכת על חוות דעתו של טנוס, אחד הליקויים המרכזיים ביותר, אשר הובילו לתוצאה ולמצבו של המבנה, הוא פגם באיטום הגג, אשר בשלו חדרו מים וחלחלו לקירות (סעיף 20 לחוות דעתו של טנוס וסיכום חוות דעתו).
ספאריני כתב בדו"ח כי "הנזקים הנראים הם כתוצאה של זליגת מים לתוך המבנה דרך השלד החצוני של המבנה וזאת בעקבות אי השלמת עבודות הכסוי החצוני של המבנה באופן מלא, כמו מספר פתחים של חלונות, השלמת עבודות בידוד הגג, וכמו כן השלמת ביצוע נקודות המפגש החיצוניות בין שני משטחי גג משופעים, מה שגרם לנזקים בלוחות הגבס עקב חשיפה למים, כמו גם נזוקו עבודות הצבע והחיפוי הפנימי של הקירות בתוך הבית. התמונות מראות באופן ברור כי המים זלגו מהגג העליון לרצפת הקומה העליונה, ומשם לתקרת קומת הקרקע ולרצפת קומת הקרקע. כמו כן, ישנם סדקים בין לוחות הבטון Fiber Cemebt Board החיצוניים שצריך לטפל בהם בחומרי מליטה מיוחדים כדי למנוע סדקים עתידיים". כן פירט ספאריני המלצות לטפול ולתיקון הנזקים.
בחקירתו עמד המומחה על מסקנותיו בחוות הדעת, וחיווה דעתו כי המבנה פגום: ובין היתר ציין "המוצר מלמעלה, מכאן ולמעלה הוא כולו פגום. תראה, זה הנה אני אומר זה, כל המוצר מכאן מלמעלה פגום ... ולא הייתה מחלוקת גם... בין כל הנוכחים כולל הנתבע" (עמוד 171 לפרוטוקל הוכחות 1).
...
המסקנה העולה מכל האמור היא כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי היה בכוונתו להשכיר את הווילה בהיקף שנתבע על ידו (דמי שכירות שנתיים), ולא הוכיח מה ההיקף הראלי בו היה בכוונתו וכן באפשרותו להשכיר את הווילה, וכן לא סיפק נתונים המאפשרים לערוך חישוב לגבי שכירות יומית.
בשים לב לאמור סבורה אני כי מקרה זה נמנה עם המקרים בהם ראוי לעשות שימוש בסמכות לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, וכי לתובע נגרם נזק משמעותי, ולאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין זה, אני מורה על פיצוי בסך של 85,000 ש"ח (לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ראו: גבריאלה שלו, יהודה אדר דיני חוזים - התרופות (התשס"ט), 299-312; ת"א (מחוזי מרכז) 37736-08-20 בר טל נ' בן גרא, פסקאות 57-62 (6.10.2022)).
סיכומם של דברים
מכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומורה כי על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי כדלקמן:
פיצוי בסך של 705,869 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן (12.12.2016) ועד למועד פסק הדין.
